נוחי דנקנר יישאר עם חוב אישי של מאות מיליוני שקלים לבנקים

התממשות ההערכות כי נוחי דנקנר יאבד את השליטה בקבוצת אי.די.בי לקבוצת אלשטיין–בן־משה תקשה על טומהוק וגנדן, היושבות בצמרת הפירמידה של קבוצת אי.די.בי, לפרוע יתרת הלוואות מהבנקים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. 

טומהוק חבה לבנקים כ־330 מיליון שקל, ורוב נושיה מתייחסים אל החוב כאל חוב אבוד עוד בטרם קבעו הנושים מי הקבוצה שתזכה להחזיק בשליטה באי.די.בי. גנדן חבה לבנק לאומי 450 מיליון שקל ולבנק מזרחי טפחות 80 מיליון שקל.

השניים קיוו בעבר כי יוכלו להגיע להסדר עם אלשטיין כשעוד היה שותפו של דנקנר, ושיאפשר להם להניח ידם על עיקר החוב - אך בעקבות הביקורת הציבורית שהופנתה כלפי בנק לאומי והעומדת בראשו רקפת רוסק־עמינח, החליט הבנק לסגת מהמתווה.

העובדה שאלשטיין ודנקנר סיימו את השותפות ביניהם הביאה את בנק לאומי להבנה כי גם גנדן תתקשה לעמוד בהתחייבויותיה, והבנק החליט לפני כחצי שנה להעמיד את החוב בגנדן לפירעון מיידי. הבנקים כבר רשמו הפסדי אשראי בגלל החוב בחברות הפרטיות של דנקנר, אך טרם החלו במימוש נכסיו הפרטיים.

על פי הערכות, גם אם בית המשפט יאשר את החלטות הנושים לבחור בהצעת אלשטיין–בן־משה, דנקנר יבחר לערער על ההחלטה כך שאובדן השליטה באי.די.בי יידחה. במקרה כזה, הבנקים ישהו את חילוט הערבויות והשעבודים שסיפק דנקנר, עד שיתברר סופית שאפסו הסיכויים שלו לגייס משקיעים חדשים ולהבריא את החברות.

החוב כבר לא יוחזר במלואו

זכייה של קבוצת אלשטיין–בן־משה מותירה למעשה את הבנקים ללא שעבודים על מניות ועם ערבויות אישיות בלבד. גנדן העניקה לבנק לאומי כנגד החוב שעבוד על 30.7% ממניות אי.די.בי אחזקות המוחזקות בידי גנדן ודנקנר, ובנק מזרחי טפחות מחזיק בשעבוד שניתן לו על 7% ממניות השליטה באי.די.בי אחזקות.

עם זאת, העברה אפשרית של השליטה לידי קבוצת אלשטיין–בן־משה תהפוך את השעבודים האלו ללא רלבנטיים. לפי המתווה שמציעה הקבוצה, אי.די.בי אחזקות תחדל מלהתקיים, ומניות החברה, המזומן בקופתה והזכות לתביעה יחולקו בין נושיה בהתאם לחלק היחסי בחוב המגיע להם.

הצעת אלשטיין–בן־משה משקפת החזר של 70% על זכויות הנושים באי.די.בי אחזקות. החוב ללאומי ומזרחי טפחות באי.די.בי אחזקות עומד על 130 מיליון שקל ו־18 מיליון שקל בהתאמה, כך שלאחר השלמת ההחזר שני הבנקים יקבלו כנגד החוב מניות ומזומן בהיקף כולל של 91 מיליון שקל ו־12.6 מיליון שקל בהתאמה.

גורל הבית בהרצליה לא ידוע

דנקנר ושותפיו בגנדן העמידו לבנקים ערבות אישית בהיקף של כ־200 מיליון שקל. מדובר בערבות צפה שלא משועבד כנגדה נכס ספציפי אלא כוללת את כל נכסיו של דנקנר. מכיוון שכך, ההשפעה על מקורותיו הכספיים האישיים של דנקנר נתונה להחלטת הבנקים המממנים ובעיקר בנק הפועלים, הנושה העיקרי בטומהוק, ובנק לאומי, הנושה המרכזי בגנדן.

מדובר בסכום מאוד משמעותי ובבנקים מקווים שיצחק דנקנר, אביו של נוחי ומבעלי השליטה בגנדן, יתגייס לסייע וישיב חלק מהחובות בעצמו. הבנקים המממנים טרם החליטו כיצד יפעלו, כך שלא ברור אם הוא יידרש למשל למכור את ביתו המפואר בהרצליה פיתוח, ששוויו מוערך בכמה עשרות מיליוני שקלים. פרט לבית בהרצליה, שווי נכסיו של דנקנר לא ידוע.

חלק מהבנקים כבר פעלו בעבר לעקל לטייקונים את הבית. כך למשל בספטמבר האחרון ביקש בנק לאומי למנות כונס נכסים לווילה של מוטי זיסר בפתח תקווה כדי לממש את הנכס, זאת לאחר שזיסר לא עמד בתשלום המשכנתא על הבית. שווי הווילה מוערך בכ־50 מיליון שקל, וחוב המשכנתא עמד על 15.5 מיליון שקל.

אולם בשונה מהמקרה של זיסר, הבנקים אינם מחזיקים בשעבוד על הבית של דנקנר כך שהם אלו שיחליטו אם לדרוש ממנו למכור אותו או לא.

עם זאת, דנקנר אינו היחיד שיצטרך לעמוד בנטל החוב. ככל הנראה, הערבות של כל אחד מבעלי המניות בגנדן היא לפי חלקו היחסי בחוב ובסכום מוגבל.

נוחי דנקנר מחזיק ב־51% מגנדן. יתר השותפים בחברה הם אחותו שלי ברגמן (11.1%), יו"ר נכסים ובנין ושופרסל רפי ביסקר (3%), אבי פישר (7%), ליאור חנס (1%) ומשפחת שימל (9.2%), בעוד צורי דבוש, משפחת גילינסקי וארי ראב"ד מחזיקים יחד 7%.

השתכרו בנדיבות, יעזבו בצניעות

שלושה חודשי הודעה מוקדמת לנוחי דנקנר וחיים גבריאלי

החלפת השליטה באי.די.בי אחזקות תביא לעזיבתו של יו"ר הקבוצה נוחי דנקנר והמנכ"ל חיים גבריאלי. למרות שבתקופת כהונתם נהנו השניים מעלות שכר של מיליוני שקלים מדי שנה, הם יעזבו את עם כמה מאות אלפי שקלים בלבד.

לפי הסכם ההעסקה של דנקנר, במקרה של סיום העסקתו הוא זכאי לתקופת הודעה מוקדמת של שלושה חודשים שבמהלכם הוא זכאי לשכר מלא. עלות שכרו החודשית עומדת על כ־194 אלף שקל, כך שהוא צפוי להיפרד מאי.די.בי עם כ־582 אלף שקל. לשם השוואה, בחמש השנים האחרונות הוא משך שכר בעלות כוללת של 12 מיליון שקל.

גם מנכ"ל אי.די.בי אחזקות ואי.די.בי פתוח חיים גבריאלי זכאי לתקופת הודעה מוקדמת של שלושה חודשים. עלות שכרו החודשית של גבריאלי עומדת על 124.7 אלף שקל, כך שבמהלך תקופת ההודעה המוקדמת הוא צפוי למשוך שכר בעלות של כ־374 אלף שקל. בחמש השנים האחרונות נהנה גבריאלי משכר בעלות כוללת של 14 מיליון שקל.

עלות שכרם של השניים ב־2013 צפויה להיות נמוכה מזו שמשכו אשתקד, לאחר שבאוגוסט 2012 החליטו לוותר על חלק משכרם עד ספטמבר השנה - דנקנר החליט לוותר על 50% משכרו, כך ששכר הבסיס החודשי שמשך באותה תקופה עמד על 97 אלף שקל וגבריאלי ויתר על 15% משכרו, כך ששכר הבסיס החודשי שמשך עמד על כ־106 אלף שקל. הסכומים לא כוללים את הרכב הצמוד, החזר הוצאות הטלפון וההפרשות לביטוח מנהלים של השניים.