אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"מרכז הכובד הכלכלי עובר מזרחה"

"מרכז הכובד הכלכלי עובר מזרחה"

לפני כמה חודשים פרסם ג'ון הוקסוורת', הכלכלן הראשי של פירמת רואי החשבון PwC, דו"ח מכה הדים שבו ניתח את גורמי העומק שמשפיעים על הצמיחה לטווח הארוך: משינויים דמוגרפיים דרך התקדמות טכנולוגית ועד להשכלה. אז איך תיראה כלכלת העולם בשנת 2050?

27.11.2013, 08:46 | אורי פסובסקי
כל כמה מאות אלפי שנים קורה שינוי אדיר בעולם: הקטבים המגנטיים של כדור הארץ מתחילים לנוע ממקומם, ולא עוצרים עד שהכל מתהפך, והמחט של המצפן מצביעה דרומה. הכלכלן ג'ון הוקסוורת' חושב שאנחנו מצויים בעיצומו של שינוי היסטורי אדיר לא פחות, אבל במישור אחר לגמרי: כוח הכבידה הכלכלי החל לנדוד על פני כדור הארץ, והוא עתיד לעצור הרחק ממיקומו הנוכחי.

הוקסוורת' הוא הכלכלן הראשי של סוכנות הייעוץ הגלובלית PwC (פרייס ווטרהאוס קופר), אחת מארבע חברות ראיית החשבון הגדולות בעולם. הוא יועץ למגוון גופים בעלי הסתכלות גלובלית, מחברות ענק ועד לממשלות. הדו"חות שלו ושל עמיתיו שאפתניים בהתאם, ומכסים את כל הגלובוס, בימינו אנו וגם הרבה קדימה. לפני כמה חודשים פרסם הוקסוורת' דו"ח מכה הדים, שבו הוא מנתח את גורמי העומק שמשפיעים על הצמיחה לטווח הארוך: משינויים דמוגרפיים דרך התקדמות טכנולוגית ועד להשכלה, ומנסה לצפות איך תיראה כלכלת העולם בשנת 2050. הוא עצמו מודה שקצת קשה לצפות איך תיראה כלכלה המתבססת על אנשים שטרם נולדו - עם הלקוחות שלו, הוא מספר, הוא מסתפק בניתוח של העולם עד 2030. ועדיין, הוא מסביר בראיון ל"כלכליסט", המגמה ברורה: כלכלת העולם נמצאת בתנועה.

סנופי וצ סנופי וצ'ארלי בראון חוגגים את ראש השנה הסיני באולפני יוניברסל. "מותגים כמו ב.מ.וו ומרצדס הם סמלי סטטס מבוקשים בסין" | צילום: איי אף פי סנופי וצ

איך ייראה העולם ב־2050?

"מרכז הכובד הכלכלי בעולם עובר מזרחה. בזמן שב־300 השנים האחרונות הוא היה במערב אירופה, ולאחר מכן איפשהו בין אירופה לארצות הברית, קרוב לוודאי שבאמצע המאה הנוכחית הוא ישכון באסיה. כרגע אנחנו נמצאים בתקופת מעבר לעולם שבו הכלכלות המתפתחות של סין, הודו ושווקים מתעוררים אחרים הופכות לכוחות הדומיננטיים בתמונה העולמית. זה השינוי שמתחולל עכשיו, ועומדים מאחוריו כוחות היסטוריים חזקים מאוד.

"תסתכל על המספרים: מרכז הכובד של אוכלוסיית העולם נמצא באסיה - בסין ובהודו לבדן מתגוררים 2.5 מיליארד אנשים, שהם 40% מאוכלוסיית העולם, רק בשתי המדינות האלו. אם נוסיף מדינות מתפתחות אחרות, אז נקבל משקל מכריע במונחי אוכלוסייה. ככל שהטכנולוגיה והרעיונות מתפשטים בעולם, כך סביר גם שרמת הפריון של האנשים האלו תעלה, והחלק שלהם בתוצר העולמי יהפוך למשמעותי יותר ויותר.

