אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הנדסה קרבית צילום: אוראל כהן

קפיטליזם 3.0

הנדסה קרבית

חברות המזון הגלובליות נלחמות באקטיביסטים ומסרבות לסמן בתווית את המוצרים שעברו הנדסה גנטית

04.12.2013, 09:57 | איתי להט
המאבק בחברות המזון הגלובליות הולך ומתעצם, וכעת עומד במוקדו נושא חדש: הצורך בסימון על אריזות מזון ומוצרי מזון שבהם נעשה שימוש בהנדסה גנטית. נראה שמדובר בנושא שכלל אינו שנוי במחלוקת בציבור – הרוב המכריע של הצרכנים רוצה שיהיה סימון כזה על המוצרים שהוא קונה.

אז האם לצרכנים יש זכות לדעת מה הם קונים, והאם הזכות הזו כוללת את האופציה לקבל מידע על מזון מהונדס גנטית? חברות המזון חושבות שלא, והן נאבקות בחורמה באקטיביסטים שמנסים להלום בהן בכל זירה: בחנויות, בבתי המשפט, ברחובות ובבתי המחוקקים.

מעבדת הנדסה גנטית. רוב הצרכנים לא היו רוכשים מזון מהונדס, צילום: אוראל כהן מעבדת הנדסה גנטית. רוב הצרכנים לא היו רוכשים מזון מהונדס | צילום: אוראל כהן מעבדת הנדסה גנטית. רוב הצרכנים לא היו רוכשים מזון מהונדס, צילום: אוראל כהן

גם בישראל מתנהלת פעילות בנושא שאותה מוביל בעיקר ארגון גרינפיס ישראל. באתר המאבק של גרינפיס מצוין שהנושא מתגלגל בין ועדות בארץ כבר יותר משבע שנים, ללא החלטה.

1. האם אתם רוצים לדעת?

החברות חוששות מצניחה במכירות

 

למה בעצם תווית סימון על מזון מהונדס גנטית? במקום לשלוח אתכם לקרוא מחקרים שמצביעים על סכנות בריאותיות וסביבתיות, ובמקום להזכיר שאין בתחום שום מחקר ארוך טווח, אפשר פשוט לשאול את הציבור: האם אתם רוצים לדעת? אם הצרכנים הישראלים דומים במקצת לאמריקאים, הרי שסקר של CBS מהשנה הראה ש־87% מהאמריקאים היו רוצים סימון. אז למה חברות המזון מחרפות את נפשן נגד הרצון הזה? כי אותו סקר מגלה ש־53% מהנסקרים לא היו רוכשים מזון מהונדס גנטית אם היו יודעים כי הוא כזה.

2. הפחדה ב־55 מיליון דולר

הקמפיין שהכריע את קליפורניה

 

אחת המפלות האחרונות בתחום הזה נרשמה בקליפורניה. בנובמבר 2011 הגישה הקואליציה לזכות לדעת הצעה לתיקון החוק שתחייב שתחייב סימון מוצרי מזון מהונדס גנטית, שמהווים יותר מ־80% מכלל מוצרי המזון שנמכרים בארה"ב. שנה לאחר מכן, נחל התיקון מפלה ברוב זעום: 6 מיליון בעד, 6.4 מיליון נגד. המארגנים האשימו את חברות המזון בקמפיין הפחדה וסילוף חסר תקדים. חברות המזון, ובראשן מונסנטו, דופונט ופפסי, שפכו על הקמפיין הזה 55 מיליון דולר. "אז במי אתם בוטחים?", שאלו המארגנים, "בנו או בהם?"

3. יותר ניצחונות, וגם תבוסות

הקרב ניטש כעת ב־14 מדינות בארה"ב

 

מאז המאבק התרחב, והוא כרגע מתקיים בבתי מחוקקים של 14 מדינות בארה"ב. הצלחה נרשמה בוורמונט ובקונטיקט, שם צפויה החקיקה החדשה להיכנס לתוקף בתחילת 2014. החוקים החדשים לא רק יחייבו את היצרניות לציין על המוצר שהוא מהונדס גנטית, אלא יאסרו עליהן לעשות שימוש במונח "טבעי" באופן ציני. אבל גם התבוסות מתעצמות. מדינת וושינגטון היא האחרונה להפסיד בקרב הזה. חברות המזון הוציאו 22 מיליון דולר נגד החוק, וגם כאן הקרב הוכרע לשביעות רצונן, שוב בהפרש צמוד, 52% נגד, 48% בעד.

4. משרד הבריאות מקווה

זכות הציבור לדעת, בקרוב

והנה מה שיש למשרד הבריאות שלנו לומר בנושא (מתוך האתר הרשמי): "נושא הסימון הפך לנושא חשוב בדיונים על מזון מהונדס בכל העולם. משרדים ממשלתיים, ארגוני צרכנים וגורמי שיווק מזון בארץ ובעולם מאמינים בזכות הצרכן לדעת אם השתמשו בטכנולוגיית הנדסה גנטית בייצור המזון או רכיבים ממנו, ולכן דורשים סימון מוצרים אלו. בארץ שירות המזון מאמץ את הגישה המאמינה שלציבור זכות לדעת ופועל להסדרת הנושא באופן חוקי. אנו מקווים שבתוך זמן קצר תפורסם התקנה בנושא".

תגיות