אין ביטחון בחיסיון: הבינלאומי נאלץ לחשוף דו"ח פנימי

הבנק הבינלאומי יחשוף דו"חות ביקורת פנימיים, נהלים פנימיים בנושאי אשראי, הקלטות מחדר המסחר והעתקים של פעולות שבוצעו בחשבון ני"ע. כך החליטה בשבוע שעבר שופטת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב דניה קרת־מאיר במסגרת תביעת ענק בסכום של 73.5 מיליון שקל שהגישו החברות יוניטרוול ומרום שבבעלות איש העסקים שמואל מרום נגד הבנק הבינלאומי. ההחלטה התקדימית קבעה שאם מסמכים כמו דו"חות ביקורת פנימית רלבנטיים לבירור מחלוקת, והם אינם נופלים בהגדרה שהם הוכנו לקראת משפט, לתובע יש זכות לקבלם.

עו"ד אסף ברם. "הבנק הגה רעיון יצירתי" | צילום: אריאל שרוסטר

"רכישה בהסוואה"

במסגרת התביעה והבקשה לחשיפת המסמכים, שהגישו עורכי הדין אסף ברם ורועי סלוקי ממשרד ברם סלוקי ושות', נטען שהבנק ביצע בחשבונות מרום סדרת רכישות בלתי חוקיות ואף פליליות של מט"ח, תוך הטעיה, הסתרה ורשלנות במהלך השנים 2004–2008. "הבנק", נטען בתביעה, "יזם, ניהל, יעץ וביצע פעולות השקעה בחשבונות התובעות ברמות סיכון גבוהות, עם סיכוי קלוש בלבד לרווח מנגד, וזאת תוך הסוואה מהתובעות של החבויות וההפסדים העצומים שנצברו, ביצוע אלפי פעולות תוך מחזור עסקאות של למעלה מ־12 מיליארד (!) דולר וגביית עמלות־עתק".

בשנת 2004 מוזגה פעילות התיירות של מרום עם דיזנהויז. הבנק, לפי התביעה, ראה במיליוני השקלים שנכנסו לחשבונות של התובעות הזדמנות לרווחים לעצמו. "בתחילה התמקד הבנק בעיקר בעסקאות בחוזים עתידיים (עסקאות פורוורד) ובהמשך הגה הבנק רעיון 'יצירתי', שלפיו ההשקעות יתבצעו כך שהתובעות לא יוכלו 'להרגיש' ולהבין שפעילות זו מפסידה מיליוני שקלים, וזאת תוך כדי יצירת מערכת הסוואה מתוחכמת. הפתרון שהגה הבנק היה 'כתיבת אופציות'. פעילות זו מנעה מהתובעות מלהבין ולדעת שהן למעשה מפסידות סכומי כסף גבוהים מדי חודש". ומול הפסדים תופחים, כך נטען, יצר הבנק רווחים לעצמו מהעמלות על הפעולות. לאחר הגשת כתבי הטענות הגישו הצדדים בקשות לגילוי מסמכים. עורכי הדין ברם וסלוקי טענו מטעמו של מרום שלצורך הוכחת הטענות דרושים להם גם שלושה דו"חות ביקורת פנימיים שהכין בעבר הבנק, לאחר שמרום טען שמתבצעות פעולות לא חוקיות בחשבונותיו. הבנק סירב וטען שהסיבה להכנת אחד הדו"חות היא הערכתו בסבירות גבוהה שיינקטו נגדו הליכים משפטיים, כך שלפי פסיקות קודמות של העליון, מוטל על אותו דו"ח חיסיון. בנוסף טען הבנק ששני דו"חות הביקורת האחרים בנושאי ביטחונות ואשראי אינם רלבנטיים למחלוקת, ושהם כוללים מידע של צדדים שלישיים.

השופטת דניה קרת-מאיר. דחתה על הסף | צילום: שאול גולן

השופטת קרת־מאיר דחתה על הסף את הטענות. "הבנק לא הציג כל ראיה, ובפרט לא את הראיה הרלבנטית ביותר, תלונת מרום עצמה, שיש בה כדי לבסס את טענתו שלפיה הדו"ח הוכן על יסוד הערכה שיינקטו נגדו הליכים משפטיים. בנסיבות אלה עליו להעמיד את הדו"ח לעיון התובעת". לגבי הדו"חות הנוספים קבעה קרת־מאיר שטענות הבנק "לוקות בחסר". השופטת קבעה שהבינלאומי יציג את הדו"ח בנפרד מעניינים הנוגעים ללקוחות אחרים.

מרום ביקש לקבל גם הקלטות מחדר המסחר של הבנק וקיבל חלק מהן, אולם לטענתו, הוא לא קיבל לידיו שיחה חשובה בינו לנציגי הבנק כחלק מהכנת דו"ח ביקורת פנימי.

"פרקטיקה לא מוכרת"

הבנק סירב להעביר את ההקלטה עד לאחר הגשת תצהירים מטעם הצדדים. השופטת דחתה את הטענה וכתבה שמדובר ב"פרקטיקה לא מוכרת". בסוף השבוע פנה הבינלאומי לקרת־מאיר באמצעות עוה"ד אורי גאון ועינב נהרי־סנדלר ממשרד לוינבוק ושות', בבקשה להוציא "צו האוסר על המשיבות לעשות שימוש בדו"חות הביקורת הפנימית ובנהלים פנימיים, ובפרטיהם, שלא לצורכי הליך זה". טרם ניתנה החלטה אם המסמכים ייאסרו לפרסום.