"במובן מסוים, השינוי הזה הוא פשוט חזרה למצב שהיה פעם. יש מחקרים היסטוריים, למשל של הכלכלן אנגוס מדיסון, שמראים שבשנת 1700 הודו וסין היו אחראיות ל־60% מהתוצר בעולם. מאז הנתח שלהן בתוצר העולמי נפל בחדות, וב־2000 הוא כבר הגיע ל־25% בלבד, אפילו פחות. בטווח הארוך, קרוב לוודאי שהנתח שלהן בתוצר העולמי רק יגדל".

האם התהליך הזה הפיך?

"זה תהליך שהוא במידה רבה בלתי נמנע, כל עוד המדינות האלו נותרות פתוחות לעולם, לרעיונות ולטכנולוגיות חדשות שיעזרו להן לשפר את רמת הפריון ואת רמת ההכנסה שלהן. כל עוד הן לא סוגרות את עצמן בפני העולם, אני חושב שהן ימשיכו להתקדם.

ג ג'ון הוקסוורת' ג

"זה לא אומר, כמובן, שלא יהיו עליות ומורדות בדרך - כפי שאפשר לראות בדוגמאות היסטוריות אחרות. תסתכל על ארצות הברית במאה ה־19, היו לה לא מעט עליות ומורדות: מלחמת אזרחים, נשיאים שנרצחו, מיתונים, משברים חריפים במערכת הבנקאות והרבה הפרעות אחרות. למרות זאת, לכל אורך התקופה הזו ארצות הברית המשיכה להתפתח ולהגשים את הפוטנציאל הכלכלי שלה. לכן אני חושב שאלא אם יתרחש שינוי כביר שיגרום למדינות האלו להתנתק מהעולם, אפשר להיות די בטוחים שהמגמה הזאת תימשך בטווח הארוך".

מה יקרה כשמרכז הכובד יעבור מזרחה?

"מדינות אסיה יהפכו למקור הביקושים העיקרי בכלכלה העולמית, וכלכלות אחרות יהפכו במידה מסוימת ללוויינים שלהן. ברזיל, רוסיה, אפריקה והמזרח התיכון, כלומר כלכלות שבהן יש הרבה משאבים טבעיים, יהפכו לתלויות בביקושים מהודו וסין. במקביל, כמובן, הכלכלות של הודו וסין יטפסו במעלה עקומת הצריכה, ויהפכו לשווקים צרכניים גדולים יותר ויותר. זה אומר שהן ייבאו הרבה מוצרים ושירותים מאירופה, אמריקה ומדינות מתקדמות אחרות. זה תהליך שכבר החל להתרחש, אבל יש לו הרבה לאן להתקדם".

האם יש פה גם הזדמנויות למערב?

"ברור שיש כאן הזדמנויות - אנחנו כבר רואים את ההצלחה של גרמניה ביצוא לסין. בעשור האחרון היתה לגרמניה הצלחה גדולה מאוד ביצוא מכוניות יוקרה לסין: מותגים כמו ב.מ.וו ומרצדס הם סמלי סטטוס מבוקשים בסין. גרמניה חזקה גם בהנדסה מכנית, דברים כמו ציוד למפעלים שהם החלו לייצא לסין. אלו דוגמאות להזדמנויות עסקיות שכבר החלו להתממש.

לקוחות ממלאים קניון חדש בשנגחאי, צילום: בלומברג לקוחות ממלאים קניון חדש בשנגחאי | צילום: בלומברג לקוחות ממלאים קניון חדש בשנגחאי, צילום: בלומברג

"לאורך זמן, יכולות להיות גם הזדמנויות נוספות, בתחום החינוך למשל. סין, הודו, וכלכלות אסיה באופן כללי נוטות להעריך מאוד מאוד את רמת החינוך, וככל שהן יהפכו לעשירות יותר, כך אנשים יוציאו נתח גדול יותר מההכנסה שלהם על חינוך. כיום התלמידים מהאליטות בהודו ובסין יוצאים ללמוד באוניברסיטאות באירופה ובאמריקה, אבל אני חושב שבעתיד, ככל שטכנולוגיות לימודים מקוונים יתפתחו, ייפתח גם שוק חינוך גדול בהרבה. חלק מהאוניברסיטאות במערב יוכלו לנצל את המותג שלהן כדי לספק שירותים מקוונים לקהל יעד הרבה יותר רחב בהודו ובסין, לא רק לאנשים בגיל שבו בדרך כלל אנשים לומדים באוניברסיטה אלא לכל הגילים.

"דוגמה נוספת היא בריאות. בסין יש אוכלוסייה מזדקנת, וזה אומר שתידרש שם הוצאה נוספת על בריאות. ככל שהמדינות האלה יתעשרו, הן יוכלו להוציא יותר כסף על תרופות מערביות, בניגוד לרפואה סינית מסורתית, וגם על שירותי בריאות אחרים. כמובן שחלק מהשווקים האלה מאוד תחרותיים, ויש בהם גם ספקים מקומיים, אבל אני חושב שיש תחומים שבהם לכלכלות המערביות עדיין יש יתרון תחרותי, לפחות למשך כמה עשורים".

הסינים קונים כיום חברות מערביות.האם זהו תהליך דו־כיווני?

"נכון שיש כאן תהליך דו־כיווני. יש הרבה מאוד הון שנצבר בסין, בקרנות ההשקעות הלאומיות ובחברות הממשלתיות, והסינים יכולים להשקיע אותו מעבר לים. בשלב הראשון ההשקעות האלו נטו להתמקד במשאבים טבעיים במקומות כמו אפריקה או אמריקה הלטינית, כלומר בדברים שהסינים זקוקים להם, כמו מתכות למשל, אבל בעתיד הם עשויים להפוך לשאפתניים יותר ולהתחיל להשקיע בתחומים אחרים וגם במקומות כמו אירופה וארצות הברית.

"ובכל זאת, עם הזמן נראה שתי תופעות בסין. קודם כל, המשכורות יעלו באופן משמעותי. זה כבר קורה: בעשור האחרון המשכורות בסין עלו בקצב מהיר יחסית. זו מגמה שתימשך, ויש לה תוצאות.

"כשביקרתי בסין בתחילת השנה רציתי לקנות נעליים, וגיליתי שרוב הנעליים שמוכרים שם מיוצרות בווייטנאם. סין כבר התקדמה מעבר לשלב הראשוני של ייצור, שבו מתמקדים בדברים כמו טקסטיל, נעליים וצעצועי פלסטיק. המוצרים האלה עוברים למקומות כמו וייטנאם, הפיליפינים ואזורי עלות נמוכה אחרים באסיה. ככל שהמשכורות בסין יעלו, ככה היא תתקדם במעלה השוק, היא תתחיל לייצא דברים כמו מוצרי ההנדסה שגרמניה מייצאת אליה כרגע. זה עשוי להיות די מפחיד עבור גרמניה.

עובדי אריזה במפעל בשנזן. "תהליך דו-כיווני", צילום: אימג עובדי אריזה במפעל בשנזן. "תהליך דו-כיווני" | צילום: אימג'בנק, Gettyimages עובדי אריזה במפעל בשנזן. "תהליך דו-כיווני", צילום: אימג

"אבל במקביל, לעובדים בסין יהיה כוח רכישה הרבה יותר גדול, ושוק הצריכה הסיני יגדל באופן אדיר. גם בתוך סין עצמה צמחה בחמש השנים האחרונות התובנה שאי אפשר להישען לנצח על יצוא כדרך לצמיחה, אתה חייב לפתח את שוק הצריכה שלך. כשזה יקרה, יהיו הרבה יותר הזדמנויות.

"בנוסף, ככל ששער החליפין הריאלי של היואן הסיני יעלה, הסינים יהפכו לפחות תחרותיים בחלק מהתחומים, וזה ייצור הזדמנויות למכור לשוק הסיני. כמובן שזה עדיין יישאר שוק קשה ותחרותי ביותר, לא יהיה קל להיכנס לסין. זה ידרוש התמודדות עם רגולציה, עם פוליטיקה מקומית, ועם תחרות עם חברות סיניות. למרות כל אלה, זה יהיה שוק צריכה חשוב יותר ויותר".

במערב התחזית שלכם היא לשכר מדשדש. מדוע?

"זה נכון. יש כאן שילוב של גורמים מחזוריים ומבניים: בבריטניה, למשל, היה ב־5–4 השנים האחרונות לחץ על השכר כלפי מטה. השכר הריאלי ירד, אבל אני לא חושב שהמגמה הזו תימשך. אם מדברים על טווח הזמן של עד 2050, אז לדעתי נראה חזרה לצמיחה בשכר הריאלי, אם כי היא תהיה די נמוכה. בעבר התרגלנו לזה שהשכר הריאלי בבריטניה עולה בקצב של 2% בשנה, בעתיד זה יהיה קרוב יותר ל־1% בממוצע.

"במידה מסוימת זה משקף את תהליך הגלובליזציה - יש כוח עבודה גלובלי גדול בהרבה, ואתה פשוט מתחרה בהרבה יותר אנשים. לכן, אלא אם אתה אדם שיש לו כישורים בקליבר מאוד גבוה, שנותנים לך יתרון גלובלי, יהיה לך מאוד קשה להשיג משכורות גבוהות יותר".

כיצד זה עתיד להשפיע על העולם?

"זו בהחלט סוגיה בוערת עבור הרבה מאוד ממשלות. אני חושב שבהרבה מדינות יהיה דיון סביב נושא רמת החיים: עד כמה המדינה יכולה ללכת נגד הרוח ולבצע חלוקה מחדש של ההכנסות, למעמד הבינייים ומטה. זה יהיה דיון ארוך. חשוב לזכור שמדובר במגמה שקשה להילחם בה, כי מדובר כאן בגורמים מבניים וגלובלים חזקים".

זה אומר שיהיו לחצים

להאט את קצב הגלובליזציה?

"זו אכן היתה המגמה בסבב שיחות הסחר העולמיות האחרון, שנתקל בקשיים. אני חושב שיהיה די קשה להמשיך בליברליזציה בסחר העולמי. במקום זה נראה התפתחות של גושי סחר אזוריים בחלקים שונים של העולם, יותר הסכמים דו־צדדיים כמו הסכם הסחר החופשי שמתגבש בין ארצות הברית לאיחוד האירופי. יש כבר מגמות דומות בדרום אמריקה, באוסטרליה, באפריקה. היוזמות שבהן נרשמה הכי הרבה התקדמות ב־15 השנים האחרונות היו אזוריות, ואולי זו הדרך שבה הגלובליזציה תמשיך להתקדם - ברמה האזורית, לא בהסכמים גלובליים גדולים".

מה התחזית שלך לטווח הקצר?

"השנה ראינו שהכלכלות המתקדמות נמצאות בשלבים ראשונים של התאוששות. זו התאוששות די שבירה, בוודאי באירופה, אבל גם בארצות הברית, עם כל הוויכוחים סביב התקציב שם. ועדיין, יש תחושה של מומנטום חיובי בחלק מהכלכלות המתקדמות. אני חושב שזה נכון במיוחד במגזר הפרטי בארצות הברית. זה נכון בבריטניה, בגרמניה, וגם ביפן, כך שחלק מהכלכלות הגדולות מראות סימנים חיוביים.

"במקביל, הרבה מכלכלות השווקים המתעוררים לא נראות נמרצות כפי שהיו בעבר - זה נכון במיוחד לברזיל, הודו, אינדונזיה וטורקיה. לפני ארבע שנים, חלק מהכלכלות האלה צמחו בקצב מהיר מאוד, וממגוון סיבות הן חוו האטה. בחלק מהמקרים זה קרה בגלל שלא נערכו רפורמות מבניות שהיו הכרחיות כדי להמשיך בצמיחה, כמו במקרה של הודו וברזיל, שנפלו בנוסף קורבן להזרמות הון פנימה והחוצה מהכלכלות שלהן.

"אף על פי שהצמיחה שלהן השנה היתה מאכזבת, אני חושב שבטווח הארוך המדינות האלו עדיין הולכות למצות את הפוטנציאל שלהן. כמובן שאי אפשר להיות בטוח שכל מדינה בעולם תמצה את הפוטנציאל שלה, אבל ההערכה שלנו היא שמה שקורה עכשיו הוא רק תופעה מחזורית חולפת, ולא סימן לשינוי מגמה תמידי. כך או כך, אין ספק שהמדינות המתפתחות נראות כיום פחות טוב מאשר הן נראו לפני שנתיים, ולכן בטווח הקצר האיזון העולמי נע מעט בחזרה לכיוון מערב".

אבל האם התאוששות במערב אמיתית, או נשענת רק על ההקלה הכמותית?

"אין ספק שמדיניות ההקלה הכמותית של הבנקים המרכזיים תמכה בצמיחה בשנים האחרונות, אבל אם תסתכל על ארצות הברית, למשל, תראה שהם התחילו לפתור את הבעיות במגזר הבנקאות. הלימות ההון של הבנקים השתפרה, ואני רואה סימני התייצבות גם בשוק הדיור, שנראה שהגיע לתחתית. אני חושב שיש סימנים שהאבטלה בדרום אירופה, שהיתה תקועה ברמות מאוד גבוהות, החלה לרדת, ואפשר לראות סימנים חיוביים גם בבריטניה, במיוחד במגזר השירותים, ולאחרונה גם בתעשייה ובבנייה. בגרמניה היצוא במצב טוב, יש להם תקציב כמעט מאוזן ובסיס טוב לצמיחה. כך שאכן, הכסף הזול וההקלה הכמותית תמכו בצמיחה במידה מסוימת, כפי שהם צריכים לעשות, אבל יש גם סימנים חזקים יותר להתאוששות.

"אני לא שולל, כמובן, את האפשרות שהדרך תהיה מלאת מהמורות. גוש היורו יכול לחוות הרבה זעזועים, כי הרבה מדינות בדרום אירופה עדיין מאוד שבירות, יש להן עוד כברת דרך ללכת והן יידרשו עוד לעבור צנע חריף, שלא יהיה פופולרי. אבל אני אופטימי באופן זהיר. לפחות הכלכלות המתקדמות העיקריות נמצאות בדרך להתאוששות, גם אם יהיו עוד זעזועים בדרך".

אילו השלכות יש לניתוח שלך על כלכלה קטנה ופתוחה כמו ישראל?

"אני חושב שבשנה הבאה נראה מגמה של שיפור בתוצר העולמי. אירופה היא שוק גדול עבורכם כמובן, ואם ישראל תישאר תחרותית, אז יכולות להיות התפתחויות חיוביות עבורכם באותם שווקים באירופה שהיו בשפל עד כה. מנגד, אם אתם מנסים לחשוב מה תהיה האסטרטגיה ארוכת הטווח שלכם, אז בטווח הארוך הצמיחה היא עדיין בכלכלות המתפתחות. בטווח הקצר יכולים להיות תנאים קצת טובים יותר באירופה, וקצת פחות טובים בחלק מהכלכלות המתפתחות, אבל בטווח הארוך השווקים המתעוררים הם אלה שיספקו לכם את הצמיחה. גם אם צפויים להם קשיים בטווח הקצר - אסור לשכוח את זה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות