אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פיזיקאי ביולוג וכימאי נפגשים בבר - מי מהם יוכל לשלם את החשבון? צילום: אימג'בנק/thinkstock

פיזיקאי ביולוג וכימאי נפגשים בבר - מי מהם יוכל לשלם את החשבון?

מי שהולך ללמוד מדעים חולם על התגלית הבאה, על מחקרים פורצי דרך ואולי בסתר אפילו על פרס נובל. אבל מי שמסיים תואר ראשון במדעים, ולפעמים גם תואר שני, נתקל בשוק עבודה מצומצם בו המשכורות לא גבוהות והביקוש לעובדים לא רב

30.11.2013, 08:03 | מעין מנלה

מי שמחליט ללמוד מדעים, כימיה, פיזיקה או ביולוגיה עושה זאת בעיקר בגלל אהבה למקצוע. מדובר באנשים שחולמים על התגלית המדעית הבאה, על מחקרים פורצי דרך ואולי בסתר, יום אחד, אפילו על פרס נובל. אבל אלו שמסיימים תואר ראשון במדעים אלו, ולפעמים גם תואר שני, נתקלים בשוק עבודה מצומצם בו המשכורות לא גבוהות והביקוש לעובדים לא רב. המציאות היא שרבים מבעלי התארים במדעים יפנו לעסוק בתחומים אחרים, עבור רובם, העיסוק במחקר יישאר בגדר חלום.

קראו עוד בכלכליסט

"רוב הסטודנטים שמתחילים ללמוד את אחד ממקצועות המדעים מגיעים ממקום של עניין, ולאו דווקא מכך שהקריירה שלהם כבר מוגדרת. הם נחשפו בתיכון למקצוע, אהבו אותו והחליטו ללמוד יותר. חלקם מתחילים מכיוון שהם רוצים להיות מדענים בתחום. המקום המוביל שישראל נמצאת בו בזכייה בפרסי נובל אף מוסיף ליוקרה של המקצועות האלה. במהלך התואר הם מבינים יותר טוב מה המשמעות של עיסוק במקצוע. חלקם ממשיכים באקדמיה וחלקם הולכים למקצועות ספציפיים כמו תועמלנות, מעבדות רפואיות או הייטק", אומר פרופ' אריאל דרבסי, סגן דיקן להוראה בפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע באוניברסיטה העברית.

פרופ פרופ' אריאל דרבסי, האוניברסיטה העברית | צילום: האוניברסיטה העברית פרופ

למרות שהמקצועות פיזיקה, כימיה וביולוגיה נכנסים כולם תחת הקטגוריה של מדעים מדוייקים, יש ביניהם פערים רבים, מסביר דרבסי. בעוד שהביקוש לפיזיקה עולה, ובכימיה אפשר להסתדר במציאת עבודה, בביולוגיה הבוגרים מתקשים להשתלב בשוק העבודה. "היום תואר ראשון בפיזיקה הוא מאוד נחשב ופותח דלת כניסה להייטק בהרבה מאוד תחומים. היחס בין כמות הפיזיקאים לבין המשרות הוא לטובת הפיזיקאים", אומר דרבסי. לגבי כימיה, לדבריו, יש לא מעט ביקוש בתעשיות הכימיות. "היחס היום הוא כזה שתלמידים שלומדים כימיה מוצאים עבודה. יש כמות לא גדולה של תלמידים ותעשיות לא מעטות כאלה בארץ", הוא אומר. בביולוגיה המצב הוא יותר בעייתי מבחינת הביקוש בשוק העבודה. "ביולוגים נתקלים בקשיים הרבים ביותר במציאת עבודה בגלל שזה מקצוע מאוד מעניין ויש הרבה שלומדים אותו אבל שוק העבודה לא מצליח לקלוט את כולם", הוא אומר.

מה עושים עם תואר ראשון במדעים?

בעלי תואר ראשון בביולוגיה או כימיה יכולים להשתלב במשרות בתחום התועמלנות, מכירת ציוד רפואי, כעובדי מעבדה ולעיתים במשרות בתחום אבטחת איכות, רישום ורגולציה מסבירה חני יעקב, מנכ"לית מנפאואר Professional. טווחי השכר ההתחלתיים נעים בין 5,000 ל-8,000 שקל בחודש. לדבריה, כאשר המשרה מורכבת יותר, מעסיקים דורשים ניסיון של שלוש שנים לפחות בתעשייה, ולעיתים, בנוסף, מבקשים גם תואר שני. המשרות המורכבות יותר כוללות מומחה מוצר, ראש צוות וחוקרי מחקר ופיתוח. השכר תלוי הניסיון גבוה יותר ונע בין 8,000 ל-14 אלף שקל בחודש.

הסיפור של מאיה (30), בעלת תואר ראשון בביולוגיה, הוא סיפורם של בוגרי ביולוגיה רבים שמגלים שאחרי סיום הלימודים קשה מאוד למצוא עבודה בתחום, בעיקר כאשר מדובר בתפקיד ראשון ללא ניסיון. במהלך השנה האחרונה ללימודים עבדה מאיה במעבדה באוניברסיטה במשרת סטודנט. לאחר הלימודים היא עשתה קורס CRA, ניטור של מחקרים קליניים. עם סיום הקורס היא החלה לחפש עבודה, ולא הצליחה למצוא, במשך כשנה. היא המשיכה לעבוד במשרת סטודנטית במעבדה ואז מצאה במקרה, דרך חברים, עבודה בהייטק, שם התחילה כבודקת תוכנה ועברה להיות מנהלת מוצר. לאחר שלוש שנים של עבודה בהייטק, היא החליטה לנסות שוב לחפש עבודה בתחום לימודיה. "חיפשתי חצי שנה והיה מאוד קשה כי חייבים ניסיון, יש מעט מאוד משרות למועמדים בלי ניסיון", היא מספרת. בסופו של דבר היא התקבלה לעבודה בחברה שמנהלת ניסויים קליניים ורגולציה והיום היא עובדת כ-CRA.

חני יעקב, מנכלית Manpower Professional חני יעקב, מנכלית Manpower Professional חני יעקב, מנכלית Manpower Professional

בפיזיקה, אומרת חני יעקב, מנכ"לית Manpower Professional, רוב המשרות דורשות תואר שני ומעלה עם התמחויות ספציפיות כמו אלקטרואופטיקה או מיקרואלקטרוניקה. לדבריה, כאשר הדרישה היא לתואר ראשון בלבד מדובר במשרות שדורשות השכלה בתחום הפיזיקה, הכימיה או האלקטרוניקה, ולא התמחות ספציפית בפיזיקה. מדובר במשרות בתחום של אלגוריתמים, תכנון, אפיון, משרות שבהן ההכשרה הספציפית תינתן תוך כדי העבודה, ובחברות רב תחומיות בתפקידים בתחומים של מוליכים למחצה, אנרגיה או מכשור רפואי, היא מסבירה. "בתחום הפיזיקה מרבית בוגרי תואר ראשון ממשיכים לתואר שני. גם כשמעסיקים מבקשים בעלי תואר ראשון הם בדרך כלל מציינים כי קיים יתרון לבעלי תואר שני", אומרת יעקב.

בעלי תואר ראשון בפיזיקה יכולים להשתלב גם במשרות מורכבות יותר בתפקידים בעלי התמחויות, אך אלו דורשות ניסיון של מעל ארבע שנים. מדובר בתפקידים כמו מנהלי מוצר, פיתוח או מנהלי פרויקטים. לפי יעקב, בפיזיקה השכר גבוה יותר מבכימיה ומביולוגיה, ובוגרי תואר ראשון ישתכרו כ-14 אלף שקל עד 16 אלף שקל בחודש, כאשר שכרם של עובדים מנוסים יסתכם בכ-20 עד 25 אלף שקל.

מדענים, האם יש להם עתיד מקצועי?, צילום: אימג מדענים, האם יש להם עתיד מקצועי? | צילום: אימג'בנק/thinkstock מדענים, האם יש להם עתיד מקצועי?, צילום: אימג

חייבים תואר שני? ומה עם שלישי?

לדברי ברוריה זומר-פדידה, מנהלת יחידת התעסוקה בטכניון, רוב המשרות שיש בתחומי המדעים פתוחות לבעלי לתארים מתקדמים. לדבריה, קשה מאוד למצוא עבודה עם תואר ראשון ויש העדפה בשוק לבעלי תואר שני ומעלה. "כשהסטודנטים מקבלים את ההחלטה מה ללמוד, לא כולם עושים את הבדיקה מה קורה בסיום התואר והאם אפשר להשתלב בשוק התעסוקה", היא אומרת.

לדברי פרופ' דרבסי, מי שרוצה להשתלב במעגל העבודה במקצוע שלמד הסיכויי שלו עולה משמעותית ככל שהתואר שהוא עושה עולה. הדבר נכון בעיקר בפיזיקה, הוא אומר, "מי שיש לו תואר ראשון בפיזיקה, ההשקעה הטובה ביותר שהוא יכול לעשות היא תואר שני בפיזיקה. אלו שבוחרים ללכת לכיוון הזה נכנסים למעגל העבודה בנקודת התחלה טובה, ויש להם גם את האופציה של ההעסקה האקדמית".

