אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האם אנחנו מכבידים על כדור הארץ? צילום: shutterstock

האם אנחנו מכבידים על כדור הארץ?

האם כדור הארץ נעשה כבד יותר ככל שהאוכלוסייה גדלה, בניינים נבנים וחפצים מיוצרים? האם מישהו יודע בכמה כבד יותר? והאם המשקל הגדל יכול להסיט אותו ממסלולו? ואדים

28.11.2013, 08:17 | בלדד השוחי

ואדים היקר,

פריחת הנדל"ן לא משפיעה על המסה של כדור הארץ יותר משבניית ארמונות חול משפיעה על כמות החול בעולם. אף אחד לא מייבא חומרי בניין מעולם אחר - זול יותר להשתמש בחומרים מקומיים. וכששלושה ק"ג של תינוק בוקעים מרחם אמו, זו מסה שהיא קלטה מהסביבה, בעיקר באכילה ונשימה.

המגדלים בשנגחאי. האם ככל שאנחנו בונים יותר אנחנו מכבידים על כדור הארץ? המגדלים בשנגחאי. האם ככל שאנחנו בונים יותר אנחנו מכבידים על כדור הארץ? המגדלים בשנגחאי. האם ככל שאנחנו בונים יותר אנחנו מכבידים על כדור הארץ?

חלקים מהמסה של כדור הארץ משנים מצב צבירה. רוב החומר המוצק בצמחים, לדוגמה, מגיע מהאוויר ולא מהאדמה. צמחים הופכים גז למוצק, וכשאתה מעכל אותם חלק מהמוצק הופך בחזרה לגז. אלא שכל הגזים האלה מגיעים מהאטמוספירה ונפלטים לאטמוספירה, שהיא חלק מהמסה של כדור הארץ. זה לא אומר שהמסה של כדור הארץ עומדת במקום. ראשית, כדור הארץ קולט ומאבד אנרגיה מסוגים ומקורות שונים, בעיקר קרינה מהשמש. ואף שלא כולם יודעים זאת, אנרגיה שווה למסה. כשאתה מוסיף למשהו אנרגיה - אם אתה טוען סוללה, דורך קפיץ או מחמם מים - אתה גם מוסיף לו קצת מסה. זה הוכח ונמדד. כדור הארץ נעשה מסיבי יותר כשהוא מקבל אנרגיה מהשמש. רובה מוקרן בחזרה לחלל כחום ואור, אך כרגע, בשורה התחתונה, כדור הארץ מקבל יותר מאשר פולט. בגלובלי, הוא מתחמם. ובהערכה גסה לפי קצב ההתחממות הנוכחי, אנו מרוויחים כך משהו כמו 150 טונות בשנה.

גם חומר מגיע אלינו. מהחלל החיצון. ורובו לא מגיע כמטאוריטים עצומים כמו המפלצת בת עשרת אלפים הטונות שפגעה בהרי האורל לפני כמה חודשים, אלא בצורת אבק. כבידת כדור הארץ הופכת אותו לשואב אבק קוסמי, ורסיסי חומר מהחלל נוחתים אצלנו ללא הרף ומוסיפים לנו - בהערכה עוד יותר גסה, כי קשה למדוד אבק - 50 אלף טונות בשנה.

באותו הזמן אנו מאבדים חומר. ורובו לא מגיע מדברים שאנו משגרים לחלל (רובם המכריע בלאו הכי נופל באיזשהו שלב בחזרה לארץ), אלא מהשכבה העליונה והדלילה ביותר של האטמוספירה שמתעקשת לזלוג לאטה לחלל. מדובר כמעט אך ורק בשני הגזים הקלים ביותר - הליום, זה שגורם לבלונים לרחף במסיבות, ומימן, זה שהיה גורם לספינות אוויר לרחף ולפעמים גם להתלקח. ובהערכה גסה אנו מאבדים ככה 1,500 טונות הליום ו־100 אלף טונות מימן בשנה. לפי ההערכות האלה, כדור הארץ לא נעשה מסיבי יותר. להפך, השנה הוא יאבד בערך 50 אלף טונות. משהו כמו מיליונית של מיליונית של מיליונית של מיליונית האחוז ממשקלו. לא הייתי דואג בקשר למסלול.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



37 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

35.
שינוי הכבידה של כדור הארץ
הייתכן שה-G של כדור הארץ ישתנה ,ייתכן שלא אלא ,אם יש תלות בין זווית הירח ביחס לכדור הארץ ומהירות סיבוב הירח תישתנה,אנו נמצאים בשינוי מתמיד של שינוי הזווית של הירח ביחס לכדור הארץ כיום נדמה לי 2.5 מעלות ואם בעשור הקרוב הזוית תגדל והירח יתרחק מכדור הארץ אולי תהיה השפעה על כוח הכבידה. ואם כן ,יכול להיות שהמסה תשתנה ואז יכול להיות מצב שכדור הארץ יעוף לחלל. תאוריה רחוקה ,אולי. ובכלל האם ניתן לקבל תשובה למה היחס המשקלי בין נוזל למוצק בגוף האדם אותו היחס כמעט זהה ליחס של כדור הארץ במבנהו אוקיינוסים ליבשה ?
נ.ברוך , גבעתיים  |  30.11.13
34.
אם כדא מאבד 50000 טון חומר/מסה בשנה אז במיליארד שנה מאבד 50000 מיליארד טון
וזה כבר נשמע לי רציני אלא אם כן זה מתאזן ויש תקופות בהן כדא מוסיף למסה בשיקלול ...והשאלה היא האם הגענו לתקופת המאזן התקופתי בה כדא בכוונה מאפשר למסה מבחוץ להיכנס, כנראה בצורת מטאורים/אסטרואידים וכו
מחשבן ומפחיד  |  30.11.13
לכל התגובות