הקרן שמנבאת זכייה בפרס נובל נזקקת לתמיכה ממשלתית

קרן וולף, המחלקת את פרס וולף למדענים ולאמנים על תרומה ייחודית לאנושות, נקלעה לקשיים בשל אי הצלחה בהשקעות, ואינה מצליחה לממן בעצמה את הפרסים שהיא מחלקת. אף שהפרס נחשב לאחד המובילים בעולם, הקרן נאלצה להיעזר בשנים האחרונות במענק מהמדינה ובמקביל מחפשת תורמים פרטיים.

ל"כלכליסט" נודע כי ב־2013 המדינה החליטה להגדיל את תמיכתה בקרן, כדי לאפשר לה להמשיך ולהעניק את הפרסים, ומשרד המדע והטכנולוגיה בראשות השר יעקב פרי העבירו לקרן חצי מיליון שקל, נוסף על מיליון השקלים שהעביר משרד החינוך.

יעקב פרי | צילום: עמית שעל

קרן וולף מחלקת בכל שנה פרס בשווי 100 אלף דולר, המחולק לארבעה מדענים ולאמן אחד בכל שנה. הקרן הוקמה ב־1976 על בסיס הון עצמי של כ־14 מיליון דולר. על פי תקנון הקרן, הון זה נשמר, והתפעול והפרסים ממומנים מההכנסות שמתקבלות מהשקעותיה. חבר הנאמנים בראשות יו"ר בנק אגוד זאב אבלס מחויב לבצע השקעות סולידיות בלבד, ועיקר כספי הקרן מושקעים באג"ח של חברות עם דירוג גבוה. למרות זאת, גם ההשקעות לא מצליחות לספק את הסחורה.

בעקבות המשבר הכלכלי העולמי התשואות על ההשקעות הסולידיות קטנו משמעותית, ובארבע השנים האחרונות הקרן נזקקה לתמיכת המדינה כדי לממן את חלוקת הפרסים. תחילה העביר משרד החינוך 1.5 מיליון שקל לקרן, אולם בהמשך קוצץ המענק למיליון שקל בלבד, ורק השנה הוא חזר לגודלו המקורי. מנכ"לית הקרן ד"ר ליאת בן־דוד אמרה כי הקיצוץ גרם לכך שהגירעון של הקרן גדל, ולכן הקרן ממשיכה לחפש גם תורמים פרטיים.

צילום: אי פי איי, רוני שיצר, אוראל כהן, נדב רותם

בקרן מתגאים בכך שיותר מ־33% מהזוכים בפרס וולף בתחומים הרלבנטיים זכו לאחר מכן בפרס נובל, ולכן הוא נחשב למנבא הטוב ביותר לנובל. רק אנשי אקדמיה שקיבלו פנייה מהקרן יכולים להמליץ על מועמדים לפרס, והזוכים נבחרים על ידי ועדות שיפוט בינלאומיות, המונות שלושה חברים, פרופסורים בעלי שם עולמי בתחומם. עם הזוכים המפורסמים בפרס נמנים פרופ' פיטר היגס (פיזיקה), פרופ' אברהם הרשקו, פרופ' עדה יונת ופרופ' דן שכטמן (שלושתם בתחום הכימיה).

מייסדי קרן וולף הם ד"ר ריקרדו וולף ורעייתו פרנסיסקה. וולף עשה את הונו בעזרת המצאה שאפשרה לייעל את הפקת הברזל.