אליעזר שקדי הודיע על סיום תפקידו כמנכ"ל אל על

מנכ"ל אל על אליעזר שקדי הודיע הבוקר (א') על סיום תפקידו. כך מדווחת חברת התעופה. עדיין לא נקבע מועד מדויק לסיום הכהונה.

בדיווח הקצר מוסרת אל על כי "המנהל הכללי של החברה, אליעזר שקדי, הודיע היום לחברה על החלטתו לסיים את תפקידו לאחר ארבע שנות כהונה בתפקיד מנכ"ל החברה".

החברה לא מספקת נימוק להחלטתו של שקדי ומסתפקת באמירה כי "ההחלטה על סיום הכהונה אינה כרוכה בנסיבות שיש להביאן לידיעת המחזיקים בניירות הערך של החברה".

לפי חוזה ההעסקה של שקדי, שנחתם בינואר 2010 והוחל רטרואקטיבית לתחילת כהונתו של שקדי בנובמבר 2009, זכאי שקדי ל-12 חודשי הסתגלות בשכר מלא. שכרו בחוזה ההעסקה נקבע על 115 אלף שקל, צמודים למדד (הוצאה של כ-1.4 מיליון שקל לחברה, לפני ההפרשות הסוציאליות להן זכאי שקדי גם באותה תקופת הסתגלות). חוזה ההעסקה של שקדי לא הוגבל בזמן.

בהודעת החברה לבורסה נמסר גם מכתבו של שקדי ליו"ר, עמיקם כהן, וסגני היו"ר, תמי מוזס בורוביץ' ויודי לוי. במכתב לא נמסרה הסיבה להחלטת הפרידה של שקדי, פרט לציון העובדה כי הוא מסיים קדנציה בת 4 שנים בתפקיד. שקדי ציין במכתבו כי הוא ימשיך בתפקיד עד מציאת מחליף וביצוע הליך חפיפה.

כך כותב שקדי:

"ברצוני להודיע לכם על החלטתי לסיים את תפקידי כמנכ"ל אל על, לאחר קדנציה של ארבע שנים אינטנסיביות, באחד התפקידים המתאגרים במשק הישראלי".

בהמשך המכתב כותב שקדי כי "אמשיך ואוביל את החברה עם כל הלב, כפי שעשיתי עד היום, עד לבחירת מנכ"ל חדש לאל על והשלמת תהליך חפיפה מסודר".

אליעזר שקדי

חברת אל על פרסמה לפני שבועיים את דוחותיה לרבעון השלישי שבו רשמה תוצאות שיא.הכנסותיה של אל על ברבעון הסתכמו ב-643 מליון דולר, בהשוואה להכנסות של 605 מיליון דולר ברבעון המקביל - גידול של כ-6.2%. בשורה התחתונה טיפס הרווח הנקי של החברה ברבעון השלישי ב-54% ל-57 מיליון דולר, מול רווח של 37 מיליון דולר ברבעון המקבל.

יו"ר הדירקטוריון, עמיקם כהן, ציין בהודעת החברה כי "דירקטוריון החברה קיבל בצער את הודעתו של שקדי על כוונתו לסיים את כהונתו. אישיותו המיוחדת של שקדי, מנהיגותו ותרומתו לחברת אל על ראויות להערכה מיוחדת ובאו לידי ביטוי בכל תחומי העשייה בחברה כה מורכבת ומאתגרת".

בין המהלכים המרכזיים שהוביל שקדי ניתן למנות את חידוש צי המטוסים של אל על, שכלל צמצום דגמים מה שמוביל לחיסכון בעלויות, הכנסת תמריצים לפי יעדים לעובדים, פתיחת מחלקת תיירים פלוס שמציעה דרג ביניים בין מחלקת תיירים למחלקת עסקים וכן כניסת החברה לפעילות לואו קוסט תחת המותג UP.

במישור הרגולטורי – אל על לא הצליחה לשכנע את המדינה להקל עליה בתחרות מול חברות התעופה הזרות, ושורה של נושאים עדיין עומדים פתוחים בין אל על לבין הרגולטור. מדובר על נושאים כמו ביצוע טיסות מטרמינל 1, מה שכרגע אסור על אל על, התמודדות מול חברות התעופה הטורקיות (כרגע אל על לא יכולה לטוס לטורקיה, וחברות התעופה הטורקיות תיגברו משמעותית את תדירות הטיסות שלהן בעקבות כך, כאשר נוסעים רבים ממשיכים איתן גם ליעדים ארוכים), ועוד שורה של נושאים הנובעים מרפורמות השמים הפתוחים ולטענת אל על מביאים את החברה לתחרות הגלובלית בעמדת נחיתות.

כמו כן, שקדי לא הצליח להוביל התייעלות בכוח האדם של החברה, מה שמנע את כניסת פימי להשקעה בחברה. אל על מחפשת משקיעים חדשים, ומבחינת העובדים החשש העיקרי הוא שכניסת כסף חדש לחברה תחייב אותה להתייעלות משמעותית בכוח האדם.