אלטשולר שחם יתר דיבידנד מובילת הקטגוריה עם תשואה של 34%

מדד ת"א־יתר נוסק כבר כמעט שנתיים, ולעומת מדדי ת"א־25 ות"א־100 מצליח להתחמק מהמחאות והמלחמות המאפיינות את המזרח התיכון ואף לא להיפגע מרגולציות בתחומי התקשורת, האנרגיה והפיננסים. המדד, שמכיל את המניות שלא נכללות במדד ת"א־100, אינו גדול, הוא מהווה כ־5% משוק המניות ומציג תשואות הראויות לתשומת לב: 37.49% מתחילת השנה, 38.35% בשנה וחצי האחרונות ו־11.72% בשלוש השנים האחרונות.

בקטגוריה של מדד ת"א־יתר יש עשר קרנות נאמנות. הנתח שלהן בשוק הקרנות הוא אמנם קטן (1.2 מיליארד שקל), אבל המשקיעים בהן יכולים להיות מרוצים. לקטגוריה זרמו 115 מיליון שקל בשלושת החודשים האחרונים, רובם לארבע הראשונות בדירוג ל־18 חודשים. אלטשולר שחם יתר דיבידנד גדלה ב־33 מיליון שקל, ילין לפידות יתר שמהווה כשליש מכל הקטגוריה (434 מיליון שקל) גדלה ב־30 מיליון שקל, פסגות יתר ב־22 מיליון שקל ומיטב יתר ב־10 מיליון שקל. יתר הקרנות גדלו במיליונים בודדים.

דני ירדני. הקרן מגדילה את הנזילות | צילום: עמית שעל

מדד היתר ירד ב־2010 מתחת ל־900 נקודות, דשדש ב־2011, ובשנתיים האחרונות הוא נוסק. לחמש הראשונות תשואה תלת־שנתית גבוהה בהרבה מהמדד, גם בימיו הקשים. אך לחמש האחרונות תשואה תלת־שנתית נמוכה בהרבה ממדד הייחוס לאותה תקופה.

הקרן המובילה את הדירוג היא אלטשולר שחם יתר דיבידנד. דני ירדני, מנהל השקעות בכיר באלטשולר שחם, לא שותף לפליאה לגבי הביצועים של מדד ת"א־יתר. "אופייני שלחברות במדד יש מכפיל נמוך וסכום הון צף קטן בגלל שבדרך כלל מדובר בחברות משפחתיות בעלי אחוזי אחזקה גבוהים וסחירות הנמוכה. מעבר לכך, בשנתיים האחרונות חברות רבות נעלמו מהמסחר, ובעלי השליטה הציעו הצעות רכש שמוצעות במחיר גבוה ממחיר השוק, וזה תורם לעליית מחירי המניות".

הקרן אלטשולר שחם יתר דיבידנד, ששמה דגש על חברות שחילקו דיבידנד לפחות פעם אחת בשלוש השנים האחרונות, השיאה 33.83% מתחילת השנה, 41.54% בשנה וחצי האחרונות ו־26.93% בשלוש השנים האחרונות. עם התשואות הגבוהות גדל גם הסיכון, והקרן הגדילה את סעיף הנזילות. גם קרן פסגות יתר עברה את ה־30% ואת ה־40% מתחילת השנה וב־18 החודשים האחרונים (32.23%% ו־41.13%), אחריה מיטב יתר וילין לפידות יתר, כשלילין לפידות יתר התשואה הגבוהה ביותר בשלוש השנים האחרונות, 31.36%.

בעבר המדד הגיע לרמה הגבוהה שלו כאשר המניות המשתייכות אליו יסחרו במכפילי רווח קרובים ל־10, והמכפיל הממוצע של המדד קרוב מאוד לשם. החברות המקומיות יצטרכו להתגבר על ההאטה בארץ, והיצואניות מביניהן יצטרכו להתגבר על הבעיות הכלכליות בעולם. אבל דווקא התגברות הרגולציה עשויה להמשיך לעודד את בעלי השליטה לבצע הצעות רכש, מה שעשוי לתת דחיפה נוספת למחירי המניות במדד.

השורה התחתונה: עם תשואה של 37.5%, מכפיל רווח שקרוב להביא את המדד לשיא והזרמות של 115 מיליון שקל, המדד ראוי לתשומת לב.

IFO מפיצת מוצרי מורנינגסטאר בישראל