לתקן את הייצוג בחלונות הגבוהים

1. יותר נשים בתחתית המדרג

הייצוג הנשי בולט בעיקר בבית הדין לעבודה

חברות הכנסת עליזה לביא וזהבה גלאון איחדו את הצעות החוק שלהן להצעה משותפת שעברה בשבוע שעבר בקריאה ראשונה: הוועדה לבחירת שופטים תכלול לפחות ארבע נשים. המשמעות היא שכל גוף המיוצג בוועדה (ביהמ"ש העליון, הכנסת, הממשלה, לשכת עורכי הדין) ימנה לפחות אשה אחת מטעמו.

עדנה ארבל. מי תבוא במקומה? | צילום: אלכס קולומויסקי

כאשר מוצע פתרון, מותר לשאול מה הבעיה? לכאורה, הרשות השופטת היא השוויונית ביותר בין רשויות המדינה. 331 מתוך 647 שופטים הן נשים, והן מהוות רוב של 51%, שיעור השווה בדיוק לייצוגן באוכלוסייה הכללית. התמונה האופטימית הזאת נעכרת מעט ככל שיורדים במדרג הערכאות, שם השיעור הגבוה יותר של נשים. בבתי הדין האזוריים לעבודה, למשל, הרוב הנשי עומד על 70%. בבתי משפט למשפחה - 60%. בבית המשפט העליון, לעומת זאת, כיהנו לאורך השנים 64 שופטים, רק 10 מהם נשים. האשה הראשונה שנבחרה לעליון, מרים בן־פורת, מונתה רק בשנת 1988, 40 שנה לאחר הקמתו. כיום בקרב 15 שופטי בית המשפט העליון יש רק ארבע נשים.

כלומר, שינוי הרכב הוועדה נועד לתקן בעיקר את הייצוג בחלונות הגבוהים יותר. לעניין זה כדאי להיזכר בתקופת נשיאותה של דורית ביניש בבית המשפט העליון. בתקופה זו מונו תשעה שופטים, מתוכן רק אשה אחת — פרופ' דפנה ברק־ארז, וגם זה בסחר מכר בהול על סף סיום הקדנציה. ביניש גם התנגדה בתוקף למינוי כמה נשים בולטות לעליון, פרופ' נילי כהן, יהודית צור והילה גרסטל. "לזכותה" ייאמר כי ההתנגדות לא היתה בגלל נשיותן, אלא משום שהוצעו בידי יריבה המר, שר המשפטים דאז דניאל פרידמן (צור וגרסטל), או נחשבו מקורבות אליו (כהן).

2. חכו לדיל הבא

התיקון בהרכב הוועדה לא ייושם כנראה במינוי הקרוב לעליון

ככל הנראה, הייצוג הנשי החדש בוועדה לא יבוא לידי ביטוי במינוי הקרוב לעליון, אבל רוב הסיכויים שזו תהיה אשה. גם מפני שהפורשת הקרובה, ביוני 2014, היא אשה, השופטת עדנה ארבל, וגם כיוון ששרת המשפטים ציפי לבני היא אשה. אגב, יש סיכוי שהמינוי לא יהיה מיידי, אלא כפי שהיה בעבר, ימתינו כדי למנות שניים על מנת שאפשר יהיה לאזן במחלוקות הידועות - מינוי מועמד שמרן לצד ליברלי (שזה בטרמינולוגיה שלנו אקטיביסט מול פורמליסט, ברק מול גרוניס). בדיוק כפי שהיה בדיל שבו מונו ברק־ארז ונעם סולברג בשלהי תקופת ביניש.

3. השלטון הנשי חלף

כך עברה צמרת משרד המשפטים לידיים גבריות

ומי המועמדות הבולטות לעליון? השמות המוזכרים, הפוטנציאליים, באים מבתי המשפט המחוזיים: ענת ברון, רות רונן, מיכל אגמון, דניה קרת־מאיר, נאוה בן אור ויעל וילנר. זאת בהנחה שלא יפנו למאגרים נוספים כאקדמיה, השוק הפרטי או שירות המדינה. אגב, עניין זה של שירות המדינה ראוי לבחינה מדוקדקת: איך בשנים האחרונות עבר משרד המשפטים משלטון נשי מובהק לשלטון גברי (אשכנזי) מובהק. מתוך 32 הבכירים במשרד המשפטים, בפרקליטות ובייעוץ המשפטי 12 הן נשים. והיו ימים שבהם הרוב המוחלט של הבכירים במשרד ובמחוזות היה נשים. אחד ההסברים הוא עליית השכר בשירות הציבורי במשרות אלה.

אם המחוקק, וליתר דיוק המחוקקת, ירצה לעשות סדר נשי חדש בצמרת אכיפת החוק, כדאי שישאל איך זה שבין שמונה המועמדים לפרקליט המדינה לא היתה אפילו אשה אחת?