חקר ביצועים: השבוע של הילה גרסטל, אוהד אלוני וצים

לראשונה מבקרת לפרקליטות: תחילתו של שינוי?

לא ראוי לכנות את הפרקליטות "מיטה חולה", לכן עדיין לא ברור לאן הכניסה השופטת הילה גרסטל את ראשה הבריא. גרסטל נבחרה השבוע למבקרת הראשונה של הפרקליטות: סמכויותיה מעורפלות, ההגבלות עליה רחבות, בכוחה להמליץ בלבד ולא ברור כיצד תתמודד עם כשלים שבאחריות ראשי המערכת, במיוחד היועץ המשפטי לממשלה. עם זאת, יש לה מוניטין מוכח של נחישות ויעילות, ואין לה כל כוונה לשמש עלה תאנה לכיסוי ערוות הפרקליטות. לכן הבחירה בה מרמזת שאולי הפרקליטות חורגת ממנהגה להתנשא מעל כל ביקורת. גם פרקליט המדינה הנכנס שי ניצן רמז על רוח דומה, ואולי יחד הם יצליחו להנחיל תרבות חדשה של בדיקת מחדלים והפקת לקחים.

משה גורלי

השופטת הילה גרסטל | צילום: אריאל בשור

האפליקציה מחפשת את דרכה: צריכה להמציא שפה

בשבועות האחרונים כל עולם הטכנולוגיה מדבר על סנאפצ'ט, האפליקציה החמה של הרגע שמאפשרת שליחת הודעות שמשמידות את עצמן בתוך שניות ספורות. החברה המפתחת סירבה להצעות רכישה של מיליארדי דולרים מגוגל ופייסבוק, ותחת זאת מתכננת להשיק שירותים בתשלום. אבל המבחן של סנאפצ'ט יהיה לא רק ביצירת מודל שיתרגם את הפופולריות להכנסות, אלא גם בהשפעה התרבותית הרחבה שתייצר. כשטוויטר הושקה, למשל, רבים זלזלו בהגבלת המשתמשים לציוצים של 140 תווים. אבל הרשת עודדה גולשים להעלות עדכוני חדשות זריזים, קנתה את עולמה באביב הערבי, ייצרה סוג שיח חדש — ושווה כיום יותר מ־20 מיליארד דולר. סנאפצ'ט מזוהה כרגע בעיקר עם בני נוער שרוצים לשלוח זה לזה תמונות חושפניות. אם לא תצליח להמציא לעצמה שימוש שהוא יותר מקוריוז רגעי, גם היא, כמו התמונות, תהיה פריט סקסי שנעלם אחרי עשר שניות.

דור צח

סנאפצ'ט | צילום: בלומברג

נחשף מחיר השר"פ: מי משלם בסוף

השבוע חשפנו ב"כלכליסט" כי אם הוועדה בראשות שרת הבריאות יעל גרמן תאפשר הכנסת ניתוחים פרטיים לבתי חולים ציבוריים, הישראלים ייאלצו לשלם פי שניים על ביטוח הבריאות המשלים של קופות החולים. מדובר בתוספת שיכולה להגיע ליותר מ־200 שקל למשפחה בכל חודש. זה לא אנחנו אומרים, אלא החישובים של משרד הבריאות. שרת הבריאות הגיעה לתפקידה בזכות השתייכותה למפלגה שהבטיחה לציבור הישראלי להוריד את יוקר המחיה. כעת מתברר שהיא עלולה להכביד עליו את העול הזה בדלת האחורית, ועוד בסעיף המוכר כ"על בריאות לא חוסכים".

שאול אמסטרדמסקי

שרת הבריאות, יעל גרמן | צילום: חיים צח

פרסת אי.די.בי נמשכת: הזדמנות היסטורית

מנכ"לית משרד האוצר יעל אנדורן עומדת בימים אלה בראש ועדה שמטרתה ליצור כללים חדשים לשוק החוב המקומי. היא יכולה להתחיל את העבודה ממקרה המבחן של אי.די.בי והדיונים המתמשכים והמתקשקשים על הסדר החוב שלה. למעשה, כל דבר שקורה באי.די.בי יכול ליצור כלל שאומר: כך אסור לעשות. אנדורן צריכה לנצל את הדיון הציבורי הרחב שמתנהל כעת ולקבוע, אחת ולתמיד, איך יש לנהל דיונים על הסדרי חוב, איך לבחור משקיף מטעם בית המשפט, מה הוא צריך לעשות, אילו כללים חלים עליו, מה צריך לדעת על הגופים שמתכוונים לרכוש את השליטה בחברה, כמה שקופים צריכים להיות מקורות המימון שלהם ומה ראוי לדרוש מהם. יש כאן הזדמנות היסטורית להשליט סדר בכאוס המכונה הסדרי החוב הישראליים, אחרת עוד נמצא את עצמנו מתגעגעים לפרסת דנקנר הנוכחית.

