השב"כ צפוי לדרוש מבן־משה גילוי מלא על נושי החברה שלו

מוטי בן־משה, בעל השליטה הנכנס באי.די.בי, צפוי להיתקל במשוכה גבוהה בקבלת אישור השליטה בחברה — שירות הביטחון (השב"כ). בעוד שנדמה כי האישור המהותי לשליטה בקונצרן אמור להתקבל מהמפקחת על הביטוח, בשל השליטה בכלל ביטוח, מתברר כי בעיה מהותית לא פחות ואולי יותר צפויה סביב השליטה בסלקום. 

ל"כלכליסט" נודע כי השב"כ צפוי לדרוש מבן־משה גילוי לא רק של בעלי המניות בחברת האחזקות שלו, אקסטרה הולדינג, אלא גם של נושי החברה, שלהם היא חבה כספים (אם ישנם כאלה).

גילוי זה הוא נוהל רגיל עבור אחזקה בחברת טלפונים או סלולר. גורמים משפטיים בתחום התקשורת הסבירו כי "אין שום סיכוי שגורם כלשהו יקבל אישור

להחזיק בחברת סלולר מידי השב"כ, אם הוא לא יחשוף את הנתונים המלאים על החברה שלו".

הרגולציה על חברות הסלולר היא בידי משרד התקשורת, כך למשל כשגד זאבי רכש מניות בזק (19.6%) בסוף שנות התשעים. אז זאבי הסתיר את העובדה שהיה זה מיכאל צ'רנוי שמימן עבורו את העסקה, וזאבי שימש, על פי החשד, איש קשר לצ'רנוי שסיכוייו לקבל היתר שליטה בבזק היו קלושים. נגד השניים נפתח הליך משפטי פלילי.

מוטי בן משה (משמאל) ושותפו אדוארדו אלשטיין | צילום: אוראל כהן, אניה בוכמן

"ראוי שיינתן גילוי מלא"

אתמול הגישו רשות ני"ע והמומחה מטעם בית המשפט אייל גבאי את עמדתם לבית המשפט המחוזי בנוגע לחוסר הגילוי של בן־משה. גבאי ניסה להגן על החלטת הנושים לבחור בקבוצת אלשטיין־בן־משה, וטען כי "לא ניתן לטעון כי הצבעת הנושים נעשתה כשמידע חיוני להצבעה לא היה בפניהם, לא נטענה טענת רמייה".

עם זאת מוסיף גבאי ומסייג כי "טוב תעשה קבוצת אקסטרה אם תגיש מידע זה כבר כעת, ובטרם יינתן אישורו של בית המשפט להסדר, יוגש לו המידע בעניין בעלי השליטה, הסכמי השליטה, בעלי העניין והנהנים בקבוצה במלואם". גבאי המשיך וקבע כי "יש להדגיש כי בקשתה של קבוצת אקסטרה להימנע מגילוי בהצעת ההסדר נסבה בעיקרה על עניין החוסן הכספי, ואולם גם בעניין השליטה תצטרך הקבוצה להיחשף יותר".

גבאי מציין כי לא הוא הכתובת לבחון את נושא בן־משה: "ככל שקבוצת דנקנר־גרנובסקי סבורה כי הכספים של קבוצת אלשטיין־בן־משה אינה כשרים, הרי לא המומחה, לא המשקיף ואף לא בית המשפט הם הכתובת לכך — אלא הרשויות החוקרות. לפיכך, לעניין זה אין השלכות על שאלת הגילוי הנדרש להצבעה מושכלת של הנושים או על היכולת לבצע את ההסדר".

לגבי העובדה שבן־משה הנו בעל שליטה יחיד באקסטרה, נותן גבאי את תצהירו של עו"ד ארי רוזנברג שאישר זאת ומוסיף כי אין הדבר שונה ממצבו של אלכסנדר גרנובסקי מקבוצת דנקנר־גרנובסקי.

רשות ני"ע ציינה בתגובתה כי "קיימת הצדקה להבדיל בין היקף הגילוי הניתן במסגרת אישור הסדר חוב לבין הגילוי הנדרש לצורך קיומו של מסחר שוטף. יש לזכור שהליך ההסדר מתבצע תחת פיקוחו של בית המשפט המוסמך להציב דרישות גילוי וכן לפטור מחובות גילוי מסוימות תוך שקילת מכלול השיקולים העולים מההליך".

אייל גבאי | צילום: עמית שעל

עוד הוסיפה הרשות: "בהיעדר מנגנון משפטי מוכר, יציאה להנפקה המותנית בהיעדר חובת גילוי בצדה מעוררת סימני שאלה". הרשות מציינת כי תדרוש את הגילוי לאחר אישור ההסדר והעמדת מניות אי.די.בי פתוח למסחר.

"בן־משה מסר כל שנדרש"

דוברו של בן־משה תקף חזיתית את דנקנר וטען כי "דנקנר ונציגי אי.די.בי החלו להפיץ כזבים כאילו לבן־משה קיים שותף סמוי לעסקיו וכן כאילו לקבוצת אקסטרה אין מקורות כספיים. באמצעות כזבים אלו ביקש בעל השליטה לצאת כנגד המציאות הפשוטה: בן־משה הוא מי שמסר במסגרת התהליך את כל אשר נדרש ממנו למסור. בכלל זה מסר מידע רב הרבה יותר מזה שמסר גרנובסקי. אין שחר לטענה המופרכת כי מר בן־משה סירב או התנגד למסור מידע. מאליו מובן כי בן־משה ואקסטרה ימסרו כל מידע שיידרשו למסור על פי דין כאשר יהפכו לבעלי שליטה. אקסטרה הפקידה 600 מיליון שקל ומסרה הוכחות יכולת באמצעות מכתבים מבנקים על אודות כספים העומדים לרשותה שנובעים ממהלך העסקים הרגיל שלה בסך 1.13 מיליארד שקל".

לבתי ההשקעות המעורבים בסאגת אידיבי הגיע אתמול עותק של ספר שמופץ בארגנטינה רק באמצעות המחבר, פביאן ספולנסקי, רואה חשבון במקצועו, שנפגע לדבריו מפעילות של אדוארדו אלשטיין ומספר אודות פעולות שונות לא מחמיאות שביצע אלשטיין בארגנטינה.