כשבית המשפט מצליף באח הגדול

רגע, בית המשפט אמור להיות לטובתנו!

לסוכנות הריגול השנואה בעולם, ה-NSA, קרתה תקלה: היא מצאה את בבית המשפט, אבל לא בזה שהיא רגילה אליו. במקום FISA, בתי הדין שמשמשים חותמת גומי למבצעי איסוף המידע המופרעים שלה, ניצבו נציגיה בפני בית דין מחוזי - ובתור נאשמים.

השופט ריצ'רד לאון מצא שעל פניו, האיסוף ההמוני של מה שה-NSA מכנה מטא-דאטה הוא עבירה על התיקון הרביעי בחוקת ארה"ב. מהו מטא-דאטה? בסך הכל המידע על מי התקשר למי, מתי, איפה שניהם היו, כמה זמן נמשכה השיחה, כמה פעמים השניים משוחחים ובקיצור - המיפוי של כל תעבורת הסלולר ובעולם. התיקון הרביעי אוסר על על חיפוש בלי עילה ראויה ולאון כינה את מערכת המודיעין האמריקאית "אורווליאנית כמעט".

לאון הביע ספק גדול באשר לטענה המרכזית של ה-NSA: שממש חשוב לה לדעת למה מר כהן ומר לוי (או לצורך העניין, מר אולאפסון ומר אגבוטו. ה-NSA מרגלת אחר כולם) דיברו ביניהם כי זה קריטי למלחמה למלחמה בטרור. הוא הצביע על כך שהסוכנות לא הצליחה להצביע ולו על מקרה אחד שבו המעקב הזה אכן סיכל מזימה של מחבלים. הוא ציין גם שהממשלה לא הצליחה להסביר מדוע מעקב אחרי כל המטא-דאטה שבעולם יהיה יעיל יותר, או מהיר יותר, מפעולות חקירה מסורתיות. 

ה-NSA ידעה שזה עומד לקרות; הסוכנות יצאה למתקפת יח"צ ואפילו רתמה לשורותיה את תוכנית הראיונות 60 Minutes, שלאחרונה מפרגנת למיזמי יח"צ שונים כמו פרויקט המזל"טים של ג'ף בזוס מאמזון. בתוכנית ניסו להציג את הצד של המרגלים המסכנים שהעבודה שלהם נעשתה קשה בהרבה בגלל אדוארד סנודן המרושע. אבל זה נעשה בצורה כל כך מגושמת, שגולשים בארה"ב החלו לטעון בזעם שמדובר בתעמולה. יש להם סיבה טובה לחשוד: אחד ממגישי התוכנית, ג'ון מילר, עבד בעבר במינהל המודיעין הלאומי ויש אומרים שמנסה להתקבל לתפקיד ראש המודיעין של משטרת ניו יורק. הסוכנות עברה את הגבול ויש לקוות שתתחיל בקרוב לשלם על כך. אדוארד סנודן, שמבצעי היח"צ של ה-NSA רק הציגו אותו באור חיובי אף יותר, הציץ ממחבואו ברוסיה וברך על פסיקת השופט לאון.

  

רוצה להעניש אותי? היכון להזיע

גוגל מוצאת את עצמה מול זעמו של הציבור הבריטי. בפעם הקודמת זה היה בגין העלמת מס חוקית באמצעות פרצות מס מתוחכמות ואז היא נגררה בפני הפרלמנט וננזפה. עתה שבה לכותרות בגלל התרגיל הכי מפורסם שלה: הפיכת המידע הפרטי שלכם לכסף - והרבה ממנו.

התקרית נסובה סביב החקירה שמצאה את ענקית האינטרנט אשמה בשתילת קבצי Cookies במכשירי אייפון, כאלה שנועדו לעקוף את הגדרות הפרטיות במכשיר. בעזרתם, הצליחה החברה לאסוף מידע על אופי השימוש גם אם בעל הטלפון הגדיר שאף לא ביט אחד של מידע יגיע אליה.

העניין עיצבן את המשתמש בבריטניה ובצדק; מאות מהם רוצים להגיש תביעה יצוגית נגד החברה. גוגל יודעת היטב מה מחכה לה (חוקי הפרטיות באירופה נוקשים בהרבה מבארה"ב) ולכן נלחמת בשיניים ובציפורניים נגד העמדה לדין בממלכה המאוחדת. הסיבה שלה נשמעת כמו פליטת פה יותר מאשר אסטרטגיה ריאלית: לטענתה, משום שהיא חברה שמבוססת בקליפורניה, רק בית משפט קליפורני יכול להעמיד אותה לדין - ואם איזה בריטי נפגע ממעשיה, שיואיל לגרור עצמו לקליפורניה ולתבוע אותה שם.

עורכי הדין של המשתמשים הבריטים טוענים, בצדק, שאם גוגל פגעה בהם בבריטניה ועברה על חוקי הפרטיות במדינה אין כל סיבה שבית דין בריטי לא ישפוט אותה. חובבי היסטוריה אמריקאית ימצאו כאן אירוניה מסוימת: אחת הטענות של המורדים, אלה שיהפכו לימים לאמריקאים, כנגד הכתר הבריטי בעת המהפכה היתה שהוא גורר את תושבי המושבות להישפט בבתי דין באנגליה. עכשיו רוצה גוגל שהבריטים יעשו את המסלול ההפוך.

