אפשר להיערך לסופה הבאה, אך באיזה מחיר?

יותר מ־300 מיליון שקל - זו ההערכה הראשונית של מרכז השלטון המקומי לנזקי הרשויות המקומיות בעקבות הסערה. מפת הנזקים בחקלאות ובתעשייה עדיין לא ברורה. גם במשרד הכלכלה וגם בארגוני החקלאים מתקשים להעריך את מלוא הנזקים, אך צופים כי מדובר בנזקים כבדים. 

יו"ר מרכז השלטון המקומי שלמה בוחבוט התבטא אתמול נגד רשויות המדינה ואמר כי "הימים האלה חושפים את מחדל ההיערכות של מדינת ישראל. לא ייתכן כי מדינה שלמה תושבת ללא פתרון וכי לרשויות המקומיות לא יימצאו האמצעים הנדרשים כדי לסייע לאזרחים בשעה זו".

בשישי בערב הודיע מבקר המדינה שהוא מתכוון לבחון את היערכות המדינה למזג האויר הסוער. בין הגופים שיעמדו לבדיקה נכללים משרד התחבורה, שירותי הרווחה, המשרד לביטחון פנים, מערכי התחבורה הציבורית וחברת החשמל.

בתוך כך פרסם אתמול שר האוצר יאיר לפיד בעמוד הפייסבוק שלו כי בניסיון להקל על העסקים הקטנים בעקבות הסערה, מועד הדיווח ותשלום המע"מ ומקדמות מס ההכנסה יידחה ל־19 בחודש.

התמונות והדיווחים על נזקי הסופה העלו שאלות בכל בית לגבי המוכנות של ישראל למזג האוויר הסוער, ומדוע אנחנו לא כמו כל אותן "מדינות מתוקנות" שלא מושבתות מכל גשם מקומי. אלא שכל היערכות כזו עולה הרבה מאוד כסף. אפשר רק לדמיין את דו"ח מבקר המדינה שהיה מנתח השקעה של כמה מאות מיליוני שקלים בהיערכות לסופת שלגים במזרח התיכון, שלא התרחשה לבסוף.

האם במצב כזה היתה מתקבלת בהבנה הצטיידות מסיבית של ישראל במפלסות שלג? רק ב־2009 בחרה המדינה להיערך לקטסטרופה שלא התממשה, כאשר החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו לרכוש עבור כל אחד מתושבי המדינה חיסון נגד שפעת החזירים בעלות של 450 מיליון שקל. כמעט שנה לאחר מכן פורסם דו"ח של האיחוד האירופי שחשף כי היה מדובר בהיסטריה מיותרת שגררה בזבוז של כספי ציבור.

מקבלי ההחלטות עומדים בכל זמן נתון מול שורת קטסטרופות פוטנציאליות, כל אחת עם תג מחיר משלה. הבחירה בקטסטרופה הנכונה עם תג המחיר הנכון נראית כמו שאלה של מזל, ולא של מנהיגות.

עם שוך הסופה ריכז "כלכליסט" את עיקרי הנזקים שגרמו תנאי מזג האוויר ואת ההערכות הראשוניות להיקפם.

חברת החשמל עשרות אלפי אזרחים מנותקים

בשיחה עם "כלכליסט" סיפר יו"ר חברת החשמל יפתח רון־טל שבימים האחרונים קרסו יותר מ־600 קווי מתח ועמודי חשמל, ורק כאשר הסערה תחלוף יהיה ניתן להבין מה ניתן לשיקום ומה ידרוש החלפה. לפי אומדנים ראשוניים, הנזקים עומדים על כ־200–150 מיליון שקל. בחברת החשמל אומרים כי אם יתגלה שהסערה הביאה לקריסת תחנות משנה - התחנות שמפחיתות את מתח החשמל לרמה שמאפשרת את חלוקתו לצרכנים - אזי ייתכן שהנזקים בפועל כפולים מההערכות הנוכחיות.

עד כה, עיקר הניתוקים היו באזורים ירושלים, סובב ירושלים, יהודה ושומרון, צפת ורמת הגולן. בשישי בלילה הצליחה חברת החשמל לחבר בחזרה לזרם החשמל כ־30 אלף איש, אך כ־26 אלף איש ברחבי הארץ נותרו מנותקים. בשבת בבוקר, עם התגברות הסערה, גדל מספר המנותקים לכ־35 אלף איש.

 

תחבורה אף גשר לא קרס, כבישים ניזוקו

 

בחברת נתיבי ישראל (מעצ לשעבר) מעריכים כי הנזק לכבישים ולתשתיות עומד על כמה עשרות מיליוני שקלים. נזק זה מיוחס לקריסת כבישים בנגב ובצפון הארץ כתוצאה מזרמי מים, לבלאי של כלים מכניים ולקריסת מאות עמודי תאורה ורמזורים ברחבי הארץ. בחברה מציינים בסיפוק כי אף גשר לא קרס.

ברכבת ישראל נרשם נזק לציוד ולמסילות, בעיקר באזור נחל שפירים. במהלך השבת הפעילה הרכבת חמש רכבות שהסיעו נוסעים ללא תשלום מירושלים לחיפה. הפעולה הנדירה באה בעקבות הוראה של שר התחבורה ישראל כץ, שאמר: "אנחנו במצב חירום ויש לאפשר לאנשים להגיע לביתם".

מלבד כביש 1 שנחסם לתנועה, גם חברת נתיבי איילון סגרה ביום שישי את הכביש בעקבות הוראה של משטרת ישראל. הכביש נפתח בחזרה לתנועה לאחר שההצפה החזויה לא קרתה.

אלה שכן פקדו את כבישי ישראל בימים האחרונים מדווחים כי אפליקציית Waze תפקדה הרבה יותר טוב בהשוואה לתפקודה בסופה האחרונה בינואר השנה. זאת בעיקר בזכות תוכנה חדשה שהשיקה במהלך פברואר המאפשרת לנוסעים לדווח על חסימות דרכים בזמן אמת.

תקשורת תקלות בעיקר בגלל הפסקות החשמל

הסערה הביאה איתה גם לעלייה חדה במספר תקלות התקשורת בשירותי הטלוויזיה בכבלים ובלוויין, ברשתות הטלפוניה הקווית והסלולרית ובחיבור לאינטרנט. בחברות התקשורת הדגישו כי התקלות היו נקודתיות, והפנו את האחריות לשיבושים בעיקר אל חברת החשמל. ב־HOT הסבירו כי הפסקות חשמל משביתות את פעולת המקלטים שדרכם עוברים השידורים. גם בבזק ציינו כי עיקר התקלות נבעו מניתוק ארונות התקשורת מזרם החשמל. ב־yes הסבירו כי במצב של קרח שמצטבר על צלחות הלוויין נוצרות תקלות צפייה זמניות, אך אלו נפתרות כאשר הקרח נמס. בחברות הסלולר דיווחו כי במקומות מסוימים נרשם עומס על הרשת שגרם לניתוקים או להאטה בהעברת נתונים.

רווחה מקלטים, אמצעי חימום ומזון לנזקקים

מאז יום חמישי פתח משרד הרווחה כמה חדרי מצב המיועדים לפתרון בעיות של רשויות הרווחה בשטח. עד כה עלויות פעולות המשרד המוערכות הן כ־2 מיליון שקל, אולם אלו צפויות לעלות לאחר שייוודע כלל היקף ההוצאות של לשכות הרווחה ברשויות המקומיות. העובדים הסוציאליים בלשכות הגיעו לבתיהם של קשישים ונכים, והביאו כהגעמם אמצעי חימום ולעתים גם מזון. כמה עשרות קשישים פונו לבתי אבות למשך סוף השבוע. בתל אביב ובערים נוספות הועברו חסרי בית למקלטים של משרד הרווחה, ובמקרים מסוימים חסרי הבית דווקא העדיפו להישאר ברחוב וקיבלו שמיכות ומזון.

השתתפו בכתיבה: ליאור גוטמן, גיל קליאן, אופיר דור, מיקי פלד ואסף גלעד