אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ההייטק עובר מחומרה לתוכנה ותעשייה שלמה בישראל נעלמת צילום: shutterstock

ניתוח כלכליסט

ההייטק עובר מחומרה לתוכנה ותעשייה שלמה בישראל נעלמת

ענפי האלקטרוניקה, ציוד התקשורת והשבבים שנחשבו לגולת הכותרת של ההייטק הישראלי בעשור הקודם הולכים ונעלמים. רק השבוע הודיעו מוטורולה, CRS ולוג'יק על פיטוריהם של יותר מ־200 עובדים. בתוך שלושה חודשים פוטרו בתעשייה 1,225 עובדים, ומספר החברות החדשות שהוקמו בענף ירד מ־45 ל־6 בשנה

11.12.2013, 07:19 | אסף גלעד

מתחילת השבוע הצטרפו מאות עובדים למעגל המפוטרים מענף פיתוח ציוד התקשורת, השבבים והחומרה. זה כבר לא צירוף מקרים, זו תמונה של תעשייה במצוקה. חברת השבבים CSR (לשעבר צורן), מוטורלה סולושנס ולוג'יק הודיעו כולן על פיטוריהם של עשרות עובדים משורותיהן.

קראו עוד בכלכליסט

CRS

יזם השבבים הסדרתי על קשיים של הסטארט–אפים החדשים בתחום "בלתי אפשרי לגייס כסף לחברה בתחום השבבים" "את גלילאו הקמנו עם גיוס של 300 אלף דולר. היום יזם צריך מיליוני דולרים כדי להקים חברה, כי פעילות השיווק צורכת כסף רב יותר והלקוחות תובעניים יותר" אסף גלעדלכתבה המלאה

 הודיעה אתמול כי תפטר 200 עובדים בעולם, מהם עשרות בישראל, ותסגור את חטיבת שבבי המצלמות שלה בעקבות המשבר בענף מצלמות הסטילס הדיגיטליות. ל"כלכליסט" נודע כי מספר המפוטרים בישראל יגיע לכ־80 איש. היא אמנם תשמר פעילות בתחום הצילום הלביש ופיתוח קניין רוחני בתחום הצילום, אבל הכוונה מובנת: באמצעות המהלך החברה תחסוך 30 מיליון דולר.

 

מוטורולה סולושנס מתכננת מהלך פיטורים שיכלול כ־50 עובדים מתוך 1,300 בעקבות סיום עבודה על מספר פרויקטים, זאת לאחר שבמהלך השנים האחרונות הצטמצמה בלאו הכי פעילותה של מוטורולה בישראל בעקבות סגירת מוטורולה מוביליטי, שנרכשה על ידי גוגל, ומכירת ביפר ומירס.

 , צילום: אילן ספירא, תומי הרפז, עמית שעל צילום: אילן ספירא, תומי הרפז, עמית שעל  , צילום: אילן ספירא, תומי הרפז, עמית שעל

בנוסף להן, חברת ציוד אבטחת המתקנים לוג'יק הודיעה שלשום כי היא מפטרת כ־100 מתוך 850 עובדיה בארץ.

מאז חגי תשרי, או "אחרי החגים", פצחו חברות ההייטק הגדולות בתחום ציוד התקשורת בגל פיטורים אדיר שהגיע לפי החישוב ליותר מ־1,200 עובדים. נוסף על מוטורולה CSR ולוג'יק פוטרו מאות עובדים מחברות כמו ECI, גילת, סיסקו, אלווריון, ועשרות מחברות כמו סרגון, קומברס, PMC וקומפס.

כל חברה וסיבותיה שלה לפטר עובדים. צורן היתה חברת מובילה שפיתחה שבבים למצלמות סטילס ומכשירי DVD, ורכשה את אמבלייז סמי הישראלית. לאחר שנרכשה בעצמה על ידי CSR תמורת 485 מיליון דולר לפני יותר משנתיים ומכרה את חטיבת הבלוטות' למכשירים ניידים לסמסונג, נותרה החברה עם פעילות המצלמות הדיגיטליות, תחום שסובל מקריסה טוטלית בשנים האחרונות לטובת שוק השבבים למצלמות הסלולר. אלא שבכדי להכנס למכשירי סלולר, תאלץ CSR להשתמש בפלטפורמת חומרה שאין לה, או לפחות להיעזר בחברות כמו אינטל, קוואלקום, ברודקום או מדיהטק, שלא ששות לסייע לה מאחר ולחלקן פתרון מתחרה.

ובכל זאת, נדמה שהמגמה היא חד כיוונית, לפחות כשזה מגיע לענף האלקטרוניקה, ציוד התקשורת והשבבים. התעשייה הזו, שנחשבה לגולת הכותרת של ענף ההייטק הישראלי בשנות התשעים והאלפיים והעסיקה כאן עשרות אלפי מהנדסים בתחומי הנדסת אלקטרוניקה, מכונות, ותקשורת, הולכת ונעלמת.

מצד אחד ההיעלמות נובעת מהמספר הזעום של חברות חדשות שקמות בתחום. לפי סקר המאני טרי של פירמת PWC ישראל, מספר חברות התקשורת והרשתות שקמו בישראל בשנת 2011 עמד על 50. בשנה שעברה הוא עמד על 45, ואילו השנה קמו בתחום 6 חברות בלבד. כמות הכסף שגוייסה לתחום כולו מתחילת השנה עמדה על 54 מיליון דולר בלבד, זאת בהשוואה ל־272 מיליון דולר שגויסו לתחום ב־2012.

בתחום השבבים והחומרה המצב עגום לא פחות. בשנת 2011 קמו בתחום 20 חברות, בשנתיים האחרונות עומד מספר החברות החדשות בתחום על ממוצע של כ־12 בשנה.

מרבית הסטארט־אפים הקיימים בתחום השבבים כבר נמכרו, חלקם הגדול בשנים האחרונות: מברודלייט ופרוביג'נט שנמכרו לברודקום, דרך דיזיינארט שנמכרה לקוואלקום ועד אנוביט ופריימסנס שנמכרו לאפל. את אלה שנותרו אפשר לספור בשתי ידיים: אלטייר, סיאנו, דנסביטס, קומפס, וילוסיטי ומולטיפיי. כמה ממרכזי הפיתוח הגדולים והמפוארים שפעלו בתחום — פריסקייל, טקסס אינסטרונמטס, PMC — נסגרו או צומצמו משמעותית. מזל שהיו חברות כמו ברודקום, קוואלקום, אינטל ואפל כדי לקלוט את החלק הארי של המפוטרים.

המחיר לפיתוח שבב זינק פי שלושה

התופעה אינה ייחודית לישראל. כל מי שחושב שטקסס אינסטרומנטס או פריסקייל בחרו לסגור את מרכזי הפיתוח שלהן בארץ בגלל "הישראליות" שלהם טועה. חברות אמריקאיות לא נוטות לפטר עובדים בגלל מוצאם או מיקומם על הגלובוס.

פריסקייל צמצמה את נוכחותה בישראל כיוון שבחרה לשנות כיוון ולהיפטר משבבי ה־ARM שלה, שבמקרה פותחו בארץ. טקסס אינסטרומנטס בחרה לצאת מעסקי רכיבי הקישוריות כמו WiFi או בלוטות' והפסידה לקוחות רבים, בהם את הלקוח המרכזי RIM. חברת PMC החליטה לסגור את יחידת פיתוח השבבים שלה בישראל מפני שרצתה לצאת מעסקי פיתוח ה־VLSI בתחום בו פעלה החברה הישראלית הנרכשת, וינטגרה.

מאותן הסיבות בדיוק ענקיות בינלאומיות לפעמים פוסחות על פיטורים בישראל. חברת HP, למשל, מצויה כעת במהלך שיכלול 29 אלף מפוטרים בעולם. עם זאת, היא פיטרה עד כה רק 30 עובדים מהמרכז הישראלי שלה, המעסיק 1,200 עובדים. מתוך הגל הגדול, היו אלה הודו וארה"ב שספגו את המכה הגדולה ביותר עם 9,000 עובדים בהודו ועוד אלפים בארה"ב.

ולמגמה הגלובלית הזו יש סיבה, והיא טכנולוגית בעיקרה עם השלכות כלכליות מדהימות. הכל מתחיל מהברזלים: חברות השבבים ומערכות החומרה תלויות בעלות פיתוח החומרה, שהולכת והופכת פחות כדאית ויותר מסובכת ויקרה. לפי חברת המחקר IBS, מחיר תכנון החומרה עולה בקצבים מבהילים שהופכים את המשך הפיתוח והצמיחה בשוק לכדאיים פחות מאי פעם.

אם בעבר עלות פיתוח אבטיפוס של שבב על טכנולוגיה של 65 ננומטר עלה 40 מיליון דולר, הרי שקיטון הטכנולוגיה ל־28 ננומטר הקפיץ את מחיר פיתוח הדגם ל־150 מיליון דולר, ואילו המשך הפיתוח לממדים הזעירים של 14 ננומטר דורשים 350 מיליון דולר לאבטיפוס, עלויות ששחקנים קטנים ובינוניים אינם יכולים לעמוד בהן. כך חברות סטארט־אפ מישראל, בסגנון של פריימסנס או אנוביט, יתקשו לקום ולגייס כסף מלכתחילה.

באותה מידה, המחיר לכל טרנזיסטור, הרכיב הקטן ביותר המרכיב את שבבי העיבוד, הולך ועולה: הפוך מהמגמה לפיה פעל חוק מור עד כה. לראשונה בהיסטוריה, המחיר עבור כל מיליון יחידות עיבוד זעירות נותר קבוע עם המזעור בגודל הטכנולוגיה ל־20 ננומטר ונותר על 3 סנט.

עליית מחירי הפיתוח, התכנון, הוולידציה והבדיקות מביאה איתה עלויות ייצור גבוהים. בעולם שכזה, התוכנה הופכת לגורם מבדל בין יצרן ליצרן ובין מכשיר למכשיר. על כל שבב מבקשות ענקיות החומרה לשלב יותר ויותר תוכנה. זו הסיבה שנותרו כל כך מעט יצרניות חומרה בעולם שמסוגלות להתמודד עם העלויות הגבוהות וכל אחת מבודלת מהשנייה ומביאה עמה ערך מוסף בנוסף לחומרה הבסיסית: לקוואלקום יש רכיב מודם משופר, ברודקום חזקה ברכיבי קישוריות, לאינטל יש יתרון בנוכחות בשוק המעבדים אצל יצרניות המחשבים ולמדיהטק יש קרבה למפעלי הייצור בטייואן.

מעבר מעולם החומרה לעולם התוכנה

"התהליכים הגלובליים בעלייה של עלויות התכנון והייצור, פסיפס האינטגרציה ולחצי השוק משאירים את מגרש המשחקים רק ל'ילדים הגדולים'", אומר שלמה מרקל, סגן נשיא ברודקום העולמית — אחת מחברות השבבים הגדולות בעולם שמפעילה בישראל מרכז פיתוח. "נותר לקוות שחברות כמו אפל, ברודקום, קוואלקום ואינטל תמשכנה להתעניין ולצמוח כאן".

לפי חברת נישה, המתמחה בהשמה להייטק ולביוטק, הירידה בביקושים למשרות בתחום התקשורת והחומרה תואם את המצב בשטח: הביקוש למהנדסי חומרה ירד בשיעור של 12% ביחס לרמת הביקוש בסוף 2012, הביקוש למהנדסי פיתוח שבבים ירד בשיעור חד יותר של 17% באותה התקופה, בעוד שהביקוש למהנדסי תוכנה בחברות חומרה, בעיקר בתפקידים מסוג פיתוח מערכות משובצות מבוססות זמן אמת (RT) ומהנדסי עיבוד אותות (DSP), ירד ב־14% ו־11% בהתאמה. התפקידים הללו נחשבו בעבר ליוקרתיים ומכניסים מאוד בקרב מהנדסי מחשבים. הירידה לא פסחה גם על תפקידים ניהוליים: במהלך השנה חלה ירידה של קרוב ל־22% בדרישה למנהלי פרויקטים בתחום החומרה, ושל 18% במנהלי פיתוח בתחום.

"עולם ההייטק עובר בצעדי ענק מהמימד הפיזי למימד האפליקטיבי, וזה משתקף גם במאפייני הדרישה לעובדים", אומרת פול צוקר, מנכ"לית נישה. "קיים מעבר משימוש במוצרי הדסקטופ המסורתיים לשימוש בתקשורת וירטואלית — תחומי הגיבוי, ניהול נתונים בהיקפים גדולים, אבטחה ואחסון מידע עוברים לאט לאט לפעילות בענן ולתקשורת של התקני WiFi. כתוצאה מכל אלו היינו עדים למגמת ירידה בקרב חברות 'מסורתיות יותר' בתחום החומרה והתקשורת, המפתחות חומרה ומוצרים המושתתים על רכיבים אלקטרוניים או כרטיסים. פיטורים שהיו השנה בחברות כמו התקשורת והחומרה רק תמכו במגמה הזו לפיה העולם עובר ממחשבים אישיים וניידים לטאבלטים ומובייל, מה שמייתר את הצורך בסוגים רבים של כרטיסים אלקטרוניים".

שוק ציוד התקשורת חווה גם הוא רוויה וירידה ברווחיות עם צמיחת מתחרות סיניות כגון הואוויי ו־ZTE, ועם הצמיחה הגדולה של התקשורת הסלולרית על חשבון התקשורת הנייחת והביתית, כמו גם נפחי השימוש שלה. חברות התקשורת מעדיפות להשקיע את עיקר הונן בפריסת תשתיות סלולריות מהדור השלישי והרביעי ובשיפור הזרמת תקשורת הנתונים למשתמש, כך שהצמיחה במוצרי התקשורת הביתית (כגון DSL, למשל) נמוכה יותר.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

64 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

60.
אם אתה רוצים להישאר בתחום ההנדסה תעשו הסבה להנדסת מכונות
מבחינת חשיבה הנדסית חומרה ומכונות זהים. מבחינת יישום הידע אם זה לבנות רובוט מכני או לתכנן מכניזם חשמלי בתוך שבב זה שונה אבל אפשר ללמוד. למהנדס חומרה יהיה יתרון גדול בהבנה אם יעשה הסבה למכונות. מהנדסי מכונות גם סובלים מגלים של עליות וירידות אבל הרבה פחות חזקים מתחום התוכנה או החומרה.
אאא  |  12.12.13
לכל התגובות