אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המדדים השליליים מייצרים עדיפות לפיקדונות הבנקאיים על הקרנות הכספיות

השורה התחתונה

המדדים השליליים מייצרים עדיפות לפיקדונות הבנקאיים על הקרנות הכספיות

הציבור פדה בחודשיים האחרונים יותר מ־2 מיליארד שקל מהקרנות הכספיות לטובת פיקדונות בנקאיים וקרנות נאמנות התקפיות יותר

09.12.2013, 08:26 | זיו שמש ודרור גילאון

תשואה הדומה לפיקדון ג'מבו בבנק, סטיות תקן נמוכות במיוחד והטבות מס מובנות הפכו בשנים האחרונות את הקרנות הכספיות למעוז המבטחים של המשקיעים. כך החלו משקיעי הר השקל הסולידיים בישראל לעבור לאפיק השקעה חדש וסולידי, דמוי פיקדון, בדיוק כמו שהם אוהבים.

שווי הנכסים המנוהלים בקרנות הכספיות עומד על כ־62 מיליארד שקל, זאת לעומת קטגוריית אג"ח כללי הוותיקה, שכוללת בתוכה את קרנות ה־90/10 הנחשקות שמנהלת 47 מיליארד שקל "בלבד" וקרנות הנאמנות המנייתיות שמנהלות כ־14.5 מיליארד שקל בלבד, וזאת לאחר גיוסי השיא של החודשים האחרונים.

עם זאת, בעוד שבין ינואר לסוף ספטמבר גייסו הקרנות הכספיות כ־20 מיליארד שקל, נראה שמאז משהו השתנה. באוקטובר ונובמבר רשמו הכספיות פדיונות עתק של 2.1 מיליארד שקל, שאליהם הצטרפו 100 מיליון שקל שנפדו מתחילת דצמבר. אז מה גורם לציבור לשנות את טעמו והאם ניתן להסיק מכך תובנות על ההשקעות?

התחזית: מדדים שליליים

 

מעבר לגשמים ולרוחות המאפיינים אותו, דצמבר הוא אחד מתוך רצף חודשים שמתאפיינים במדדי מחירים נמוכים ואף שליליים. תקופה זו מכונה "עונת המדדים הנמוכים" ולכך השלכות השקעתיות הבאות לידי ביטוי בדרך כלל בעדיפות לאפיק השקלי על פני הצמוד.

בנוסף לנתונים ההיסטוריים, סיכום ממוצע חזאי המאקרו מעלה צפי לירידה של כ־0.25% במדד נובמבר, אי־שינוי במדד דצמבר וירידה של כ־0.1% במדד ינואר. כלומר, קונצנזוס חזאי המאקרו מצביע על אינפלציה שלילית של כ־0.3% בשלושת החודשים הקרובים. מבחינת המשקיעים בכספיות, מדדי מחירים שליליים פוגעים בהטבות המס הגלומות בהן.

בעוד שעל פיקדון בנקאי יחויב המשקיע במס נומינלי של 15%, הרי שבקרן כספית ישלם המשקיע כ־25% על הרווח הריאלי. לדוגמה: אם השקעה בקרן כספית מניבה רווח של 1% בשנה בזמן שהאינפלציה הסתכמה ב־2%, הרי שהמשקיע לא ישלם מס ואף ייהנה ממגן מס שיאפשר לו לקזז הפסדים כנגד רווחים עתידיים. באותה סיטואציה, ועל אותו רווח, ישלם המשקיע בפיקדון מס של 15%. זוהי גם אחת הסיבות להעדפה של הקרנות הכספיות במרבית החודשים בשנה.

אולם, בתקופה זו, שבה צפויה אינפלציה שלילית, עלולים המשקיעים בקרנות הכספיות לאבד את מגן המס ואף לשלם מס גבוה ב־10% מהמס על הפיקדון. בכך, היתרון של הקרנות הכספיות בימים כתיקונם הופך לחיסרון כשהמדדים שליליים, ולכן ללקוחות סולידיים קיימת עדיפות השקעה לפיקדונות בבנק על כספיות בתקופה זו.

אילוסטרציה, צילום: בלומברג אילוסטרציה | צילום: בלומברג אילוסטרציה, צילום: בלומברג

יוצאים מהבונקר

שיקול המיסוי אינו הגורם היחיד אשר מנחה את המשקיעים בימים אלו. הבורסות בתל אביב ובעולם שוברות שיאים, והתיאבון של המשקיעים גדל ככל שהאווירה החיובית נמשכת. אחרי שתקופה ארוכה הסיכונים שמהם חששו המשקיעים לא מתממשים, החלו רבים להתמקד בהגדלת פוטנציאל הרווח של תיקי ההשקעות.

הנימוק העיקרי הוא מדיניות מוניטרית חסרת תקדים שבאה לידי ביטוי בהדפסות כסף ושמירה על סביבת ריבית נמוכה כבר יותר מחמש שנים, זאת לצד שיפור הדרגתי אך ממושך במצבה של כלכלת ארה"ב. במצב זה, גם המשקיעים השמרנים כבר רוצים יותר, ולכן הם מסיטים את כספם לקרנות המשלבות בין מומחיות באג"ח ובמניות.

וכדי להשלים את התמונה, גם מנהלי הקרנות ביצעו צעדים שעזרו למשקיעים לצאת מהבונקר. בעוד שהציבור התרגל להשקיע בכמה קרנות כספיות ששילבו ביצועים טובים עם דמי ניהול נמוכים, הרי שהמלכים של חלק ממנהלי הקרנות להעלאת דמי הניהול התקבלו באכזבה.  

נראה שקיימת רגישות גדולה להעלאת דמי ניהול בקרנות שגם כך מניבות תשואה נמוכה, וכעת בניכוי דמי ניהול מוגדלים, יניבו תשואות נמוכות אף יותר. בנוסף, אנו עדים לאפיק ממשלתי עם ביצועים מרשים, בשל תלילות חדה, שלא נראתה בשנים האחרונות בעקום השקלי.

תלילות זו מספקת למשקיעים הגנה מפני עליית תשואות, ומעלה את האטרקטיביות בחלק הארוך של העקום, המעניק למשקיעים עודף תשואה. העוצמה של האפיק הממשלתי תורמת גם לאג"ח הקונצרניות ממדדי התל בונד, ומוסיפה לשינוי שחל ביחס המשקיעים לקרנות הכספיות, בעלות המח"מ הקצר מטבען. להערכתנו, אם תימשך עליית התשואות בארה"ב, עשויה להיווצר למשקיעים הזדמנות להאריך מח"מ וליהנות מתשואות גבוהות משמעותית מאלו המגולמות בקרנות הכספיות.

הפסד הון קצר טווח

 

בסיכומו של דבר, משקיע שצריך לבחור בין כספית בתשואה פנימית של כ־0.87% לפיקדון בנקאי בתשואה דומה צפוי לבחור בתקופה של מדדים נמוכים דווקא בפיקדון. בנוסף, מעדיפים משקיעים רבים מוצרים התקפיים יותר ולכך פוטנציאל חיובי לשוק המניות והאג"ח. הסיכון העיקרי שעומד כרגע בפני השוק הוא השיפור המובהק במצב הכלכלי בארה"ב אשר מתורגם על ידי המשקיעים לפוטנציאל גדול יותר לצמצום הדפסות הכסף.

להערכתנו, התקרבות התשואות הארוכות לעשר שנים בארה"ב לאזור ה־3% עשויה לייצר הפסדי הון קצרי טווח באג"ח המקומיות הארוכות, אך בשל תלילות העקום השקלי שצפויה להתחדד עוד יותר, זו תהיה הזדמנות להארכת מח"מ.

השורה התחתונה: מי שצריך לבחור בין קרן נאמנות כספית בתשואה פנימית של כ־0.87% לפיקדון בנקאי בתשואה דומה צפוי לבחור בתקופה של מדדים הנמוכים דווקא בפיקדון.

 

זיו שמש הוא מנכ"ל קרנות הנאמנות והפיננסים במנורה מבטחים. דרור גילאון הוא סמנכ"ל השקעות במנורה מבטחים קרנות נאמנות

תגיות