השוק הפרטי אינו כל יכול

מאמיני כת השוק החופשי (אלה שמנמקים כל פגיעה באדם הקטן ב"היי, זו לא אני, אלא היד הנעלמה") אומרים שהממשלות לא מסוגלות לעשות שום דבר כמו שצריך ושרק תאגידים גדולים יכולים לפתור בעיות. ראשית, עצם הרעיון קצת מפחיד: נסו לדמיין מה היה קורה בסופה האחרונה אם חברת החשמל לא היתה שייכת לציבור, אלא לחברה פרטית. למשל, כזו שהיתה גורמת למשברים יזומים בתחום החשמל; זה טריק שחברת האנרגיה אנרון חשפה לפני כעשור.

עיריית סן פרנסיסקו רצתה להפעיל רשת WiFi פתוחה להנאת באי אחד הרחובות המרכזיים שלה, רחוב מרקט. היא החליטה לתת ל-at&t לבנות אותה. ולמה לא? מדובר באחת מחברות הטלקום הגדולות בארה"ב. כמה קשה יהיה לה לחבר כמה מוקדי רשת אלחוטית? מסתבר שקשה מאוד: החברה לא הצליחה להציג לוחות זמנים ריאליים להשלמת הפרויקט.

אז העירייה לקחה את העניינים לידיים ובנתה את הרשת בעצמה. בעזרת חברות קבלן קטנות וחצי מיליון דולר, הרחוב (בו עוברים כרבע מיליון איש מדי יום) חובר כולו ברשת של 50 מגה-ביט לשניה. עוד הוכחה שכשזה מגיע לשירותים ציבוריים, אין תחליף לארגונים שאמורים לשרת את הציבור - ולא את בעלי המניות שלהם. חשוב לזכור זאת בימים בהם מתחילים שוב לדבר על הפרטת חברת החשמל.

קצרצרים

1. דיווח שטרם אושר אומר שטוויטר מצטרפת לפעילות המקובלת בעמק הסילי-קון (העתקה בתחפושת של חדשנות) ובקרוב היא תחקה את פייסבוק ותאפשר למשתמשים לערוך את הציוצים שלהם אחרי שפורסמו. יש בכך הגיון מסוים:אין דבר מתסכל יותר משגיאת הקלדה מהירה בציוץ שנון ובנוי לתלפיות. מצד שני, טוויטר תאבד בכך משהו מסגנונה וגם את מאפיין המקוריות שבלט בה מזה זמן רב. 

2. בריטניה ממשיכה להוכיח שעם שירות תביעה נחוש, הרשת היא לא שממה של פריעת חוק: שירות התביעה של הכתר הכריז שהוא הגיש כתבי אישום נגד עוד שניים מהבריונים שהיו מעורבים בשליחת איומי אונס ורצח לפעילות פמיניסטיות בטוויטר לפני מספר חודשים. עד כה זוהו חמישה חשודים; כנגד אחד מהם לא היו די ראיות, אחר היה קטין וכנגד השלישי עדיין נשקלות הראיות. יש לקוות שביריוני הרשת יבואו על עונשם ושדומיהם יחשבו פעמיים לפני שיתחילו להתעלל בגולשים אחרים.  

3. סטארט-אפ המוניות Uber, שהמנותקים של עמק הסילי-קון מגדירים כשירות הנסיעות של העתיד, הפך לאויב הציבור בסוף השבוע. בעודנו מסתופפים כאן בישראל ליד מקור החום הקרוב מול זעפה של סופה חריגה, הכתה סופה חריגה גם בצפון מזרח ארה"ב. באובר מיהרו להעלות את מחירי הנסיעה - לעתים עד פי שבע ופי שמונה. בחברה ניסו להסביר שהם ניסו לתמרץ את הנהגים שלהם לעזוב את המבנים החמים שלהם ולצאת לכבישים. עם זאת, כשהמחיר של נסיעה במרחק של רחוב עומד על 100 דולרים, המשתמשים לא מיהרו להזמין נסיעות ומחו על העלאת המחירים.  

4. פרודיה משעשעת חדשה של אתר College Humor מציגה את הסיבה האולטימטיבית של המשתמשים להצטרף לגוגל+, למרות שלכולם ברור שאין להם שום רצון בכך: שירות שבאתר קוראים לו "גוגל Blackmail". בפרודיה מציעה גוגל למשתמשים הצעה שאי אפשר לסרב לה: הצטרפו לגוגל+ או שנחשוף את כל המידע המביך שיש לנו עליכם. זה עוד לא קרה כי את הקו הזה גוגל לא יכולה לחצות בלי שהמון זועם יעלה על המשרדים שלה עם קלשונים ולפידים, אבל היכולת בהחלט קיימת והפרודיה מדייקת בהגדרה של מה שגוגל היתה רוצה שגוגל+ תהיה: "שירות שאתה שונא אבל אין לך אפשרות מעשית להיפרד ממנו, כי כל החיים שלך מחוברים אליו. כמו פייסבוק".