רקוויאם לתקליטור

האלבום החדש של ביונסה, ששוחרר ללא התראה מוקדמת בסוף השבוע האחרון, הוא הטוב ביותר שהוציאה אי פעם. התחושה היא שזה אלבום גדול של זמרת בשלה, אף שיש בו פומפוזיות של דיווה, גם בגלל מעמדה האיקוני של ביונסה וגם בגלל הווידיאו קליפים שצצו משום מקום. ובכל זאת, האלבום, שנושא רק את שמה של ביונסה, מאוזן ואוורירי באופן מפתיע. האיזון הזה מתבטא גם בעטיפה: למרות נוכחותה הגדולה מהחיים של הזמרת הפעם הפנים היפות שלה לא מרוחות על העטיפה, והיא מסתפקת בשם; היא לא צריכה יותר מזה.

לביונסה לא דחוף להשתלט על כל שיר, היא כמעט מתגנבת בשירים מסוימים, כמו שהתגנבה באלבום הנוכחי, החמישי שלה, מבלי שאף אחד ציפה לזה. השיר "Pretty Hurts" שפותח את האלבום הוא שיר ניצחון שתפור למידותיה הגדולות בחוכמה ובדיוק, וכבר בדקות הראשונות ביונסה לא משאירה ספק שהיא אחת הזמרות המצליחות בעולם. השיר "Mine" האפל מפלרטט עם אזורים קודרים של מוזיקת מועדונים, ולרגעים במהלכו ביונסה כמעט נעלמת ונאלמת - תמיד באלגנטיות, כשהיא משאירה את הבמה לראפר דרייק או לבסים ולסימפולים.

ביונסה. דוגמה כמעט מושלמת להפקה מצוחצחת ורעננה | צילום: איי פי

ב־"Rocket", שהפיק מפיק־העל טימבאלנד, היא מבצעת שיר סול עדכני שעשוי בחוכמה וברגישות. ב"Jealous", שצפוי להפוך ללהיט, היא מתנצלת על שאף שהיא אישה חזקה היא בסך הכל אנושית וגם לה מותר לקנא. בעצם רוב השירים באלבום הם להיטים פוטנציאליים שמהווים דוגמה כמעט מושלמת להפקה מצוחצחת ורעננה ולכתיבה של פופ קליט. ואולם, לפני שהם יהיו ללהיטים, הם תצוגת תכלית של זמרת גדולה.

ביונסה הפתיעה את עולם המוזיקה באלבום שציפו לו שנים ועשתה זאת בעיצומה של עונת סיכומי השנה במוזיקה. אבל האם זה פגע במכירות? בדיוק להפך. את האלבום ניתן לרכוש כרגע דרך אייטונס בלבד, והוא מכיל לא רק 14 שירים, אלא גם 17 קליפים שהם ברובם הפקות מיוחדות.

בתוך ימים ספורים הגיעה ביונסה למקום הראשון במצעדי האייטונס ביותר מ־100 מדינות, ובפרסום מינימלי שברה את שיאי המכירות של עצמה. לכן לא בטוח שלביונסה יש בכלל סיבה להוציא את הדיסק לחנויות בפורמט פיזי. מההיבט הזה יכול להיות שזה לא רק אלבומה הטוב ביותר, אלא גם זה שינעץ את המסמר האחרון בארון הפלסטיק של הדיסקים. בשורה התחתונה, אם ביונסה היתה צריכה כתר, זה היה האלבום שמכתיר אותה למלכת הפופ. אך היא כבר ידעה שהיא כזאת.