חנה (32), היא בעלת תואר שני בביולוגיה ועובדת כטכנאית מעבדה במכון וייצמן. את התואר השני היא עשתה כברירת מחדל, מכיוון שגילתה, "שאין מה לעשות עם תואר ראשון בתחום חוץ ממשרות של תועמלנות". לדבריה גם אחרי שסיימה את התואר השני היא לא הצליחה להתברג בתעשייה. "היצע המשרות מאוד נמוך בתעשייה ולכן המעסיקים מרשים לעצמם לדרוש דרישות מאוד ספציפיות. כמו כן, מחפשים ניסיון תעשייתי, כך שאם אין לך ניסיון צריך להתפשר על משרה שהיא הרבה מתחת לרמתך", היא אומרת.

מאיה לעומתה, החליטה לא ללכת ללמוד תואר שני לאחר שעבדה במעבדה במסגרת התואר הראשון. "ראיתי שזה יוציא אותי לשוק עם עוד כישורים, אבל כאלו שאין להם שום משמעות בשוק העבודה", היא מסבירה. לדבריה, היא גם רצתה להמשיך במחקר עד שהבינה שהמשכורות בארץ מאוד נמוכות. "המעסיקים שמשלמים בישראל הם מפעלי תעשייה ולא מוסדות מחקר אקדמים. אין מה לעשות עם התואר הראשון אז אנשים ממשיכים לתואר שני, אין מה לעשות עם התואר השני אז אנשים ממשיכים לתואר שלישי", היא אומרת.

בדיעבד, אומרת חנה, היא לא הייתה בוחרת ללמוד ביולוגיה. "כשהלכתי ללמוד ביולוגיה לא השקעתי בזה מספיק מחשבה. לא הייתי בוחרת בתחום הזה כי הוא לא מספיק מפותח בארץ. האקדמיה פה מאוד מפותחת אבל המשרות לא רבות והמשכורות לא מצדיקות את כל שעות הלימוד", היא אומרת.

תגיות

49 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

48.
תגובה לכתבה
א. אתם באמת קוראים לבעלי תואר ראשון במדעים "מדענים"?רק מי שעשה דוקטוראט (ואולי חלק מהמאסטרנטים) יכולים לקרוא לעצמם "בעלי נסיון במדע".ניתן לעבוד תואר ראשון באחד מהמקצועות הללו גם ללא להיות יום אחד במעבדת מחקר רצינית(לא מעבדת סטודנטים) או בפרויקט רציני. ב. בשלב מוקדם הגעתי למסקנה שאני לא "קדוש מעונה" ולכן חוץ מהקדשת החיים למחקר העדפתי גם למצוא מקצוע שיעזור לי להתקיים בארצנו ה"זולה".ביננו גם ברי המזל בביולוגיה או כימיה שמצאו עבודה לא ממש יכולים לחיות מה-5000 ש"ח שהם מקבלים (הרשו לי לגחך על טבלת השכר שהוצגה בכתבה.מעניין אם בדקו מובהקות סטטיסטית של הנתונים בה.).ביולוגיה,כימיה ופיזיקה אינם מקצועות,אלא תחומים אקדמים מאוד כלליים ולכן קשה למצוא לבוגר תחומים אלו עבודה ספציפית.לעומת זאת מהנדס,רופא,רוקח,אחות וטכנאי זה מקצועות הרבה יותר מובהקים ולכן יותר קל לחפש להם עבודה בתחום.אחרי שיש מקצוע ביד תמיד ניתן לחזור למחקר באקדמיה אם אחליט שזו המטרה בחיי ולא מחוסר ברירה.
רוקח שעשה הסבה ממדעי האבטלה  |  22.04.14
46.
חבל שלא קראתי את הכתבה הזו לפני שהתחלתי תואר ראשון
אחרי תואר ראשון בביולוגיה הבנתי שיש לי 3 אופציות- 1) עבודה בתעשיה - רוטיני בטירוף, משעמם, סביבת עבודה מבוגרת 2) מחקר - דורש תואר שני. ב90% מהמקרים מדובר על ניסויים בבע"ח. לא בשבילי 3) תועמלנות - עולם השיווק והמכירות. להיות נודניק ותחמן. לא בשבילי. אז בחרתי באופציה הרביעית - הייטק. שכר יותר טוב. אילו רק ידעתי את מה שידוע היום, הייתי בוחר במקצוע הייטיקי כבר מההתחלה.
אדם  |  02.12.13
45.
השיטה המדעית הפוכה
היא עובדת כך: תיאוריה, ניסוי, תוצאות, מסקנות. צריך להיות: מחשבה כללית, ניסוי, צמצום, ניסוי מחדש, צמצום, ניסוי מחדש, עד שמגיעים לתוצאות ואז מסקנות. ז"א במקום לקלוע חץ ולקוות לפגוע ישר בול באמצע, לעבוד בלי הנחה מראש. לכן הניסויים הם מסורבלים ממושכים ויקרים הרבה יותר ממה שנדרש.
מבין בעניין  |  01.12.13
לכל התגובות