אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עד מתי יימשך העיוות בכללי קיזוז הפסדים?

עד מתי יימשך העיוות בכללי קיזוז הפסדים?

דיני המס אמורים להיות ניטרליים, במידת האפשר, להחלטות העסקיות של הנישום. במקרה אדווטק הביאו דיני המס לעיוותים בשיקולים העסקיים

12.12.2013, 08:44 | טארק דיביני

 הנה שוב הוכחה לכך שכללי קיזוז ההפסדים במדינה מחייבים רביזיה. ממש לאחרונה ניתן פסק דין שמדגים את האבסורד שבמצב הנוכחי. בפסק דין אדווטק שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בחיפה דובר בחברה שהקימה מפעל תעשייתי. לאחר תקופה מסוימת שבה נוצרו הפסדים מהפעילות העסקית היצרנית, הפסיקה החברה את פעילותה והחלה להשכיר חלק מהמפעל לצדדים שלישיים. החברה ביקשה לקזז בין ההפסדים העסקיים המועברים מהפעילות היצרנית לבין דמי השכירות.

חשוב להזכיר כי הפסד עסקי שנוצר בשנת המס ניתן לקיזוז באותה שנה כנגד כל רווח שבידי הנישום, לרבות הכנסות משכירות, שבח ממכירת נדל"ן ואפילו רווחים מני"ע. הפסד עסקי שלא ניתן לקיזוז בשנת המס, יקוזז בשנים הבאות כנגד רווח מעסק (לרבות ממשלח יד) וכן כנגד רווח הון בעסק. הפסד עסקי המועבר משנים קודמות כאמור אינו ניתן לקיזוז כנגד הכנסות פסיביות, כגון דמי שכירות, ריביות או כנגד רווחי הון שאינם בעסק.

נדרשת פעולה מידית של האוצר לתיקון הוראות החקיקה, צילום: shutterstock נדרשת פעולה מידית של האוצר לתיקון הוראות החקיקה | צילום: shutterstock נדרשת פעולה מידית של האוצר לתיקון הוראות החקיקה, צילום: shutterstock

בסעיף 28 (ח) לפקודה נקבע דין ספציפי לגבי הפסד מהשכרת בניין בידי מי שאינו עוסק בהשכרה. בהתאם לסעיף, הפסד מהשכרת בניין ניתן לקיזוז כנגד הכנסה מאותו בניין בשנים הבאות. בעבר פירשה רשות המסים את הסעיף באופן מחמיר כך שההפסד לא יקוזז כנגד השכרת נדל"ן אחר באותה שנה שבה נוצר, אלא רק כנגד רווחים בשנים הבאות מאותו בניין. לאחרונה דחה בית המשפט פרשנות מחמירה זו והבהיר כי המגבלה תחול רק בשנים הבאות, ואילו בשנה השוטפת ניתן לקזזו גם כנגד רווחים מבניינים אחרים.

בהפסדי הון אין בדרך כלל הבחנה בין הפסד שמקורו בעסק לבין הפסד שמקורו בנכס פסיבי. לפי הפקודה, הפסד הון ניתן לקיזוז אך ורק כנגד רווח הון. בנוסף, הפסד הון מני"ע ניתן לקיזוז, בתנאים מסוימים, גם כנגד דיבידנד או ריבית מני"ע.

במקרה של אדווטק, ביהמ"ש מצא כי החברה הפסיקה את פעילותה העסקית והחלה בהשכרת המבנה לצדדים שלישיים ללא השקעת מאמץ ניכר, ללא צוות עובדים וללא מנגנון עסקי. לפיכך, ההשכרה הנה פעילות פסיבית שאינה מגיעה לכדי עסק. מאחר שההפסדים העסקיים המועברים מהשנים הקודמות ניתנים לקיזוז לפי סעיף 28 לפקודה רק כנגד הכנסה מעסק או רווח הון בעסק, נפסק שלא יתאפשר לקזז את ההפסדים העסקיים המועברים כנגד ההכנסה מדמי שכירות.

נראה כי תוצאה זו, אף שמתבססת כדין על לשון החוק, קשה ואינה רצויה. דיני המס אמורים להיות ניטרליים, במידת האפשר, להחלטות העסקיות של הנישום. במקרה זה הביאו דיני המס לעיוותים בשיקולים העסקיים שעשויים לגרום, בסופו של דבר, להעדפת ההחלטה העסקית הפחות טובה למשק. כל בר־דעת מבין כי חברה שלא הצליחה להפיק תשואה מפעילותה העסקית, צריכה להעדיף את השכרת המפעל לצד שלישי שבאפשרותו להשיג תוצאות טובות יותר. התוצאה המתוארת בפסק הדין מביאה לסיטואציה שבה יעדיף הנישום, לצורך ניצול הפסדיו, לנסות להפיק רווח בפעילות העסקית או למכור את הנכס, שכן אם יופסק העסק, הוא יידרש לשלם מס על דמי השכירות (בניכוי ההוצאות) ואילו הפסדיו לצורכי מס יירדו לטמיון, הלכה למעשה.

יודגש כי המחוקק כן אפשר לקזז את ההפסדים העסקיים גם כנגד רווח הון ממימוש הנכסים ששימשו לפעילות זו. אך מלאכה זו לא הושלמה, ולא נקבע שתשואה פסיבית מהנכס (חלף מכירתו) תתקזז אף היא כנגד ההפסדים העסקיים המועברים שנבעו מהנכס.

נדרשת פעולה מיידית של האוצר לתיקון הוראות החקיקה, אחרת יישארו דיני המס בפיגור ניכר אחרי ההתפתחות הכלכלית של המשק.

הכותב הוא שותף ומנהל מחלקת מיסוי נדל"ן בפירמת BDO זיו האפט

תגיות