אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
גרעין השליטה ב"כהן פיתוח": הכל נשלט במשפחה צילום: עמית שעל

גרעין השליטה ב"כהן פיתוח": הכל נשלט במשפחה

בני הדודים גדעון תדמור ורונה אורליצקי שלטו בכהן פיתוח למרות שהחברה מעולם לא הודיעה על קיומו של גרעין שליטה. השניים מכרו את אחזקותיהם לדלק, וכעת הם מתמודדים עם תביעה שטוענת שהם הרוויחו על חשבון הציבור

01.12.2013, 08:23 | משה גורלי

כשעקיבא כהן המנוח עבר לשרת בשירותי הביטחון הוא שינה את שמו מכהן לתדמור. לימים, הפך יחד עם אחיו ד"ר דוד כהן למחזיק ברוב המניות בכהן פיתוח, חברה ציבורית שהנכס המרכזי שלה הוא חברת הקידוחים אבנר. כמקובל במשפחות אצולת ההון, הועברו המניות לבנים: לגדעון תדמור, הבן של עקיבא, ולרונה אורליצקי־כהן, הבת של דוד. וכשנה לאחר שהמניות האלה נמכרו לקבוצת דלק, הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית. מגישת הבקשה, עמותת הצלחה, רשמה תקדים: לראשונה הוכר גוף ציבורי כתובע ייצוגי במקום בעל מניות. לימים נמצאו גם שניים כאלה, אבל השופט התיר לעמותה להמשיך בהליך. 

קראו עוד בכלכליסט

דור 1 ודור 2

 

לפני שבועיים הסתיים שלב העדויות באולמו של השופט חאלד כבוב בבית המשפט הכלכלי, ובתחילת ינואר צפוי להתחיל שלב הסיכומים. תמצית המחלוקת: כיוון שמעולם לא דווח רשמית שכהן ותדמור, לא דור 1 וגם לא דור 2, הם בעלי שליטה, הרי שכהן פיתוח, לטענת המבקשים, נרכשה בידי דלק ללא הצעת רכש מיוחדת שמתחייבת כשנרכשת שליטה בחברה ללא גרעין שליטה. הנתבעים, מנגד, טוענים שיש לראות בכהן ובתדמור בעלי שליטה אף שאין הסכם ביניהם. ולכן, כששילמה להם דלק 80 שקל למניה (במקום 54 שקל, מחיר השוק) עבור 51% מהמניות, היא רכשה שליטה מבעלי שליטה, ולכן נשללה הפרמיה הזו מהציבור. "לא חשבנו שאנחנו בעלי שליטה במשמעות המשפטית, להבדיל מהמשמעות הכלכלית", העידה עו"ד רונה אורליצקי־כהן, שהדגישה שלכולם היה ברור ששתי המשפחות שלטו בחברה. אלא שהעניין קיבל תוקף רשמי רק באוגוסט 2011, לאחר בדיקת רשות ני"ע, שאז דווח שכהן ותדמור הם "מחזיקים ביחד מקדמת דנא". לפני כן, האחזקות הנפרדות לא דווחו כאחזקה משותפת שמגבשת שליטה.

וזה הסיפור של התיק הזה: האם השוק ידע, למרות היעדר הדיווח. "השוק ידע", טוען עו"ד גיל אוריון בשם המשפחה. "השוק לא ידע", משיב עו"ד גיל רון בא כוח המבקשים, "ידעו שמדובר בקרובי משפחה. לא בבעלי שליטה".

תיקו, אבל לטובת מי?

 

"לכם יש קושי עם התביעה הראשית ולכם יש קושי עם הדיווח", חילק השופט כבוב את הסיכויים והסיכונים בין הצדדים. והשאלה היא לטובת מי התיקו הזה: לטובת עורכי הדין גיל רון, יעקב אביעד ואלעד מן, באי כח המבקשים, או לטובת הסוללה שייצגה את דלק וכהן פיתוח, עורכי הדין גיל אוריון, פיני רובין, ירון אלכאווי וברק טל. נדמה שכבוב נוטה לקבל את גרסת המשפחה לעניין השליטה בפועל שהתקיימה בחברה, אבל רואה קושי בהיעדר הדיווח.

והיו עוד תקלות, שעליהן הצביע עו"ד רון. למשל, ממאי 2009 ועד פברואר 2011 כיהן גדעון תדמור כחבר ועדת הביקורת בכהן פיתוח. וזה מוכיח, לטענת עו"ד רון, שתדמור לא נחשב כבעל שליטה כפי שהוצג בהמשך, כיוון שלפי החוק בעל שליטה אינו יכול לכהן בוועדת ביקורת. לכן, אחת משניים: או שתדמור לא היה בעל שליטה, או שכיהן בניגוד לחוק בוועדת הביקורת. אורליצקי־כהן שללה את שתי האפשרויות האלה: "פעלנו בשקיפות מול רשות ני"ע, שידעה הכל".

