אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מי אשם במשבר בנייר חדרה: הצריכה היורדת או הניהול הכושל? צילום: נמרוד גליקמן

מי אשם במשבר בנייר חדרה: הצריכה היורדת או הניהול הכושל?

נייר חדרה, שהודיעה בשבת על פיטורי 200 עובדים, סובלת ממשבר עולמי של תעשיית הנייר והירידה בצריכתו. אלא שבעוד שהנהלת החברה טוענת כי ניתן למנוע את הפיטורים באמצעות קיצוץ בשכר, העובדים מצדם תולים את האשמה בכישלון ההנהלה

01.12.2013, 22:45 | גיל קליאן

לאחר כישלון ההידברות בין עובדי נייר חדרההשובתים לבין ההנהלה, הודיעה החברה של לן בלווטניק בשבת בערב על פיטורם של 200 עובדים.

קראו עוד בכלכליסט

כאשר החברה לא מצליחה להרוויח באופן עקבי בשוק שנמצא במגמת התכווצות, בעל הבית מעוניין לקצץ בהוצאות (גם כאשר הונו האישי מוערך על ידי "פורבס" ב־17.8 מיליארד דולר, כמו במקרה של בלווטניק). קחו את דרישת הבעלים הזו, ערבבו אותה עם גישת הוועדים והחוזים הקיבוציים של נייר חדרה, שרגילים לכך שהם מונופול מוגן במכסים - ותקבלו את הבלגן שקורה היום במפעל - מפעל שבו המנכ"ל, עופר בלוך, היה צריך להיעזר בכוחות משטרה רק כדי לצאת הביתה בסוף היום.

אבל האם נייר חדרה באמת נמצאת במצב שבו היא חייבת לפטר 200 עובדים? התשובה היא לא, אפילו לפי ההנהלה, שעד יום שבת אמרה שאפשר יהיה להימנע מפיטורים אם כל העובדים יסכימו לקיצוץ מדורג בשכר.

תעשייה במשבר

 

הגורם העיקרי למשבר שבו נתונה נייר חדרה הוא העובדה שהעולם צורך פחות נייר לבן. הטרנד הירוק, בשילוב עם הצורך להתייעל ולחסוך, גורמים לעוד ועוד חברות וגופים להדפיס משני צדי הדף, או להימנע מהדפסות בכלל. נתחים גדולים מתעשיית הספרים עברו לקוראים הדיגיטליים; ארגונים וחברות עברו לשלוח חשבונות וחשבוניות בדואר האלקטרוני; ואפילו בנקים מתגאים שהפקידים שלהם מייצרים פחות ניירת למען כדור הארץ. ההערכות בעולם הן שצריכת הנייר הלבן יורדת ב־2%-4% באופן עקבי בכל שנה בגלל אותם גורמים, ובישראל התמונה הזאת לא שונה.

 , צילום: זהר שחר צילום: זהר שחר  , צילום: זהר שחר

התחזיות הן כי הצריכה תמשיך לרדת עוד תקופה ארוכה לפני שתתייצב על רמה קבועה - רמה שתהיה נמוכה משמעותית לעומת רמת הצריכה כיום. לנתונים האלה יש משמעות אחת: מפעלי הנייר הלבן בעולם יצטרכו להיסגר, ובדרך - לפטר. והסגירות כבר החלו. בארה"ב הודיעו השנה על סגירות של מפעלי נייר לבן המפחיתים את ההיצע במדינה במיליון טונות בשנה (לשם השוואה, נייר חדרה מייצרת 140 אלף טונות נייר לבן בשנה), ולמרות זאת המחירים לא עולים בגלל יבוא זול מהמזרח.

לתחרות העולמית נייר חדרה מגיעה בעמדת נחיתות, כיוון שלעומת חברות דומות בעולם אין לה נגישות ישירה לחומר הגלם העיקרי שלה, העצים - המקור לתאית שממנה מיוצר הנייר הלבן. לאור כל האמור, לא מפתיע שפעילות הנייר הלבן בנייר חדרה סבלה ב־11 הרבעונים האחרונים (פרט לאחד) מהפסדים מתמשכים.

