תערוכה: "הוצאו מהקשרם: אמנות איברי הגוף" במוזיאון ישראל
חלל התצוגה מאגד כ- 200 עבודות של אמנים מהתקופה הפרה־היסטורית ועד ימינו, בניסיון לבחון את התפיסה של הגוף ואיבריו כפי שהשתנתה לאורך השנים
יצירות מהארץ ומרחבי העולם מוצגות בתערוכה החדשה במוזיאון ישראל בירושלים, שעוסקת בחלקים שונים בגוף האדם ההופכים לאובייקטים עצמאיים ומנותקים. חלל התצוגה מאגד עבודות של אמנים מהתקופה הפרה־היסטורית ועד ימינו, בניסיון לבחון את התפיסה של הגוף ואיבריו כפי שהשתנתה לאורך השנים, בין מזרח למערב ובין דתות ותרבויות שונות.
קהל היעד: חובבי אמנות מתחילים וחובבי אנטומיה.
דבר המבקרת: קרוב ל־200 יצירות, ובהן קמעות מצריים, תשמישי קדושה יהודיים, פסלים מודרניים ועבודות וידיאו עדכניות, מוצגות בתערוכה. מדובר במספר גדול, כנראה גדול מדי. אף שחלק ניכר הן יצירות מרשימות ומכובדות, השילוב שלהן יוצר לעתים עומס ויזואלי, שמקשה להעניק לכל יצירה את הכבוד ותשומת הלב שלהם היא ראויה. החלל השני בגודלו בתערוכה, מתוך שלושה בסך הכל, מדגיש את התחושה הזו: אינספור מוצגים מתקופות שונות שרוכזו לחדר אחד ללא חיבור ברור ביניהם.
בתוך הבלגן הזה נעלמות מהעין חלק מהעבודות ונוצרת תחושה של גיבוב לא ברור, שהדבר היחיד אשר מקשר בגסות בין חלקיו הוא נושא התערוכה. החלל המרכזי, לעומת זאת, מספק חוויה אחרת לגמרי, והוא מצליח להוביל את המבקרים בצורה אסתטית, חווייתית ומרתקת. ניתן להניח שאם הדיוק הזה היה מלווה את התערוכה לכל אורכה, היא היתה יכולה להיות מצוינת. למרות זאת, עם מספר מוצגים רב כל כך, סביר להניח שכמעט כל מבקר יוכל למצוא את המקום שלו בתערוכה (עד 5 באפריל, כניסה - 50 שקל).
שורה תחתונה: תערוכה עם פוטנציאל לא ממומש.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה