אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האוצר הסכים למענק של 3.5 מיליארד שקל לאינטל צילום: ענר גרין

בלעדי לכלכליסט

האוצר הסכים למענק של 3.5 מיליארד שקל לאינטל

לאחר שלפני שנתיים סירבה המדינה לתת מענק גדול, קיבלה לאחרונה אינטל מהאוצר אישור עקרוני למענק של 6%-10% אם תבחר להקים את המפעל הבא בהשקעה של כ־10-8 מיליארד דולר בישראל. אינטל העולמית תכריע סופית בין ארה"ב, אירלנד וישראל

19.12.2013, 07:01 | אסף גלעד

משרד האוצר התחייב עקרונית בפני אינטל ישראל כי ייתן לה מענק עבור הקמת מפעל חדש בישראל ושדרוג המפעלים הקיימים. כך נודע ל"כלכליסט". לפי ההערכות, המענק יהיה בגובה של 6%–10% מעלות הקמת המפעל הבא של אינטל, המוערכת בכ־8–10 מיליארד דולר. כך, עשוי גובה המענק להגיע לפי ההערכות עד לכ־2.8 כמיליארד שקל. 

קראו עוד בכלכליסט

במידה ואינטל תחליט שלא להקים מפעל חדש בישראל, אלא רק לשדרג את פסי הייצור הקיימים, כמו למשל את פס הייצור במפעל בקריית גת שרכשה מידי מיקרון (Fab28A) או את פס הייצור הקיים המייצר שבבים בטכנולוגיה של 22 ננומטר (Fab28), המענק מהמדינה צפוי להיות נמוך הרבה יותר ולהסתכם ב־200 מיליון דולר לכל היותר.

הצורך לעמוד בחוק מור, הקובע כי ניתן להגדיל את כמות רכיבי החישוב במעבדים בכל שנה וחצי עד שנתיים, יחד עם העלייה במחירי ייצור החומרה, מביא את אינטל להקים מדי שנה מפעלים בכל העולם במחירים ההולכים ומאמירים במכפלות מבהילות. כך למשל, המפעל הראשון של אינטל שנבנה בישראל ב־1996 עלה לה 1.7 מיליארד דולר, ועליו היא קיבלה מהממשלה מענק של 680 מיליון דולר - 40% מההשקעה שלה. לעומת זאת, הקמת המפעל ב־2011 בקרית גת על לאינטל 2.7 מיליון דולר, והממשלה התחייבה להעניק לה 200 מיליון דולר - 7% מההשקעה.

המפעל הבא עתיד לייצר שבבים בטכנולוגיה עתידית של 10 ננומטר, טכנולוגיה מורכבת ויקרה מאוד לייצור. העלות המוערכת של הקמת המפעל החדש גבוהה פי 1.5–2 מהמפעל הקודם שאינטל שקלה להקים בישראל (מפעל השבבים בטכנולוגיה של 14 ננומטר), אך הקימה בסוף באירלנד, ופי 5 ביחס למפעל הראשון של אינטל שהוקם בישראל. העלות הגבוהה צפויה להביא את אינטל להשקיע בו ובשדרוג המפעלים הנוספים והתשתיות של אינטל בישראל כ־13 מיליארד דולר בסה"כ במשך 10 שנים הבאות. לפיכך, המענק של אינטל עשוי לעלות גם על 4 מיליארד שקל.

אינטל נהגה בעבר לדרוש מהמדינה הטבה חד־פעמית גדולה של מאות מיליוני דולרים המורכבת ממענק כספי ומהטבות מס, אך בתוכנית ההשקעה החדשה היא שינתה גישה, והיא בוחנת הגשת בקשה למענק מפוצל, שיימשך לכל אורך תקופת ההשקעה.

