מלימוד משנן ללימוד חוקר

תוצאות מבחני פיז"ה שנחשפו השבוע, ובהם נתגלתה מערכת החינוך הישראלית בקלקלתה, הראו כי תלמידי ישראל נמצאים בפיגור בכל תחומי האוריינות שנבדקו: קריאה, מתמטיקה ומדעים. בעוד בסקירת תוצאות המבחנים מיהרו אנשי החינוך וכלי התקשורת לעסוק בתוצאות הבחינה, הרי שהנושא המהותי פה הוא צומת דרכים אליה הגיעה שיטת החינוך הפורמלית בישראל.

התלמידים שנבחנו במבחני פיז"ה, נדרשו להראות יכולות אורייניות לפתרון בעיות לאו דווקא בנושאים שמוכרים להם ונלמדו בבית הספר. אוריינות פירושה שימוש ויישום מיומנויות חשיבה בתחומים שונים בחיי היום-יום, ומטרת מבחני פיז"ה היא בדיקת יכולות התלמידים להתאים ולפעול ב"עולם האמיתי" שמחוץ לכותלי בית הספר, ולא בחינת הידע אותו הצליחו לשנן.

לשם הקנייה של יכולות אלו, וכדי להגיע לתוצאות חדשות ומחמיאות במבחני פיז"ה בשנה הבאה והלאה, חייבת להיות חשיבה חדשה. מערכת החינוך בישראל נדרשת לרענון ושדרוג שיטות הלמידה בה מלימוד שעיקרו קליטת ידע, ללימוד שהוא אורייני במהותו, ומאפשר יישום מעשי של ידע. לעבור מלימוד משנן- ללימוד חוקר.

מבחן במתמטיקה | צילום: אי פי אי

לימוד-חוקר הופך משמעותי עבור התלמיד, כיוון שהוא מוביל אותו מתוך סקרנות. לימוד-חוקר, בניגוד ללמידה המקובלת בבתי הספר היום, שהיא ברובה פאסיבית, מאפשר לתלמידים להפוך ללומדים אקטיביים. בצוותים קטנים ובאופן אוטונומי, התלמידים ישאלו שאלה ויחפשו את הדרכים לפתרונה.

מטרתה של למידה מסוג זה היא לטפח חשיבה יצירתית והמצאתית, למידה עצמית ולמידה קבוצתית, לעודד חקרנות ויוזמה מצד התלמידים, לחזק את האחריות שלהם לאיתור בעיות ומציאת פתרונות וללמוד לקבל החלטות באופן אישי וקבוצתי.

שיטת לימוד זו מאפשרת יישום והשלכה של המסקנות הנלמדות ממנה לתחומים נוספים, ובעתיד אף בחייהם הבוגרים. שיטת הלימוד החקרנית מאפשרת לתלמידים יותר מחויבות ללימודים, תוך העשרת ושדרוג הלמידה בדרכים התואמות לשינויים התמידיים החלים בסביבה בה אנו חיים.

המשמעות של הלימודים על ידי חקר ובניית פרויקט, הוא ברלוונטיות של הנושאים לעולם האמיתי, בחיבור עם הקהילה,

ובדיאלוג המשמעותי שיש בין מורים, תלמידים ואנשי חינוך. מפגש בין תלמיד חולה לרופא שלו כדי להבין טוב יותר ביולוגיה; להשתמש בשירי הביטלס בהוראת חוקיות הזמנים באנגלית; או למידה באמצעות תיאטרון של פרקים בתנ"ך; אלו דוגמאות לשימוש בשיטת לימוד חקרנית. כל אלה הן דוגמאות המיושמות כבר היום ב"עמל".

אני משוכנעת שגם השר החדש וגם מנכ"לית משרד החינוך החדשה מבינים היטב ופועלים כדי לשנות את המציאות הלימודית בישראל. ראינו זאת בבחינה האמיצה של בחינות הבגרות וחומרי המיקוד אליהם, וניכר כי מערכת החינוך בודקת את עצמה כדי להיות טובה יותר. השלב הבא חייב להזניק את התלמידים אל מציאות דינמית, ולהתבסס על כלים אמיתיים לחיים ולא על נוסחאות בלבד.

הכותבת היא עו"ד, מנכ"לית רשת החינוך "עמל"