מפרקי בסר אירופה: בעלי השליטה מתחמקים מאחריות

מנהליה המיוחדים של בסר אירופה עוה"ד גיא גיסין, רענן קליר ויצחק יונגר, הנמצאת בהליכי פירוק, טוענים כי החברה הבורסאית מכרה ערב הפירוק (ספטמבר 2012) את הנכס העיקרי שלה, קניון בלימסול, בעסקה תמוהה ומבלי שקיבלו תמורה, רק שלושה חודשים בטרם נכנסה החברה להליכי פירוק, ובעוד בעלי איגרות החוב מנהלים משא ומתן לגבי החוב כלפיהם (על פי המחזיקים, כ־95 מיליון שקל). בדו"ח שהגישו בתחילת השבוע הם שוטחים את הממצאים ה"חמורים", ומותחים ביקורת על בעלי השליטה, ובראשם יו"ר הדירקטוריון איתן אלדר.

במהלך בדיקתם עלה החשד כי אחת העסקאות שביצעה בסר אירופה, זמן קצר בטרם התפרקה, "נועדה לשם העדפה פסולה של נושים ושל בעלי שליטה בחברה על פני יתר נושי החברה". העסקה נוגעת לנכס העיקרי של בסר אירופה — זכויות במרכז קניות שפועל בלימסול שבקפריסין. מי שלמעשה מחזיקה בזכויות לנכס היא החברה־הבת של בסר אירופה, החברה ההולנדית גיבור בסר. במסגרת העסקה מכרה בסר אירופה, ערב הפירוק, 15% מזכויותיה בקניון תמורת כ־14.8 מיליון שקל לחברת משכנות אורבינקה. אולם בפועל גיבור בסר לא קיבלה כל תמורת מזומן עבור המכירה, אלא באמצעות אג"ח שלה עצמה שנרכשו על ידי משכנות אורבינקה בסכום של כ־10 מיליון שקל.

איתן אלדר | צילום: עמית שעל

המנהלים המיוחדים כתבו בדו"ח כי "קברניטי החברה, יחד עם הרוכשת, מצאו לנכון להיקשר דווקא בעסקה סבוכה ומורכבת ביותר, המקפחת, לכאורה, באופן משמעותי את החברה־הבת והחברה ובפרט את נושי החברה באופן שעלול לרוקן מתוכן את הליכי הפירוק". וכי בחינת העסקה יוצרות את הרושם שהעסקה נועדה לאפשר לבעלי השליטה "להתחמק מהתחייבויותיהם האישיות כלפי החברה".

ביקורת חריפה נמתחת בדו"ח על התנהלותו של אלדר עצמו. "מנגנון תשלום התמורה בניהולו של מר אלדר", כך נכתב, "ובאמצעות רכישה של אג"ח ממקורבים לו (ככל הנראה, והדברים נאמרים בזהירות לאור המידע שנמסר למנהלים), אפשר למר אלדר לפעול לחילוץ מקורביו מהשקעותיהם הכושלות בחברה חודשים ספורים טרם קריסתה ובעת שהיה ברור כי הקריסה קרבה". לפי הדו"ח, ה"תמורה" שניתנה לחברה, כמו גם התמורה העתידית שלא הועברה, נעשתה באמצעות אג"ח שנרכשו בעסקאות מחוץ לבורסה "ממקורות עלומים" וככל הנראה מ"מקורבים לבעלי השליטה, לאחר קבלת הוראות ישירות של בעל השליטה, אלדר".

צילום: עמית שעל

איתן אלדר מסר בתגובה: "הדו"ח שמסר המפרק גיא גיסין הוא כולו שקר גס. העסקה היתה ידועה לכל המחזיקים והוצגה באסיפות האג"ח במשך שלושה חודשים בכמה ישיבות. המחזיקים כולם הוזמנו להביע את דעתם וכולם פה אחד הסכימו עם העסקה. כתוצאה מייעוץ משפטי שקיבלה החברה, ועל מנת לייתר טענה של העדפת נושים, החליטה החברה לבצע את הרכישות באמצעות ברוקר אך ורק במסגרת המסחר בבורסה, כדי שכל נושה יחליט אם ברצונו למכור את האג"ח שלו. לגופים המוסדיים העיקריים שהחזיקו את האג"ח הוגשה הצעה אישית לקנות מהם את האג"ח, אך הגדולים שבהם, שהרכיבו את הנציגות, בחרו שלא. שיקול הדעת של החברה היה תחת הנחה שהחברה תנסה ותצליח לעמוד בהתחייבויותיה, "כל מי שטוען שקנינו וחילצנו גורמים מקורבים טועה, מטעה ובלשון המעטה משקר".