עתיד המשלוחים הרובוטיים: גלגלים במקום מדחפים

המזל"ט לא ממריא. והמכונית הרובוטית?

בשבוע שעבר, זכה ג'ף בזוס ל-24 שעות של תהילה כשדיבר על משלוחים באמצעות מזל"ט. עבדכם הנאמן חשב שכל הרעיון של הובלה תוך חצי שעה הוא מופרך. מי צריך משהו תוך חצי שעה? ואז קמו כמה עתידנים והזכירו לו שאם הפיצה שלו לא מגיעה תוך חצי שעה פונקטליש, הוא מתקשר לפיצריה ותובע הסברים או פיצוי בדמות קינוח חינם. הובלה תוך חצי שעה של מוצר חם היא אפשרית, הם אומרים - על כל פנים, באזורים עירוניים למשעי.

אבל הם מזכירים גם שמזל"טים אינם אמצעי תחבורה מוצלח כל עוד מחשבים סובלים מתקלות נדירות; אף אחד לא רוצה שרובוט מעופף יינעץ לו בגוגולת או בערוגת הפטוניות שלו בגלל באג או הפסקת חשמל. לעומת זאת, הובלה באמצעות מכוניות רובוטיות היא פיתוח סביר בהרבה.

המכונית האוטונומית של גוגל | צילום: בלומברג

המכוניות האוטונומיות כבר כמעט כאן: זו של גוגל, למשל, הוכיחה עצמה כנהגת אמינה יותר מנהגים אנושיים. בעבר כבר ציינו שרכבים כאלה עשויים לשים קץ למוסד המונית כפי שאנחנו מכירים אותו: אחרי הכל, כרגע הרכב שלכם צריך נהג. אם הוא יכול לנהוג בעצמו, למה שלא תסיעו את הבן של השכנים לשיעור הפסנתר שלו כשאתם בעבודה, תמורת תשלום קטן? זה לא שהרכב מועיל לכם כשהוא צובר אבק בחניה. אחרי הכל, אנשים מן השורה כבר מפעילים את הרכב שלהם כמונית במסגרת Lyft ושאר מיזמים.

וזו רק שאלה של זמן עד שרכבים אוטונומיים ישנו את עתיד התובלה, בתוך העיר על כל פנים. הובלה שלקחה ימים תוכל מעתה לקחת שעות. ומה יהיה על ציבור העצלנים, שלא יכול אפילו לרדת במדרגות ולקחת את הפיצה שהזמין (והגיעה בזמן, באדיבות השליח הרובוטי)? לא מן הנמנע שעבורו יפותח שליח משוכלל יותר, שגם עולה מדרגות.  

זה שוטר? זה סמוי? לא, זה מרגל!

במסגרת המיליטריזציה שעוברים כוחות השיטור בארה"ב, חלק ניכר מהם החלו בשנים האחרונות להעמיד פנים שהם הסניף המקומי של ה-NSA: השוטרים אוספים כמויות עצומות של מידע על התושבים. הם טוענים שאיסוף המידע הזה מונע פשיעה ואף מונע טרור. וברגע שאמרו "טרור" כולם אמורים לעבור לדום, להצדיע, ולתת לשוטר השכונתי לעקוב אחריהם בשקט.

או לפחות, כך זה היה לפני שאדוארד סנודן החליט לחשוף לאור את קופת השרצים של סוכנות המודיעין האמריקאית.

חבר'ה, אתם שוטרים, לא מרגלים | צילום: שאטרסטוק

כרבע מכוחות השיטור בארה"ב מפעילים טכנולוגיה שמכונה tower dump, שמאפשרת להם לאסוף מטא-דאטה (מידע בתצורה בסיסית - מי התקשר למי מאיזה מספר, לכמה זמן, ומאיפה) של תושבים שהטלפון שלהם התחבר לאנטנת סלולר מסוימת. כחמישית מכוחות המשטרה שנבדקו מחזיקים Stingray, מזוודה קטנה שעולה 400,000 דולר ומתחזה לאנטנת סלולר - ומפתה בכך תעבורה לעבור דרכה.

אין ספק שכל זה מסייע פה ושם ללחימה בפשע. העניין הוא ששוטרים לא אמורים להתייחס לכלל האוכלוסיה כאל פושעים, כי אם כן נוצר במהירות מצב של "אנחנו והם", בו השוטרים לא רואים את עצמם כחלק מהקהילה (מי שראה את העונה השלישית של "הסמויה" יבין בדיוק על מה מדובר). תפקידה של המשטרה הוא למצוא ולעקוב אחרי חשודים בפשעים ספציפיים, לאסוף ראיות נגדם ולאפשר הגשת כתב אישום. התפקיד שלה הוא לא לאסוף כמה שיותר מידע על כלל האוכלוסיה ואז לראות אם הוא יכול לשרת אותה.

אלא שנראה שזה בדיוק מה שהיא עושה. פועל כאן הכלל שפועל גם בגניבת תוכן: קל מאוד לאסוף את המידע, מה שמזמין שימוש לרעה.

קצרצרים

1. קים דוטקום, כמו כל יזם נבון בעידן הניו מדיה, לא סותם את הפה לרגע. עכשיו ממשלת ארה"ב מנסה להשתמש בכלל הוותיק שקובע ש"אף אחד עוד לא הצטער על משהו שהוא לא כתב": היא מנסה לטעון שההגנה של מגהאפלוד, האתר של דוטקום שהיא סגרה, אמינה פחות בשל ההתנהלות של דוטקום בטוויטר. סצפיפית, הצוות המשפטי של דוטקום מחה על כך שהממשלה שלחה בקשה סודית לבית המשפט לחלוק מידע בתיק עם בעלי זכויות; הם טענו שהדבר מסוגל לפגוע ביכולת לבחור חבר מושבעים בלתי משוחד. הממשלה, בתגובה, טענה שהעובדה שדוטקום מתראיין תחת כל עציץ רענן ומדבר מול כל מקלון סלרי שנראה בטעות כמו מיקרופון, עשויה גם היא לפגום ביכולת למצוא חבר מושבעים שאין לו עמדה שנקבעה מראש בנושא. במקרה זה, הם צודקים. 

קים דוטקום | צילום: אי פי איי

2. המרגל בכה מאוד: מקורות מדווחים כי המוראל בקרב עובדי ה-NSA בשפל בעקבות החשיפות של אדוארד סנודן; מסתבר שהמרגלים מתקשים להתמודד עם העובדה שהם הפכו לסוג של אויב הציבור בקרב חלק ניכר מהציבור שהם ריגלו אחריו. עוד אומרים מקורות במקום שאמור שלא להדליף מידע כי יש תסכול ניכר מעמדת הבית הלבן, שבמעוז השו-שואיסטים חושבים שלא מגבה אותם מספיק. המרגלים רוצים שיאהבו אותם. הנה הצעה: בשנות השמונים קיבלו עובדי מס הכנסה תוספת בושה. אולי הגיע הזמן לחלק כזו גם לממסד השו-שו. 

3. ואם ה-NSA יכול לקבל תוספת בושה, משרד הרשומות הפדרליות (הבטאון הרשמי שמדי יום מדווח על השינויים בחקיקה ובתקינה של הממשלה האמריקאית) יכול לקבל את אות לוחות החרס. אתר הרשומות מתעדכן מדי יום ויש לו גם אפליקציה סלולרית. אבל כשמעבירים את החומר להעלאה לרשת, עושים את זה בדיסקטים. לא דיסקים, לא דיסק און קי - דיסקטים. זוכרים? דבר מרובע כזה מפלסטיק קשיח? כנראה שממשלת ארה"ב היא האחרונה בעולם המערבי שעדיין משתמשת בהם.  

4. תושב עירני בעיר ננג'ינג בסין הבחין ברכב BMW שמתלקח לאיטו. כשמיהר להתקרב ראה בתוך הרכב גיימר שמתרכז במשחק מובייל ולא היה מודע למתרחש סביבו. התושב גילה אזרחות טובה והצליח לשלוף אותו מהרכב לפני שזה האחרון עלה בסערה השמימה. הסיפור צפוי לשמש את המשטר הסיני בתעמולה שלו נגד גיימרים: פרופסור סיני כבר השווה בין גיימרים ובין מכורים לסמים.   

• להרשמה לניוזלטר דו"ח טכנולוגי (תיבה שישית)