בניגוד לנייר הלבן שמיוצר מתאית, הנייר החום שמייצרת נייר חדרה בעיקר עבור תעשיית הקרטונים מיוצר לרוב מנייר ממוחזר, שנאסף על ידי החברה־הבת של נייר חדרה, אמניר. כחלק מתעשיית הקרטון, הנייר החום מושפע פחות ממגמות עולמיות של הפחתת צריכת נייר, אך גם הוא נשחק מאוד בשנים האחרונות.

הרווחיות התפעולית של פעילות מיחזור הנייר וייצור הנייר החום עמדה ב־2010 על 9.8% - רווחיות שכמעט כל תעשיין מסורתי היה שמח לחתום עליה. מאז הרווחיות הזאת במגמת ירידה: היא הגיעה ל־5.1% ב־2011, ירדה לשיעור של 3.5% ב־2012, והגיעה ל־2.5% בלבד בשלושת הרבעונים הראשונים של 2013 (גם זה בנטרול סעיפים חד־פעמיים שהעבירו את הפעילות להפסד חשבונאי).

למרות זאת, בנייר חדרה רואים את פעילות הנייר החום כיציבה יחסית, ואומרים כי אם יצליחו להביא את הנייר הלבן לאיזון אז הפעילות בכללותה - נייר לבן ונייר חום יחד - תהיה בעלת זכות קיום כלכלית גם בעיני בעל הבית הלונדוני.

הקיצוץ כבר החל

 

בחברה לא חילקו דיבידנד מאז 2006, ובדו"חות האחרונים הציגו הפסד תפעולי של 18.4 מיליון שקל בחודשים ינואר־ספטמבר, לעומת רווח תפעולי של 27.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב־2012. בשורה התחתונה דיווחו שם על הפסד של 34.1 מיליון שקל, לעומת הפסד נקי של 5.8 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

עופר בלוך, צילום: מיכאל קרמר עופר בלוך | צילום: מיכאל קרמר עופר בלוך, צילום: מיכאל קרמר

כעת מצויים 375 עובדי פעילות ייצור הנייר המועסקים בחוזים הקיבוציים במרכז דרישות ההנהלה מצד אחד, ובמרכז מאבק העובדים מצד שני. ההנהלה ביקשה מהם לקצץ בשכרם ולוותר על התנאים שהיו להם עד כה - שכללו גם העלאה קבועה שנתית של 4.5% בשכר. היא טוענת כי מדובר בעובדים בעלי עלות שכר ממוצעת של 25 אלף שקל, טענה שהעובדים דוחים.

העובדים השובתים הם החוליה האחרונה בקיצוץ. בנייר חדרה כבר קיצצו את שכר המנכ"ל, פיטרו בכירים, וכפי שנחשף ב"כלכליסט" כבר קיצצו חד־צדדית 2.5%–8% משכרם של העובדים שאינם מאוגדים בחוזה קיבוצי.

העובדים מצדם אומרים כי הם מוכנים ללכת לקראת ההנהלה וכי הם מבינים את הבעיות עמן מתמודדת החברה, אלא שלמרות ההבנות לכאורה, הדיונים בין הצדדים מתפוצצים בכל פעם מחדש וגולשים לחילופי האשמות הדדיים וקשים בין הצדדים.

כך למשל, בתגובה האחרונה להודעת הפיטורים מסר הוועד כי "נייר חדרה סובלת מכישלון ניהולי מהדהד של עופר בלוך, שברקורד שלו כמה חברות שהגיעו למצב קשה ביותר. כעת מבקש המנהל הכושל מהעובדים לשלם את מחיר הכישלונות שלו, מפיץ נתונים שקריים על שכר העובדים, ומבצע ניסיון סחיטה באמצעות איום בפיטורים. הסיבה האמיתית למשבר היא רצון ההנהלה לאמץ את מודל מפעל קניאל ולפרק את העבודה המאורגנת במפעל. עובדי נייר חדרה מוכנים להשתתף בכל תוכנית הבראה, אך לא תחת ניהול כושל שרק יחמיר את המצב".

בלוך, מצדו, כמובן דוחה את ההאשמה כי ברצונו לפרק את העבודה המאורגנת במפעל, אבל במצב חוסר האמון הגובר בין ההנהלה לעובדים בנייר חדרה זה כבר לא ממש משנה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות