ירום אריאב: "לפיד צועד עכשיו בכיוון של מסים קטנים יותר"

"סביר להניח שזה צעד שלא בא ביוזמת אנשי המקצוע במשרד האוצר", כך מעריך היום מנכ"ל משרד האוצר לשעבר ירום אריאב בשיחה עם "כלכליסט". זאת בעקבות הודעת שר האוצר מאמש על ביטול העלאת מס ההכנסה שתוכננה לינואר הקרוב, ובמקביל קיצוץ התקציב ב-3.3 מיליארד שקל.

אריאב מבחין בין הפן המקצועי-כלכלי של המהלך, לבין הפן הכלכלי-פוליטי שלו. "ברמה המקצועית, הגירעון הוא עדיין גדול מדי ושברירי מדי בשביל להרחיב אותו. אגב, לא קוראים לצעד הזה בשם הנכון. שמו הנכון הוא הרחבת הגירעון. כי ברגע שיש תקציב סגור שמעוגן בחקיקה, המשמעות של ביטול העלאת המס היא הרחבת הגירעון", אומר אריאב.

אבל באוצר טוענים שלא תהיה הרחבה של הגירעון משום שהם יקצצו את תקציב המדינה בהתאם. מה דעתך על זה?

"גם אם אתה מוצא את עצמך בגירעון נמוך יותר ממה שציפית להיות בו, זה לאו דווקא לרעת הכלכלה. אם ניקח כדוגמא את שנת 2007 (אריאב כיהן אז כמנכ"ל משרד האוצר תחת שר האוצר רוני בר-און, ש"א), יצאנו לדרך עם גירעון של 3% אחרי מלחמת לבנון השנייה. הייתה אי ודאות לגבי היכולת של המשק להתאושש, אבל בסופו של דבר נוצרו עודפי גבייה, והיו לחצים אדירים גם מתוך הממשלה וגם מחוץ לה לקחת את הכסף ולהשתמש בו. בסופו של דבר שר האוצר והפקידים עמדו בלחץ וסיימנו עם תקציב מאוזן (הגירעון באותה שנה עמד על 0%, ש"א). זה היה אחד מסודות ההצלחה של המשק הישראלי לעמוד במשר הכלכלי של 2008 - הגירעון האפסי".

"לכן, כשהמשק נמצא באי ודאות גדולה, להחליט על הרחבת הגירעון חצי שנה בלבד לאחר שאושר התקציב, זה צעד בעייתי. מנסים לצייר את זה כאילו יש כאן עודפים. אבל להיות בעודף בגירעון זה אוקסימורון. זה מין סוג של שפה חדשה שבאה לשרת מטרה מסוימת, שמעמעמת בדרך את האינטגריטי המקצועי".

זה נעשה רק מסיבות פוליטיות?

"כלכלה פוליטית היא דבר לגיטימי. אני לא מדבר על עניין הפופולריות של שר האוצר, אלא בזה שאם יש עודפי גבייה, ויש לך תחושה שייקחו את הכסף למקומות פחות מוצלחים, אז יש היגיון לקצץ את התקציב כמעין צעד מקדים. כלומר, מתוך הכרה באילוצים הפוליטיים שאתה צפוי להתמודד איתם".

מה אתה חושב על ההצהרה של שר האוצר לגבי שנת 2015 ואילך, שהוא עומד לשנות את כלל ההוצאה ולמעשה חמש שנים אחורנית, להרחיב התקציב ב-1.7% בלבד במקום 4% כפי שתוכנן?

"שינוי כלל ההוצאה הוא הדבר הכי חשוב בצעדים של שר האוצר מאמש. הוא חשוב לאין ערוך מהכנסת העז של המסים והוצאתה. כלל ההוצאה הנוכחי מורכב מדי לטעמי ומסובך מדי, והוא הביא בחשבון שיעורי צמיחה מהעשור האחרון שפחות רלוונטיים היום. לשנות את עצם הכלל זה דבר מבורך וזה בעצם הדבר החשוב.

"הצעד הזה הוא נייר לקמוס לצביעת שר האוצר בכיוון שעד היום הוא נמנע מלהגדיר את עצמו. הוא צועד עכשיו בכיוון של מסים קטנים יותר, לגישה שבה הממשלה היא הבעיה ולא הפתרון, גישה שאני לא יודע עד כמה הוא צלל לעומקה, אבל הוא בהחלט סימן שהוא בכיוון הזה".