אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"התזרים לא מצדיק את התמחור של חברות האינטרנט" צילום: עמית שעל

"התזרים לא מצדיק את התמחור של חברות האינטרנט"

לקראת סיומה של שנת הנפקות מצוינת לחברות הישראליות שגייסו כמיליארד דולר בוול סטריט, כינס כלכליסט את ארבעת החתמים הזרים המובילים בישראל לשיחה על מגמת ההנפקות, התמחור הגבוה בשוק, התמיכה המוסדית החסרה והפכפכות השווקים

12.12.2013, 08:07 | ניר צליק

עבור החברות הישראליות שגייסו כסף בוול סטריט השנה האחרונה היתה הטובה ביותר מאז שנת 2007 — עם לא פחות משבע חברות חדשות שנוספו למסחר בוול סטריט (לעומת שלוש ב־2012 ואפס חברות ב־2011) והיקף הגיוסים שהסתכם בכמיליארד דולר.

מימין איתי מקוב, לן רוזן, יורם ענבר ובעז שוורץ, צילום: עמית שעל מימין איתי מקוב, לן רוזן, יורם ענבר ובעז שוורץ | צילום: עמית שעל מימין איתי מקוב, לן רוזן, יורם ענבר ובעז שוורץ, צילום: עמית שעל

הזינוק בהיקף הגיוסים הישראליים בוול סטריט לא מסתיים רק בחברות שהצליחו להשלים הנפקה, אלא ממשיך בחברות נוספות שפרסמו תשקיפים. בין חברות אלו ניתן למצוא את לומניס, יצרנית הציוד לניתוחים אסתטיים וניתוחי עיניים, שהגישה תשקיף לגיוס של עד 115 מיליון דולר, וורוניס, חברת אבטחת המידע שהגישה תשקיף לגיוס של עד 100 מיליון דולר. גם מחוץ לוול סטריט ביצעו חברות ישראליות הנפקות מוצלחות: גלטרוניקס, חברת האנטנות הסלולרית, גייסה 50 מיליון דולר בבורסת טורונטו, ופלוס 500, המספקת פלטפורמת מסחר, גייסה 75 מיליון דולר לפי שווי של 200 מיליון דולר בלונדון.

הפריחה האדירה מתרחשת על רקע הגאות בשוק ההון האמריקאי: עד כה הוסיף השנה מדד נאסד"ק 34%, מדד S&P 500 עלה ב־26% ואילו מדד דאו ג'ונס התחזק ב־21%. וככל שמראים הסימנים, על רקע סביבת הריבית הנמוכה, גם שנת 2014 צפויה להיות טובה לשוקי ההון האמריקאיים וגל ההנפקות הישראליות צפוי להימשך. היקף ההנפקות הכולל בוול סטריט הראה גם הוא התאוששות, כאשר ב־2013 גייסו 210 חברות 49.4 מיליארד דולר לעומת 128 חברות ב־2012 שגייסו 42.6 מיליארד דולר. מדובר בשיא, מאז שנת 2007, אז גויסו 48.7 מיליארד דולר על ידי 213 חברות.

תור זהב חדש

על רקע הסימנים המעודדים, "כלכליסט" כינס את ארבעת החתמים הזרים המובילים בישראל — יורם ענבר, מנכ"ל מריל לינץ' ישראל; איתי מקוב, מנהל הבנקאות הגלובלית ובנקאות ההשקעות של סיטי בישראל; ד"ר בעז שוורץ, מנכ"ל דויטשה בנק ישראל; ולן רוזן, מנכ"ל ברקליס ישראל — כדי לברר האם ההנפקות הישראליות בחו"ל ימשיכו את המגמה החיובית שהתרחשה בשנת 2013 או שמדובר בהבלחה חד־פעמית.

 

בשנה שעברה אמרתם שיהיו פחות חברות ישראליות בוול סטריט, והמגמה היתה הפוכה, איך אתם מסבירים את זה?

"אני לא חושב שטעינו", אומר שוורץ. "אם אתה מסתכל על מספר החברות שהנפיקו לעומת מספר החברות שנרכשו, הכף נוטה לכיוון המיזוגים והרכישות. חברות טובות ומוצלחות שמגיעות לשוויים יפים ולגודל שמתאים להנפקה, בוחרות להימכר. רוב החברות שגייסו השנה היו בתחום הביוטק והציוד הרפואי, אבל אין ספק שבמקביל גם שוק ההנפקות חוזר".

מקוב אומר כי "ב־20 השנים האחרונות, חלומות ההנפקה בתחום הביוטק והבריאות הולכים ובאים, שנה אחת יכולה להיות מוצלחת ושנה לאחר מכן שחונה. מה שעוד אפשר לראות זה שחברות ממשיכות להעדיף להימכר מאשר להנפיק. זה לא תענוג להיות חברה ציבורית קטנה. בתחום הביוטכנולוגיה היה יתרון בתמחור כנראה, וזו הסיבה שחברות הנפיקו, אבל חברות שיכלו למכור את עצמן, בחרו במסלול הזה. אם תהיה האטה בשוק ההון האמריקאי, אז בעצם יישאר רק נתיב רכישת חברות ישראליות ולא הנפקה". רוזן מוסיף: "אנחנו בתקופה ייחודית בבנקאות ההשקעות בישראל. יש קפיצה בפעילות המיזוגים והרכישות, וחברות זרות חוזרות לרכוש פה כמה פעמים. מה שמסייע לחברות אמריקאיות לבצע רכישות בישראל היא ההבנה שלהן שהסביבה העסקית בישראל דומה לעמק הסיליקון, וכי קרנות הון סיכון גייסו יותר כסף מבעבר — מעין תור זהב חדש בתחום מדעי החיים והטכנולוגיה בישראל".

ענבר אומר כי "אפשר להבחין בין התקופה שלפני המשבר ולשלאחריו, ו־2013 לא היתה שונה במהותה מהשנים שלפני המשבר. היו הרבה גיוסים, אבל לא היו הרבה הנפקות ראשוניות. הצד החיובי הוא שהחברות שהגיעו להנפקה בשנים האחרונות הן איכותיות ונסחרות מעל למחיר ההנפקה, אני חושב שזה סימן חיובי שמראה על בגרות של התעשייה הישראלית. הצד המעודד פחות הוא שמספר ההנפקות נמוך, והרבה חברות ישראליות בוחרות להימכר ולא להנפיק, עם אקזיטים בהיקף של כ־7 מיליארד דולר במכירה. הדינמיקה הזו תימשך גם ב־2014 כי הריבית תישאר נמוכה, לחברות הגדולות מזומנים רבים והן נסחרות בתמחור גבוה, כך שהן יכולות להמשיך ולרכוש".

יהיו הנפקות ישראליות ב־2014 כמו ב־2013?

"כולם מבינים שמתישהו יפסיקו עם רכישות האג"ח, סביר להניח שברבעון הראשון של 2014", טוען שוורץ ומרחיב: "זה כבר מתומחר בשוק. התמחור אולי גבוה בקצת מהממוצע, אבל המספרים סבירים. בסקטורים של האינטרנט והתוכנה ההנפקות הצליחו, וזה נותן למשקיעים הרבה מאוד ביטחון ברכישת מניות בהנפקה. אם נראה בשנה הבאה בין חמש לשבע הנפקות ישראליות, אני חושב שזה יהיה יבול יפה. חשוב לשים לב שהגופים המוסדיים לא תומכים מספיק בהייטק הישראלי, והם פספסו הרבה הצלחות של חברות שביצעו אקזיטים יפים. קרנות ישראליות היו יכולות להיות מעורבות יותר גם הן. נוצר מצב שקרנות זרות הרוויחו על חברות ישראליות".

מקוב הוסיף: "יש פה פספוס של משקיעים ישראלים. חברות ישראליות מגייסות בניו יורק כי הן לא מצליחות לגייס פה. מוסדיים ישראליים יכלו להשקיע בקרנות הון סיכון זרות, הם לא חייבים להשקיע כסף בקרנות הון סיכון ישראליות".

הפזילה לבורסות אחרות תימשך?

לדעת ענבר, לעתים ללונדון יתרון על ישראל: "לונדון מהווה אלטרנטיבה לחברות שמסיבה רגולטורית לא יכולות להנפיק בארה"ב, כמו פלוס 500. גם 888 ופלייטק הנפיקו בלונדון, כי זו אבן שואבת לקטגוריה הזו. אבל חברות הטכנולוגיה הגדולות יגיעו בדרך כלל לארה"ב. צריך סיבה טובה כדי לצאת בהנפקה בלונדון ולא בארה"ב".

ראינו השבוע אקזיט ענק של גיוון אימג'ינג במיליארד דולר, האם חברות ישראליות לא נמכרות מוקדם מדי?

ענבר: "מה שנכון ללפני שלושה רבעונים לא נכון להיום. זה לא כמו שופרסל. בחברות כאלה הדינמיקה משתנה. זה גם עובד ההפך. בשנה שעברה דיברנו על העסקה של בבילון. ברגע שהיא נכנסה לגוגל ויאהו השווי שלה עלה, אבל כשאחד מהגורמים האלה נעלם, השווי צנח".

רוזן: "חברות ישראליות בדרך כלל נמכרות מוקדם מדי. למשל, חברות בתחום האינטרנט שהגיעו לשווי גבוה מאוד מהר, זו הדינמיקה של השוק הזה. אבל לא נגלה האם חברות אלה יכולות להיות הפייסבוק או הטוויטר הבא כי הן נמכרות מאוד מהר".

שוורץ מוסיף עוד על המיידיות של התחום: "בעידן האינטרנט מי שכובש את השטח ראשון ימצא את הדרך להוציא מזה כסף, מי שהוא מספר אחת יהיה לו נתח השוק הגדול ביותר ויהיה קשה להזיז אותו מהשליטה. מה שטוב בשוק זה שמשקיעים נותנים קרדיט לכך שחברות ינצלו את כספי ההנפקה כדי לצמוח. רק הזמן יגיד אם ניתן יהיה להפיק כסף מהצמיחה או שתמשיך להיות חברה שצומחת ותמיד נמצאת על סף הרווחיות".

מקוב: "קשה לדעת אם חברה נמכרה מוקדם מדי או מאוחר מדי. הרבה מהחברות הציבוריות שנמכרו בשנים האחרונות חשבו שהן יגיעו לשווי יותר גבוה. מנגד, חברות גדולות לא נוצרות פה, אז קשה לדעת אם זה מוקדם מדי או מאוחר מדי".

יש בועה ברמת שוקי ההון?

"בממוצע אנחנו לא רואים בועה", אומר שוורץ ומסייג: "האם בשוק ספציפי יש בועה? עדיין לא רואים את זה. השוק במצב מאוד חיובי ויכול להיות שבעוד שנתיים־שלוש הוא יתהפך ורק בדיעבד נדע שהשווי היה מוגזם. יכול להיות שיש חברות ספציפיות שההבטחה שלהן לא תתממש, ואז המגמה בה תתהפך. השוק מאוד משתנה. כל יום יש קונספציות ישנות שנעלמות וקונספציות חדשות מחליפות אותן, עם אפשרויות שלא היו קיימות בעבר".

רוזן מכניס את ארה"ב לתמונה ואומר כי "הכלכלה הגלובלית, בארה"ב ובאופן אטי יותר באירופה, מתאוששת. הכלכלנים אומרים שהכלכלה עדיין שבירה, אבל זה לא מעיד על בועה, זה מעיד על זה שיש סיכון. הטרנדים שמשפיעים על החברות מגיעים מארה"ב ואירופה, ככה צריך להסתכל על זה".

מקוב: "אין כלכלנים רבים שיודעים איך העולם יצא מסביבת הריבית הנמוכה, לא קיימות דוגמאות עבר. ברור שזה לא יימשך לנצח וזה משפיע על שוקי המניות. אני לא יודע אם יש בועה או לא, אבל אני גם לא יודע מה הפתרון. לגבי בועה בשוקי האינטרנט, הרבה דברים שחלמו עליהם לפני עשר שנים הפכו למציאות, אבל התזרים לא מצדיק את התמחור של החברות האלה, או שהתזרים ישתפר או שהתמחור יסתדר". שוורץ משיב למקוב ומציין: "צריך לראות מה חברות עשו לתעשיות. airbnb שינתה את תעשיית המלונאות, ווייז שינתה את הניווט. חברות באמת הפכו את העולם. חלק מהחברות יצדיקו את התמחור הגבוה וחלק לא".

למצוא את האיזון

האם טרנד תחום הציוד הרפואי והביומד יימשך, והאם לחברות ישראליות יש מה לעשות בתחום הרשתות החברתיות והאינטרנט?

ענבר: "באשר לחלק הראשון, אם פעם זה היה יותר תוכנה, מעבדים ותקשורת, היום יש ביוטק, מדעי החיים, אגרו־כימיה, אינטרנט. המגוון הפך ליותר רחב, אבל יש פחות הנפקות. בכל סקטור יש חברה אחת או שתיים. לגבי השאלה השנייה, יש המון סוגים של אפליקציות וחברות הזנק בתחומים שונים, זה לא אומר שאלה חברות שיגיעו לשוק ההון. אלה חברות קטנות שנמכרות בעשרות מיליוני דולרים. החברות האלה יעשו טוב לבעלי המניות, אבל לא יהיו אקזיטים גדולים בהכרח".

רוזן: "לישראלים מומחיות גבוהה ברשתות חברתיות, ויש הרבה חברות שפועלות בשדה זה. הרבה מהדברים שנעשים בתחום יכולים לצמוח למשהו גדול".

תחום סרגלי הכלים היה לוהט עד לפני כמה חודשים ועכשיו כבה, זה נגמר?

ענבר נשאר אופטימי: "יש פה תחום שמרוויח מאות מיליוני דולרים, עם פעילות מגוונת ומצליחה. יכול להיות שב־2014 נראה הנפקות של התחום בארה"ב". שוורץ מוסיף: "יש פה חברות עם התמחות גבוהה באינטרנט וסרגלי הכלים הוא מהנגזרים של ההתמחות, שכל הזמן קצת זזה. בסוף ימצאו את המודל שהוא לא פולשני מדי ועדיין מספק הכנסות".

בשנה הבאה יהיו יותר חברות ישראליות בוול סטריט או פחות?

ענבר: "אני מקווה ש־2014 תהיה טובה לפחות כמו 2013".

שוורץ: "אני חושב שהשווקים יהיו יותר סלקטיביים. חברות טובות יקבלו תמחור טוב. באשר לשוק ההון, הדברים העיקריים שישפיעו על השוק הם הריבית והנושא האיראני. ארה"ב נראית טוב ואירופה צומחת באטיות. השוק הסיני מתקדם גם הוא".

רוזן: "כדי לחזות את העתיד, צריך להסתכל על העבר. 2013 היתה שנה מאוד חזקה, וכרגע נראה שצינור ההנפקות, המיזוגים והרכישות חזק יותר מאי פעם. מבחינה כלכלית, הכל יכול לקרות, בהתבסס על מה שאנחנו רואים, ל־2014 הפוטנציאל להיות פנטסטי לחברות הישראליות".

בעז שוורץ, מנכ"ל דויטשה בנק ישראל: "הגופים המוסדיים לא תומכים מספיק בהייטק הישראלי, והם פספסו הרבה הצלחות של חברות שביצעו אקזיטים יפים"

תגיות