אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המדינה לא בנתה על הקיבוצים צילום: ארז ביט

המדינה לא בנתה על הקיבוצים

בשנות התשעים העבירו הקיבוצים למדינה 20 אלף דונם של קרקעות חקלאיות שעליהן ניתן היה לבנות 34 אלף יח"ד, אך מאז לא נבנתה או שווקה בקרקעות אלה אפילו לא דירה אחת. כעת מבקשת המדינה להפקיע קרקעות נוספות

27.11.2013, 07:59 | דותן לוי

מתוך כ־34 אלף יחידות דיור שאותן ניתן היה לבנות על שטחים שקיבלה המדינה מקיבוצים לפני כ־20 שנה, לא נבנתה אפילו יחידת דיור אחת. בשנות התשעים גובשו ויושמו הסדרים עם הקיבוצים שבמסגרתם השיבו הקיבוצים למדינה קרקעות בהיקף של 20 אלף דונם. מדובר בקרקעות שבעת ההיא נבררו היטב על ידי המדינה ותוכננו כבר אז על ידי מקבלי ההחלטות לשמש לבנייה, גם בשל סמיכותן לערים או יישובים גדולים.

אם לא די בכך שלא נבנתה בשטחים אלה אפילו יחידת דיור אחת, המלצת צוות 90 הימים לשר האוצר להפקיע קרקעות מהקיבוצים והמושבים כדי לקדם את תוכנית הדיור להשכרה אשר מתוכננת לצאת אל הפועל בעוד 3–4 שנים ולהתפרס על פני עשור שבמהלכו ייבנו כ־15 אלף יחידות דיור מדי שנה, מקוממת כעת את אנשי התנועה הקיבוצית. לדברי איתן ברושי, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, "אנחנו מציעים למצות פוטנציאל של יישובים קיימים, בין היתר בנגב ובגליל, לבנות בנייה להשכרה לסטודנטים, חיילים וצעירים גם בתוך שטחי הקיבוצים, ולהגדיל את הקיבוצים הקיימים מעבר למה שקובעת תמ"א 35". ברושי ועמיתיו מההתיישבות הכפרית כמו תנועת המושבים וכן הארגונים הירוקים מתכננים לצאת במאבק שמטרתו למנוע הפקעה של קרקעות נוספות מידיהם.

מסקירת רשימת הקרקעות עולה כי הקרקע הגדולה ביותר המיועדת לבנייה היתה חטיבת קרקע של קיבוץ כפר המכבי הסמוך לקריית אתא אשר יועדה במקור לבנייה של 15 אלף יח"ד. גם כיום, לאחר שעבר זמן רב מאז קיבלה המדינה באמצעות מינהל מקרקעי ישראל לידיה את השטחים, נמצאת התוכנית אשר מספר יחידות הדיור בה גדל ל־17 אלף בשלבי תכנון ראשוניים ועדיין לא שווקה או נבנתה בה דירה אחת לרפואה. התוכנית השנייה בגודלה שגם סמוכה לה גיאוגרפית היא לקרקעות שהיו בבעלות של קיבוץ אפק ויכללו 4,573 יח"ד, והיא למעשה התוכנית המתקדמת ביותר מכיוון שאושרה ונמצאת כעת בהליכי פיתוח.

איתן ברושי, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, צילום: ארז ביט איתן ברושי, מזכ"ל התנועה הקיבוצית | צילום: ארז ביט איתן ברושי, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, צילום: ארז ביט

תוכנית נוספת ל־2,000 יח"ד על קרקעות שנלקחו מקיבוץ החותרים לטובת הגדלת העיר טירת כרמל נמצאת גם היא בשלב מתקדם לאחר שקיבלה תוקף. כמו כן תוכנית נוספת ל־1,300 יחידות דיור שסופחו מקיבוץ חורשים לטובת ראש העין נמצאת בשלב דומה. בתוך כך, קרקעות אחרות ובמיוחד במרכז הארץ נמצאות עדיין בשלבי הכנה, חלקן בשלבים ראשוניים. כך, למשל, תוכנית ל־2,000 יח"ד (הוגדלה עם השנים לכ־3,000 יח"ד) בקיבוץ גליל ים נמצאת בשלבי תכנון לקראת קליטה בוועדה המקומית לתכנון ובנייה. תוכנית נוספת אשר היתה אמורה לייצר 1,800 יח"ד לכפר סבא נמצאת בשלבי תכנון התחלתיים, ולפי המסתמן, יעברו שנים ארוכות עד שבעיר יראו את הטרקטורים עולים על הקרקע.

במקרים אחרים המדינה נחלה כישלון בתכנון. כך למשל תוכנית לקרקעות שהוחזרו למדינה על ידי קיבוץ מצר והיו אמורות להיכלל בתוכנית המתאר של העיר חדרה ולהוסיף לה כ־2,000 יח"ד נדחתה על ידי מוסדות התכנון.

מהאוצר נמסר: "שיווק קרקעות הוא באחריות רשות מקרקעי ישראל. יישום המלצות צוות 90 הימים שאושרו בקבינט הדיור יסייע, בין היתר, לשיווק קרקעות מסוג זה".

מרשות מקרקעי ישראל נמסר: "מתוך שטחי ההשבה, רמ"י ערכה בדיקה מקיפה לגבי זמינות השטחים ונמצא כי רק חלק מתוכן ראוי או בר זמינות לשיווק, מכל אותם השטחים שנמצאו בעלי פוטנציאל תכנוני, פעלה רמ"י לקידום תכנון ושיווק.

בשנת 2012 ערכה רשות מקרקעי ישראל על מצבן של קרקעות ההשבה מתוכו עולה שמסך כולל של כ-20,000 ד' שטחי השבה רק כמחצית משטח זה כ-10.000 ד' 'הינו בעל פוטנציאל תיכנוני ומתוכם רק כ-6000 ד' מתאים ליעוד מגורים.

מרשות מקרקעי ישראל נמסר: "כ-65% מהשטח שאותר כפוטנציאלי למגורים מצוי בהליכי תכנון ו/או שווק. מתוך זה שווקו כבר כ-1000 דונם (1,460 יח"ד), אושר תכנון לכ-1000 דונם נוספים (5,036 יח"ד ), ובהליכי תכנון סטטוטורי מצויים כ-1700 דונם נוספים (2,924 יח"ד). למעשה בפוטנציאל תכנוני לטווח הבינוני והרחוק נותרו כ-2300 דונם עם פוטנציאל של כ-15 אלף יח"ד, כאמור, כ-60% מהשטח הפוטנציאלי לתכנון מיועד למגורים ואילו שאר השטח מיועד לתעסוקה למסחר ולתיירות".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
קרקעות הקיבוצים
יפסיקו נא אנשי הקיבוצים לבכות בכי תמרורים ולהזיל דמעות תנין מצוי:הבא נבהיר את מצב הדברים: הקיבוצים נקלעו לחובות עתק בשל ספסרות בבורסה וניהול גרוע של משאביהן, ועמדו לפני קריסה טוטאלית: הממשלה נחלצה להצילם מאבדון והביאה למחיקת חובותיהם לבנקים, תמורת השבת קרקעות אשר התקווה הייתה שיום אחד תתוכננה ותשלמנה את החוב לבנקים אלא מאי מרבית הקרקעות הנן חסרות ערך בשל חוסרר ישימות תכנוני- והדבר נאמר בזמנו ע"י מי שהבין- אך הדברים נפלו על אזניים ערלות. הקרקעות שנותרו אינן שייכות לקיבוצים: אלה קרקעות מדינה הנמצאות במשבצת הקיבוץ והן תחת חוזה תלת או חמש שנתי המאפשר למדינה לקבלן בחזרה עם שינוי ייעודן- ללא כל קשר לקרקעות ההשבה! למי בדימונה או בקריית שמונה שמטו חובות כשהימר והפסיד? אז יואילו הקיבוצים, ובמיוחד המתחדשים שביניהם, בהם מבצעים שיוך בתים, והם גדלים למשובות שינה ל"בנים ממשיכים" אשר פתאום, כשעץ הנדל"ן מניב, ובית צמוד קרקע בזול באופק- חוזרים לישון בבית המתחדש על קרקעות המדינה- ולבכות על העוול שנעשה להם[ ולהביא זכות אבות שאכן בנו והקימו- אך לא בניהם שבאו רק לקחת. תתבישו לכם! אפשר לעבוד על חלק מהציבור כל הזמן ועל כל הציבור חלק מהזמן- אך לא על כל הציבור כל הזמן
נדלניסטה , מרכז  |  27.11.13
1.
אין באמת קשר בין לקיחת הקרקעות מהיישובים ובניית דירות
אין באמת קשר בין לקיחת הקרקעות מהיישובים ובניית דירות. המדינה מנצלת את המשבר בשביל לקדם צעדים שתכננה זה מכבר ופשוט תופסת טרמפ על משבר הדיור. ללא כל קשר, צריך לנהל מו"מ עימם ולהפקיע קרקעות תוך מתן פיצוי הוגן למי שהחזיק בקרקעות עבור המדינה במשך עשרות רבות של שנים. לעבריינים שפולשים לקרקעות עירוניות משלמים סכומי עתק. רק הוגן שישלמו פיצוי גם לחקלאים. זאת למען הכנת עתודה של קרקעות לבנייה בעוד עשר שנים.
מדינה של ציניקנים  |  27.11.13