כישלון נחרץ לתובע שטען לתרמית של הראל ומנהל התיקים דידי בראון

כישלון נחרץ לתביעה שהוגשה בפברואר 2010 נגד בית ההשקעות פורמולה שוקי הון ובית ההשקעות הראל.

התביעה הוגשה על ידי איתן קליגמן באמצעות משרד עורכי הדין ברם, דחוח ושות' ובה טען התובע כי בית ההשקעות פורמולה ובית ההשקעות הראל ששימש כחבר הבורסה שביצע את פעולות המסחר עבורו, ניצלו באופן בלתי חוקי את שיטת המסחר באמצעות "חשבון מפצל" ואת שיטת המסחר התוך יומי ובכך גרמו לו הפסדים כבדים תוך גריפת עמלות שמנות.

עוד טען קליגמן כי העסקאות בוצעו במתכונת של בקדייטינג, כלומר פעילות שהניבה רווחים יוחסה לחשבונות של לקוחות מועדפים ומקורבים, ופעילות שהניבה הפסדים יוחסה לחשבונות של לקוחות פחות מועדפים, כדוגמתו. התובע ביקש משני הגופים לפצות אותו ב-3.2 מיליון שקל על כך שלכאורה ניצלו במזיד שיטות מסחר כדי להשיא רווחים על חשבונו, באמצעות פעולות מרמה.  אלא שמתברר כי בית המשפט קבע שלא דובים ולא יער.

הפרשה החלה ב־2004, כשקליגמן התקשר עם מנהל התיקים איי.בי.אל, שבשליטת דידי בראון, לטענתו במטרה להשתמש בשירותי בראון כמבצע בלבד להוראות שיעביר. מאז התמזגה איי.בי.אל עם פורמולה שוקי הון, ובראון המשיך כאיש הביצוע של קליגמן.

לאורך כל הדרך טענו בראון והראל שקליגמן ידע היטב איך תיק ניירות הערך שלו מתנהל וכי התביעה מטרתה לנסות בדיעבד, לאחר משבר המניות של 2008 עקב עסקאות כושלות שביצע לכסות על הפסדיו באמצעות הטלת אשמות שווא ויצירת גרסה דמיונית שאין לה אחיזה במציאות.

אלא שבית המשפט קיבל לחלוטין את גרסת הנתבעים וקבע "דין התביעה להידחות כיוון שלא הוכחה אחריות הנתבעים ולא הוכח נזק". בית המשפט אף הטיל ביקורת כנגד התנהלות התובע על כך שבתחילת הדרך העלה האשמות חמורות נגד הנתבעים שבהמשך זנח ובכללם כי פעלו נגדו במרמה.

עוד קבע בית המשפט "קליגמן לא רק שנתן הרשאה לבראון לפעול כפי שפעל, אלא שהוא אף היה מודע, ידע והסכים, כי ינוהל עבורו תיק ספקולטיבי בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים והוא אף כיסה הפסדים של מיליוני שקלים שהתבטאו ביתרות היומיות שהיו בידיעתו מידי יום".