החרדים עוקפים אתכם בקבלה לעבודה

בתקופה האחרונה עובר המשק הישראלי שינוי משמעותי בהתייחס למושג הגיוון בשוק התעסוקה. תשומת לב רבה יותר ניתנת בסקטור הציבורי והפרטי לגיוס שיוויוני יותר יחסית לעבר בהיבטים מיגדריים ומגזריים כאחת. כך למשל מכרז "נבחרת הדירקטורים", יוזמה ברוכה של שר האוצר, יאיר לפיד, ושל ראש רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב, למלא את החוסרים האדירים בדירקטורים בכמאה חברות ממשלתיות ולשנות את בסיסי המיון והבחירה הפוליטיים למקצועיים גרידא, מתחייב להעסקה כמותית שוויונית על בסיס מיגדרי.

השינוי המשמעותי משתלב היטב עם החלטה אסטרטגית שקיבל מכון האיבחון פילת להתמקד מקצועית באיבחון מקצועי ומדוקדק ביותר של אוכלוסיות מגוונות. מעבר לשותפויות מקצועיות עם עמותות שונות במגזרים החרדי (ק.מ.ח. – קידום מקצועי חרדי למשל) והערבי, נעשית במכון האיבחון בדיקה קפדנית של מתודולוגיות האיבחון למול קהלים ממוקדים.

הבדיקה כוללת, למשל, הכשרות צוות למאפיינים ייחודיים בהיבט של גיוון תרבותי. כך למשל ניתנת התייחסות שונה לתכונת ההפנמה והצניעות היתירה בסקטור הערבי בהשוואה לרוב החילוני ישראלי, החוטא לא אחת ב"חטא הגאווה" וההחצנה בבואו לשווק עצמו בראיונות במסגרת האיבחון התעסוקתי. ניתנת גם הנחייה למראיינים השונים להשתדל ולהקרין פחות סמכותיות למול מרואיינים ממגזרים שונים המפרשים סמכותיות זו כאיום מסויים ו"נסגרים" בתשובותיהם לשאלות שונות. במידת האפשר נעשים ניסיונות לשלב מראיינים זהים מגזרית למול המרואיינים.

ניתן גם דגש רב להתאמה התרבותית של שאלונים שונים, תוך הורדת שאלות שאינן רלבנטיות למגזרים שונים, דוגמת שאלת השירות הצבאי ושאלות ידע המתייחסות לפוליטיקאים ואנשי צבא בכירים. דוגמה מעניינית נוספת היא למשל ההתייחסות המגזרית השונה לבדיקה נפוצה של שאלת הגניבה בבחינת אמינות המשיב. עבור הנבחן המאובחן החרדי - משמעות המילה גניבה יכולה להיות גניבת זמן לימוד תורה מחברו, בעוד עבור הנבחן המאובחן החילוני גניבה מתייחסת במרבית המקרים לגניבת מוצרים או כסף מאחרים.

נהוג לייצר נורמות המדמות התפלגות נורמלית של מאובחנים על פני מימדי הערכה ואיבחון שונים. הנורמות מחלקות את ציבור המאובחנים לתשע קבוצות, קטנות יותר בקצוות ההתפלגות וגדולות יותר במרכז ההתפלגות. נורמות אלו היו בעבר גנריות, כלומר זהות לכל ציבור המאובחנים ללא הבדלי מגזר ומיגדר. נבחנת כעת האפשרות להפעיל "פקטורי תיקון" לקהלים שונים למול מבחנים שונים, תוך בדיקה מתמדת וב"זמן אמת" של התפלגויות הקהלים המאובחנים השונים על פני המבחנים השונים.

במסגרת בדיקת הנורמות, נעשתה במכון בדיקה סטטיסטית של אלפי מאובחנים ללא אבחנה מגזרית, למול מאות נבחנים מהמגזר החרדי. הבדיקות הסטטיסטיות התמקדו במבחנים התדירים ביותר בשימוש, כאלה הבודקים יכולות חשיבה והסקה מילוליות וכמותיות, הבנת נתונים וביצוע הוראות.

ההשערה המקורית של מבצעי הבדיקה הייתה כי החרדים יפלו בתוצאותיהם משמעותית מהציבור הכללי, והכוונה המקורית הייתה להתכונן למתן "פקטור" כלשהו לצורך יישור קו בין הציבור הכללי למגזר החרדי, כאחת מהשיטות למתן אפלייה מתקנת לציבור החרדי.

למרבה ההפתעה, הנבחנים החרדיים צלחו חמישה מתוך שמונת המבחנים שנבדקו סטטיסטית בציון ממוצע, המתייחס למספר ואחוז התשובות הנכונות במבחנים השונים, גבוה יותר משל הציבור הכללי. כך שלמעשה אם זכאי ציבור מאובחנים כלהו ל"פקטור" תיקון - הרי שזהו הציבור הכללי דווקא.

ניתן לייחס את הממצאים המפתיעים למשתנים שונים, כמו למשל אחוז מקבלי הארכת זמן בהשוואה בין הציבור הכללי לציבור החרדי, מאפייני הציבור החרדי היוצא לעבודה – ייתכן כי הם מוכשרים יותר מאלה שנשארים בישיבות? שאלה נוספת מתייחסת לוותק של הציבור החרדי בעולם התורה, שכן חלק מהחרדים הם חוזרים בתשובה שלמדו במוסדות חילוניים בעבר. שאלה נוספת צריכה להתייחס לגילאי הציבור המאובחן החרדי בהשוואה לציבור המאובחן הכללי.

עבורנו נותץ המיתוס המתוקשר של ציבור חרדי, שמסגרות הלימוד הייחודיות שלו אינן מכינות אותו לעולם המעשי – עולם העבודה החיצוני. מסתבר כי גם ללא הטבות מיוחדות וללא התייחסות אוהדת מיוחדת, לפחות בהיבט המבחנים המקובלים, לא נופל ציבור זה מציבור המתמודדים החילוניים על מקומות עבודה.

הכותב הוא מנהל מדעי בפילת מקבוצת היי קפיטל.

נכתב בהשתתפות זוהר מימון, הבעלים והמנכ"ל של פילת מקבוצת היי קפיטל