לדנקנר עדיף לא לערער

"שעה שחברת אחזקות אינה סולבנטית, ודוק, גם בעל השליטה שלה מציע הסדר הכולל תספורת של כ־30%, ואין כל הצעה לפיה יוכלו הנושים להיפרע את חובם, יש ליתן לנושים לבחור את ההליך הנראה בעיניהם".

כך ניסח היום השופט איתן אורנשטיין את נימוקיו להחלטה הדרמטית לאשר את הצעת מוטי בן משה ואלשטיין לרכישת אי.די.בי. אבל כאילו כלום, ביציאה מאולם הדיונים בבית המשפט המחוזי בתל אביב חזר נוחי דנקנר שוב על "המנטרה" של הימים האחרונים. לא נאמרה המילה האחרונה, אני אמשיך להילחם.

עורך דינו, רם כספי, שירטט את המתווה שאותו שוקל נוחי דנקנר: הוא לא יסתפק בהמתנה שקטה מן הצד עד שיחלוף השבוע שנקצב לבן משה להציג בגלוי את מסמכיו; הוא לא יסתפק בהמשך הטפטוף של ממצאים מאומתים יותר ופחות מהבדיקה של רו"ח בר לב על מקורות המימון של בן משה; לא, דנקנר שוקל לערער על ההחלטה של השופט אורנשטיין לבית המשפט העליון.

אלא שטוב יעשה דנקנר אם יוותר כבר עכשיו על האפשרות הזו ויהיה מוכן סוף סוף להתבונן למציאות בעיניים: הצבעת הנושים, יותר משהיתה הבעת תמיכה בבן משה, היא היתה הבעת אי אמון בדנקנר.

מחזיקי האג"ח מאסו בהתנהלות, בסחבת ובהתחכמויות. הם מאסו מזמן בעסקאות בעלי העניין ובמנגנוני השכר היצירתיים. אפילו מכירת גיוון אימגינג, שהתנהלה בעיצומה של ההצבעה על זהות הבעלים החדשים, לא הצליחה להחזיר לדנקנר אמון הנושים ולא קנתה לו בחזרה את התדמית שפיתח במשך שנים - הקוסם, עם הקשרים והכישורים, האיש היחידי שיכול להכניס את הסינים למכתשים אגן או לכלל ביטוח ואת ענקית התרופות האמריקאית־אירית לגיוון אימגינג.

הנושים אמרו לא לדנקנר, ולא בפעם הראשונה. הם אמרו לו את זה במשך החודשים האחרונים והוא סירב להקשיב. עכשיו גם השופט העביר את המסר. הפעם כבר לא מדובר רק במסר רגשי, אלא במסר משפטי נוקב: מי שכשל בהחזר החוב איבד את השליטה החברה.

בהינתן ההחלטה, המאבק האמיץ וחדור האמונה של דנקנר והמלחמה העיקשת שלו בחודשים האחרונים יום וליל כדי להשאיר את אי.די.בי בידיו עבר אתמול מהצד המרשים לצד הפתטי.

הנושים לא רוצים את דנקנר. בית המשפט לא בחר בדנקנר. הצעד האמיץ באמת מבחינתו עכשיו יהיה לקבל את רצון הנושים שלא שילם את חובם, ולוותר. מהבחינה הזו לא ממש משנה מה מסתיר מוטי בן משה. נוחי דנקנר איבד את הלגיטימיות שלו כבעלים ואת האמון של הנושים. המציאות הזו בלתי הפיכה גם בערעור לעליון.