הסדר הפשרה בקווי אשראי אושר וגדל ל-65 מיליון שקל

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין, אישר היום את הסדר הפשרה בתביעה שהגישו מפרקי קווי אשראי נגד משפחת ליבנת, קובי מימון, חיים צוף וגיל הוד לגבי חלקם בקריסת החברות.

על פי ההסדר, שאליו הגיעו הצדדים בהליך גישור בפני השופט בדימוס משה גל, שותפות י.ח.ק השקעות תשלם למפרקי קווי אשראי כ-60 מיליון שקל לצורך סילוק התביעות המתנהלות נגד מימון, צוף, גיל הוד ומשפחת ליבנת, וכן נגד חברות הנפט הבורסאיות יואל ונפטא, שישלמו ביחד כ-900 אלף שקל. במהלך הדיון הודיע בנק דיסקונט שהוא מצטרף להסדר וישלם 5.5 מיליון שקל לקופת הפירוק, כך שהסכום הסופי בהסדר יעמוד על כ-65 מיליון שקל. חלק מהנתבעים, למשל איש העסקים עופר קרז'נר, לא ייקחו חלק בהסדר ועל כן ההליכים נגדם ימשכו.

חיים צוף | צילום: אוראל כהן

מפרקי קווי אשראי, עו"ד יצחק מירון ורו"ח חיים רבינוביץ', תבעו לפני למעלה מעשור כחצי מיליארד שקל משורה של אנשי עסקים וחברות, בטענה שגרמו לקריסת קווי אשראי. טענותיהם המרכזיות של המפרקים היו שהנתבעים פעלו

במרמה לרכישת החברה ובכך תרמו לקריסתה. התמונה הכוללת שהצטיירה, לטענתם, הייתה מטרידה מאד: פעילות אשכול החברות הייתה נגועה במעשי מרמה ועסקאות בעלי עניין שונות. מי שהיה מקורב לבעלי השליטה, זכה להטבות מרחיקות לכת.

כך למשל נטען שלאחר שהצליחה קווי אשראי להשתלט על אשכול חברות הנפט, הועברו האחזקות לחברות שבשליטת קבוצת חיים צוף וקובי מימון וקבוצת לבנת. נטען כי משפחת לבנת היתה מעורבת פעילה, לצד בעל השליטה יובל רן וקבוצת מימון, במעשי מרמה־לכאורה שהובילו לקריסתה של קווי אשראי ב־1997. אחת הטענות הייתה ש"לבנת ומימון שילמו 'מתחת לשולחן' על חלקם בקבוצת ישראמקו".

טענות נוספות נגעו לכך שחברה שייזמה מרכזים רפואיים ברומניה, והייתה בשליטת אשכול החברות של קווי אשראי, הועברה לשליטת קבוצת מימון וצוף במחיר הנמוך משוויה. כן נטען שבאשכול חברות קווי אשראי היה בניין ברח' הגרניט 8 בפתח תקווה. הבניין הועבר לקבוצת מימון צוף במחיר הנמוך משוויו. מסיום בנייתו ניהלו בו צוף ומימון את עסקיהם, לרבות את עסקי הנפט. עסקים אלו נוהלו ללא הפרדה בין החברות השונות, תוך שהעסקאות שבוצעו היו מסובכות ביותר.

ניהול התביעה היה לא פשוט. יובל רן, מי שהיה הרוח החיה מאחורי אשכול החברות, עזב את ישראל ועבר ליוסטון, ארה"ב. גם קובי מימון בילה תקופה בהולנד. אחרים שנשארו בארץ, כך טענו המפרקים, לא עשו כל מאמץ לסייע.

יובל רן

הפשרה שהושגה אומנם נמוכה בהרבה מהתביעה המקורית, אולם היא גבוהה פי שלושה מהסכום בהסכם הפשרה הקודם שהוגש לבית המשפט במהלך 2012. על פי הפשרה הקודמת, אותה השיגו בעלי האג"ח לבדם מול הנתבעים, הם היו אמורים לקבל כ-22 מיליון שקל כדי לסיים את ההליך. השופט אורנשטיין דחה את ההסכם הקודם.

מדוע הסכימו במשפחת ליבנת, מהמשפחות החזקות במשק, לשלם כדי להתפשר בתביעה שהם הכחישו את הטענות הקשות שהעולה בה נגדם? על פי מקורבים להליך הפשרה הם ביקשו "לסלק את הערך המטרדי" של התביעה, ועל כן הם הסכימו לשלם כסף. לטענתם, חלקה של המשפחה בפשרה הוא נמוך מאוד ביחס לנתבעים האחרים.