גולן פרידנפלד

מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן | צילום: עמית שעל

סערה בקרב מחזיקי האג"ח: חבל להפיל את המאבק

אוהד אלוני הקים את הארגון להגנה על חסכונות הציבור. עם האג'נדה הזאת הוא השתלב בנציגות בעלי האג"ח שמנהלת את המגעים על הסדר החוב של אי.די.בי. אבל אז אלוני טעה פעמיים. פעם אחת כשקיבל את הצעתו של נוחי דנקנר וקבע את מקום מושבו דווקא במשרדי אי.די.בי. פעם שנייה כשיצא בפומבי נגד נאמני האג"ח ובא כוחם, והאשים אותם שאינם פועלים לטובת ציבור המשקיעים. ביקורת היא לגיטימית, וטעויות קורות, אבל המאבק למען הכסף של הציבור הוא חשוב מדי, שברירי מדי ורחוק מלהיות מובן מאליו מכדי שהוא ייפול על שיקול דעת לקוי ועל התקוטטויות רועשות בין נציגי הציבור. אלוני לא מכתים את המאבק העקרוני, אבל הוא מספק שיעור טוב איך לא צריך לנהל את המאבק הזה.

יניב רחימי

אוהד אלוני | צילום: עמית שעל

הנגן המיתולוגי נסגר: היה טוב, נגמר, די

AOL הודיעה שהיא מחסלת את Winamp, נגן המוזיקה המיתולוגי, ולרגע נצבט לבי. לא הייתי היחיד: הרשת התמלאה צביטות לב, ומיד קם אתר שמוקדש להצלת הנגן, וגם עצומה ועמוד פייסבוק שקוראים ל־AOL לחזור בה או לשחרר את הקוד של הנגן לקהילת המפתחים, שתטפל בו בעצמה. אבל אצלי אחרי רגע הצביטה חלפה: ניסיתי להיזכר מתי לאחרונה השתמשתי בנגן הזה, ותהיתי מתי הזדקקו לו כל מי שמבכים אותו כעת. ווינאמפ היה פורץ דרך, זכה בשיאו ל־90 מיליון משתמשים והדגים היטב שמשתמשים מוכנים לשלם על שירות טוב. אבל כיום, עם 3.3 מיליון משתמשים בלבד, כנראה כבר אין לו זכות קיום. הנוסטלגיה נשמעת מצוין בכל נגן, אבל לא בכל פריט עבר חייבים להיאחז. צריך גם לדעת להיפרד.

איתי שמושקוביץ

תספורת ענק בצים: הדיבידנדים זורמים

בקצה הממלכה התאגידית של עידן עופר שוכנת החברה לישראל, חברת אחזקות שמנהלת את ההשקעות ביתר חברות הקבוצה - כיל, בזן, צים, תחנות כוח בפרו ובעבר גם בטר פלייס. השבוע התברר כי אחרי סגירת בטר פלייס, פיטורי 240 עובדים בבזן והסדר חוב אחד בצים, הממלכה מתכוננת להסדר נוסף בחברת הספנות. מה עשו בכירי החברה לישראל בשלוש השנים שעברו מאז ההסדר הקודם? בעיקר ישבו והתפללו ששוק התובלה הימית ישתפר, ובדרך חילקו לבעלי המניות דיבידנד של 700 מיליון שקל ומשכו שכר בעלות של 200 מיליון שקל שהתחלק בין חמישה אנשים. 900 מיליון השקלים האלה, סכום שכמעט שווה לתספורת שצים מתכננת למחזיקי האג"ח הישראלים שלה, הם הוכחה לא רעה לכמה בעייתית העבודה של חברת האחזקות הזאת ולכמה רעועה הממלכה.

נעמה סיקולר

עידן עופר | צילום: אלכס קולומויסקי

אין מנוחה ברשתות: זמן לעבודה

כבר 25 שנה עובדי וולמארט מוכרחים לעבוד בחג ההודיה. השנה עבודת החג התרחבה לעוד כתריסר קמעונאיות, כולל רשתות הכלבו מייסי'ס, ג'יי.סי פני וקוהל'ס, וכמיליון בני אדם יוותרו על המנוחה וזמן האיכות המשפחתי, הכל כך אמריקאי, כדי למכור למיליונים אחרים עוד מתנות מיותרות. ההצדקה למהלך מטרידה במיוחד: הרשתות מאשימות את המיתון המזדחל ואת הצפי להאטה בקניות החגים. מכיוון שהעתיד מסתמן כהאטה מתמשכת, החג הזה סמלי, ואין על מה להודות בו — זכויות העובדים ימשיכו להישחק עד דק, בשם הצורך העז של המעסיקים להרוויח עוד קצת.

תמר טוניק

וולמארט | צילום: בלומברג