גדעון תדמור (מימין) ויצחק תשובה (משמאל), צילום: גיא אסיאג גדעון תדמור (מימין) ויצחק תשובה (משמאל) | צילום: גיא אסיאג גדעון תדמור (מימין) ויצחק תשובה (משמאל), צילום: גיא אסיאג

רון ניסה להבליט את הצד הקונספירטיבי לשיטתו: "ההכרזה של הרשות על האחזקה המשותפת פתחה לכם את הפתח למכירת המניות ללא הצעת רכש, כשהעסקה עם דלק נרקמה זמן קצר לאחר מכן". אורליצקי־כהן: "לא היתה שום קונספירציה כמו שאתה מנסה להציג. היתה הרעה במצבו של אבי ואז התגבשה ההחלטה למכור".

אגב, לפני דלק היו מגעים עם אחרים שלא הבשילו – מוטי מנשה, עופר נמרודי וצחי סולטן. לעומת זאת, המו"מ עם דלק היה מהיר. לדלק היו אחזקות משותפות עם כהן פיתוח וגם יחסי אמון. גדעון תדמור מצד כהן פיתוח ואסי ברטפלד, מנכ"ל דלק, סגרו את העסקה. גם ברטפלד שהעיד לפני שבועיים, הכחיש את טענת רון על כך שהצדדים ניסו להסתיר את המזימה לעקוף את הציבור ולשלול ממנו את פרמיית השליטה. "כקונה ראיתי בכהן ובתדמור בעלי שליטה", העיד ברטפלד, "אילו חשבנו שיש סיכון היינו רוכשים 45% ולא 52% (רכישה של 45% אינה מחייבת הצעת רכש – מ"ג).

כשבאים לתרגם את הסוגיה הזו לנזק ולכסף, השאלה היא אם נפגעו הציפיות של מחזיקי המניות מהעובדה ש"לפתע" התברר שיש גרעין שליטה ללא הסכם שליטה. "מדובר בהונאת משקיעים בדרך מתוחכמת. במהלך ששולל מהציבור 50 מיליון שקל ומביא לרישום 4 מיליארד שקל בהון העצמי של דלק", טוען עו"ד גיל רון. "מדובר בפאול טכני ולא בהסתרת בעלי שליטה", טוען עו"ד גיל אוריון, "ואין גם הוכחה לנזק".

טענה זה נתמכת בחוות דעת של הכלכלן מנחם פרלמן, שבחן את ירידת ערך המניה ב־20% לאחר הדיווח שכהן ותדמור "מחזיקים ביחד". לטענת רון, משקפת הירידה את אובדן פרמיית השליטה. מנגד, סבורים פרלמן ואוריון שאין קשר. המניה לא ירדה מיד לאחר הדיווח, אלא לאחר שישה ימים עד שבועיים אחריו והיתה חלק מהירידה של כל שוק חיפושי הנפט והגז באותה תקופה. פתרון אפשרי למחלוקת הוא "הרדמה" של מניות כהן פיתוח שרכשה דלק. "מניה רדומה" היא מניה שהופשטו ממנה זכויותיה, מאחר שנרכשה שלא כדין, ללא הצעת רכש, אם אכן תתקבל טענת התובעים.

ומה משמעות המהלך עבור דלק? אם יורדמו המניות היא תיאלץ למחוק סכומים נכבדים מהונה, כשתיקון כזה של דו"חות עלול לחשוף אותה לתביעות, מצביע רון על השלכות דרמטיות. המשקיעים שהצטרפו לתביעה הייצוגית, עו"ד ניסן ויסמן ועזריאל ז'ולטי, דורשים הרדמה כללית – של כל המניות שרכשה לדעתם דלק שלא כדין. ברטפלד, לעומתם, ממעיט בגודל הנזק הצפוי: "הנזק לא מהותי, הכי רחוק זה להקפיא 7% מהמניות (הפער בין 52 ל־45 – מ"ג). שילמתי עבור 52, ולא רצוי להרדים מניות ששילמתי עליהן, אבל עדיין אני יכול למכור אותן. הסכנות שאתה (עו"ד רון – מ"ג) מתאר מבהילות יותר על הנייר מאשר במציאות".

איך מתמחרים פאול?

אם השופט יפסוק לפי אמירותיו במהלך הדיון, הוא יקבל את טענת כהן פיתוח על השליטה בפועל של המשפחות למרות היעדר הסכם השליטה. התנהגות השוק וחוות הדעת יובילוהו לשם. מנגד, דעתו לא נוחה מהיעדר הסכם גלוי, כמו גם ממהלכים כמו ישיבתם של בעלי שליטה, בניגוד לחוק, בוועדת ביקורת ובוועדת המאזן בחברה. השאלה היא כיצד "יתמחר" השופט את הפאולים האלה? באישור תביעה ייצוגית שמוגבלת לעניין זה.

הסיפור הוא כלכלי־משפטי־משפחתי. מגולמים בו החשדנות והעוינות כלפי טייקונים ובעלי שליטה. נדונה בו השאלה אם באמת עקצו כאן את הציבור בתרגיל או שעורכי דין שמתמחים בתביעות ייצוגיות מנצלים כשל טכני לגריפת רווחי עתק. וכמובן השאלה המשפטית, האם המציאות בחברה תזכה לפרשנות תכליתית, המזהה שליטה בפועל או שתיתלה בפורמליזם.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות