אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שקט, כאן מנפיקים צילום: אייל פרידמן

שקט, כאן מנפיקים

על החברות הישראליות שבתהליך הנפקה בוול סטריט לאמץ נהלים מדוייקים לגבי התבטאויות פומביות ולהפיצם לכל העובדים

10.12.2013, 08:57 | שלמה לנדרס

מזה מספר חודשים, שהעיתונות הכלכלית מלאה דיווחים על חלון ההנפקות הפתוח בארה"ב. רבים יודעים לנקוב בשמותיהן של חברות ישראליות שלאחרונה השלימו הנפקה, או שהן בעיצומה של הסתערות אל עבר וול-סטריט. בחברות עצמן, ההתרגשות רבה. החלומות על אקזיט מיוחל נרקמים, והלחישות מפה לאוזן על ההנפקה המתבשלת הופכות לשיח גלוי בפינת הקפה. מכאן, הדרך אל התבטאויות בנושא ברשתות החברתיות קצרה. כאן גם מתחילה הבעיה. 

קראו עוד בכלכליסט

דיני ניירות הערך האמריקאים מטילים מגבלות על המידע שמותר לחברה המתעתדת להנפיק לחשוף לציבור. המגבלות מתייחסות להודעות לעיתונות, ראיונות, פרסומים באתר החברה, אימיילים והודעות פנים ארגוניות, אבל גם לכל המדיה החברתית - פוסטים בפייסבוק, טוויטר, לינקד-אין וכו'.

המגבלות הללו חלות אפילו לפני שהחברה בכלל הגישה טיוטת תשקיף. מבחינת רשות ניירות הערך האמריקאית (ה-SEC), מרגע שהחברה הגיעה להבנה עם חתמים בדבר הנפקה, היא נחשבת כנמצאת בתוך תהליך הנפקה וכפופה למגבלות האמורות.

בכוונת הדינים להבטיח, כי מכירת ניירות הערך של החברה לציבור בהנפקה, תתבצע רק על בסיס מידע מלא המופיע בתשקיף שהוגש ל-SEC ושנגיש לכל הציבור באופן שווה. המגבלות נועדו למנוע מצב בו פרסומים שונים לגבי החברה וההנפקה הצפויה יצרו "באזז" שיוביל לעניין ציבורי רב ברכישת המניות,וזאת על בסיס רסיסי מידע ושמועות לא מבוססות. בארה"ב, תופעה זו נקראת "GunJumping" או שליפה טרום זמנה.

הנפקה, וול סטריט, צילום: איי אף פי הנפקה, וול סטריט | צילום: איי אף פי הנפקה, וול סטריט, צילום: איי אף פי

מה מותר לחברה בתהליך הנפקה לומר בציבור, משנכנסות ההגבלות האמורות לתוקף?

לעניין זה ישנם כללים מפורטים, המשתנים עם התקדמות תהליך ההנפקה, וחשוב להיוועץ לגופו של עניין עם היועץ המשפטי של החברה. באופן כללי, חברה בתחילת התהליך יכולה לציין שהיא מתכננת הנפקה בטווח זמנים מסויים, ושזו תתבצע על בסיס תשקיף שיוגש ל-SEC. אולם, אסור לחברה לנקוב בשמם של החתמים, ועל ההודעה לציין במפורש שהיא אינה מהווה הצעת ניירות ערך. מותר לחברה לספק מידע עובדתי על עסקיה וכן לבצע פרסום של מוצריה או שירותיה, אך זאת באותה מתכונת בה נקטה החברה בעבר, במהלך העסקים הרגיל שלה לפני תחילת תהליך התשקיף. החומרים צריכים להיות כאלו שבאופיים מכוונים לצרכנים, ולא למשקיעים. כמו-כן, אסור לחברה ליתן הצהרות צופות פני עתיד.

חברה שאינה מקפידה על ההוראות, עלולה להקלע למצב בו ה-SEC תעכב לה את ההנפקה לפרק זמן משמעותי או אפילו תנקוט נגדה בצעדי אכיפה. עיכוב הנפקה יכול לגרום לכך שהעלויות הכרוכות בתהליך יגדלו באופן משמעותי, או אפילו שיוחמץ "חלון" הזדמנויות ההנפקה לגמרי. כך לדוגמא, בשנת 2004 הנפקת גוגל הושפעה מראיון של המייסדים לפלייבוי, ובשנת 2011, עוכבה הנפקת גרופון בגלל דואר אלקטרוני פנימי של מנכ"ל החברה שדלף לציבור.

חברות עושות היום שימוש הולך וגובר במדיה החברתית על מנת לתקשר עם לקוחותיהן הקיימים והעתידיים ואפילו עם עובדיהן. התהליך המהיר והספונטי של העלאת המידע על ידי גורמים שונים בחברה, הקלות הרבה של הפצת המידע בשוק, וזמינותו במעגלים הולכים מתרחבים, טומנים בחובם סכנות מוגברות להפרת דיני ניירות הערך האמריקאים.

התוצאה היא שקיימת חשיפה אם עובדי החברה מעלים בדף הפייסבוק התייחסויות להנפקה ששמעו במסדרונות חברה, או אם נושא משרה מצייץ בחוסר שימת לב מידע בנושא בטוויטר. לעניין זה, אין צורך בכוונה של המפרסם, ודי בכך שלאמירה מסויימת יש אפקט של "הכשרת הלבבות" בשוק לקליטת מניות, בכדי שתחשב מפירה את ההוראות. על כך שה-SEC בוחנת את הרשתות החברתיות ניתן ללמוד למשל מפנייתה בשנת 2012 לנטפליקס, בנוגע לפוסט שפרסם מנכ"ל החברה ביחס לחברה בדף הפייסבוק האישי שלו.

כדי לצמצם חשיפה זו, על החברות שבתהליך ההנפקה לאמץ נהלים מדוייקים לגבי התבטאויות פומביות, ובכלל זה ברשתות החברתיות, ולהפיצם לכל העובדים. על החברות למנות גורם מוסמך שיהיה אחראי על אישור מראש של פרסומי החברה בתקשורת ועל התכנים המופיעים באתר, בדף הפייסבוק ובערוץ הטוויטר של החברה. חשוב לפקח מקרוב על התקשורת של החברה הן בתוך הארגון והן עם לקוחות וספקים. על כל אנשי הארגון להפנים, כי פטפוט אלקטרוני שנראה להם תמים, יכול לעלות לחברה מיליונים.

הכותב הינו שותף במחלקת החברות והטכנולוגיה במשרד עמית פולק מטלון ושות'.
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות