אגדת הפריון

בתקופה האחרונה מתפרסמים מחקרים וכתבות הטוענים שרמת הפריון בישראל נמוכה מאוד בהשוואה למדינות המפותחות והמתפתחות האחרות. הבעיות במערכת החינוך, התשתיות הפיזיות הירודות, סיבוכים ביורוקרטיים, ריכוזיות- כל החוליים הללו המוכרים לנו היטב, נקשרים לפריון נמוך.

למה בעצם חשוב הפריון? רמת הפריון היא מדד המשקף עד כמה המשק יעיל ועד כמה הוא יודע לנצל את המשאבים העומדים לרשותו כדי להגיע לתפוקה מקסימאלית. אם הפריון בישראל באמת נמוך, יש לכלכלה שלנו בעיה קשה לצמוח ולהתפתח.

אולם, יתכן שהפריון בישראל, ובפרט במגזר העסקי לא נמוך כל כך. מי שעובד בסקטור העסקי, ספק אם מרגיש שהוא מתאפיין בבזבוז משאבים ותפוקה נמוכה. קשה גם להבין איך משק שבו היצוא מהווה כ-45% מהתוצר העסקי או 36% מסך התוצר, משקל יחסית גבוה בהשוואה למדינות מתפתחות ומפותחות אחרות, יכול לסבול מפריון נמוך. הרי לא מדובר ביצוא גדול של אוצרות טבעאו ביצוא שירותי תיירות בחוף טרופי, אלא בעיקר ביצוא מוצרי תעשייה מתוחכמים או שירותי תוכנה, ענפים שרמת התחרותיות בהם גבוהה מאוד. אילו המגזר העסקי לא היה מספיק יעיל, הוא פשוט לא היה שורד בתחרות.

הפריון בישראל נמוך בהשוואה למדינות האחרות

חלק מהבעיה נעוץ בשיטת המדידה. נהוג למדוד פריון כתוצר לשעת עבודה. בישראל כמות שעות העבודה גבוהה בהשוואה למדינות אחרות ולכן מתקבל שיעור פריון נמוך.

אז אנחנו יושבים בעבודה ומתבטלים? בחלק מהמקומות כנראה כן, אבל התופעה גם משקפת בעיית מדידה.

סך שעות העבודה במשק זאת פונקציה של השתתפות בכוח עבודה, כלומר מספר אנשים שעובדים מסך האנשים בגילאי העבודה במשק. בישראל גדלה השתתפות בכוח העבודה בעשור האחרון בשיעור כמעט הגבוה ביותר בקרב המדינות OECD. כתוצאה מזה, גדל גם סך שעות העובדה והפריון צמח בקצב איטי יותר. הקשר בין השתתפות בעבודה לפריון ניכר גם במדינות אחרות. ככלל, במדינות בהם שיעור השתתפות בכוח עבודה גדל יותר, הפריון צמח פחות מאשר במדינות אחרות.

שעון נוכחות בעבודה (ארכיון) | צילום: שאטרסטוק

הסיבות לגידול בהשתתפות בישראל חלקן כלכליות וחלקן טכניות. בראשונה, השתתפות בכוח העבודה בישראל גדלה אחרי המשבר של שנת 2002 עם ביטול או קיצוץ הקצבאות. יותר אנשים הלכו לעבוד וגרמו לגידול בסך שעות העבודה במשק, אך התפוקה לא עלתה באותו יחס. כל עובד שמתווסף תורם קצת פחות לתפוקה מאשר עובד שהצטרף לפניו, זה חוק כלכלי ידוע. לא מדובר כאן בחוסר יעילות. ברור, שגידול בהצטרפות אנשים למעגל העבודה הינה תופעה ברוכה.

אם מחר, המוני גברים חרדים ונשים ערביות יצטרפו למעגל העבודה, הפריון, בשיטת מדידה הקיימת, פשוט ירד, למרות שזאת בוודאי תהיה התפתחות מבורכת ביותר לכלכלה.

בנוסף, בשנת 2012 שונתה שיטת מדידה של כוח העבודה. הלמ"ס צירפה לכוח העבודה גם חיילים בשירות חובה ועשה גם שינויים אחרים. כתוצאה מהם, השתתפות בכוח העבודה ואיתה גם סך שעות העבודה קפצו ללא שינוי כלשהו בתפוקה. לפי שיטת מדידת הפריון הקיימת מקבלת ישראל ציון גרוע, אך זה לא קשור בכלל לחוסר יעילות.

בצד השני, הלמ"ס שינתה השנה את שיטת מדידת התוצר. כתוצאה מהשינוי, קפץ התוצר בכ-7%, בלי שעבדנו דקה נוספת. בשיטת המדידה הקיימת, הפריון בישראל צפוי להשתפר פלאים. האומנם? למשק הישראלי לא חסרות בעיות, אך כאשר מדברים על יעילות המגזר העסקי צריכים להודות שהמצב בו לא כל כך רע, כפי שמתארים אותו לפעמים.

הכותב הוא כלכלן ראשי במיטב דש בית השקעות.