ללא מפעל חדש, אינטל עלולה לסגור מפעלים קיימים

אם תיעתר הממשלה לבקשת אינטל, היא תיאלץ להקצות סכום קבוע לאינטל מתוך מענקי מרכז ההשקעות של משרד הכלכלה. ההערכות הן שסכום זה לא ייגרע ממענקים דומים לחברות אחרות, אלא ייחשב לתקציב מיוחד שיעודד את אינטל להישאר בישראל. המענק הקודם שניתן לאינטל ב־2011, הותנה בהעסקת עובדים. הפעם באוצר מוכנים ללכת רחוק יותר כדי לעודד גם הקמת מפעל חדש. זאת מאחר ולהערכתם, ללא המפעל החדש אינטל תסגור שניים מתוך ארבעת המפעלים שלה, העוסקים בייצור טכנולוגיות ישנות.

נשיא אינטל ישראל מולי אדן (מימין) ושר האוצר יאיר לפיד. הטבה קבועה מתקציב משרד הכלכלה, צילום: עמית שאבי, אלעד גרשגורן נשיא אינטל ישראל מולי אדן (מימין) ושר האוצר יאיר לפיד. הטבה קבועה מתקציב משרד הכלכלה | צילום: עמית שאבי, אלעד גרשגורן נשיא אינטל ישראל מולי אדן (מימין) ושר האוצר יאיר לפיד. הטבה קבועה מתקציב משרד הכלכלה, צילום: עמית שאבי, אלעד גרשגורן

כך למשל, פס הייצור בקרית גת של שבבים בטכנולוגיה של 22 ננומטר, החל לייצר רק בשנה שעברה, אבל כבר עכשיו הוא נחשב לטכנולוגיה מיושנת יחסית. זאת כאשר המפעל שהוקם השנה באירלנד מייצר כבר בטכנולוגיה המתקדמת בדור אחד ממנו. ייתכן שכבר בשנה הבאה או בזו שאחריה פס הייצור המקומי כבר לא יהיה רלוונטי, ואינטל תידרש להחליט מה לעשות עמו. הסיכויים שאינטל תחליט לשדרג דווקא את פס הייצור הנוכחי הם גבוהים, משום שאינטל משדרגת פס ייצור כל שני דורות, ואילו הדור הבא (10 ננומטר) נמצא בדיוק שני דורות מעל הטכנולוגיה הנוכחית המיוצרת כאן.

לקראת המענק הבא ללמוד מאירלנד אלופת ההשקעות הזרות נותנת הטבות ייחודיות לחברות, אבל מקפידה לבדוק שזה משתלם לה נעמה סיקולר, תגובה אחתלכתבה המלאה

אף שהאוצר כבר אישר עקרונית את המענק לאינטל, לכשזו תגיש את הבקשה, איש במשרדי הכלכלה והאוצר, כמו גם באינטל ישראל, אינו יודע בוודאות מה תהיה עלות הקמת המפעל, מתי תחל הקמתו וכמה עובדים הוא יעסיק. אינטל טרם פנתה באופן רשמי למדינה בבקשה לקבלת מענק, והיא צפויה לעשות זאת רק ברבעון הראשון של השנה.

אינטל העולמית כבר הודיעה על כך שתחל בייצור שבבים בטכנולוגיה של 10 ננומטר, טכנולוגיית השבבים הבאה שלה רק ב־2015. בתעשייה צופים כי מחשבים מבוססי שבבים של 10 ננומטר ייצאו לשוק רק ב־2016, כך שהיא תצטרך לעמוד בלוח זמנים צפוף של הקמת או שדרוג מפעליה בתוך תקופת זמן של כשנה עד שנה וחצי מיום ההחלטה.

אינטל תידרש לשדרג או לסגור את מפעל מיקרון

המפעל של מיקרון, שעבר לידיה של אינטל, הוא כעת אבן ריחיים על צווארה. החברה התחייבה להחזיקו ולייצר רכיבי פלאש לפחות עד אוגוסט כחלק מההתחייבות של מיקרון העולמית ללקוחותיה. לאחר מכן אינטל תיאלץ לסגור את פס הייצור ולקבל החלטה אם לשדרג אותו לפס ייצור חדש או לסגור את המתקן. העובדה שאינטל בכלל רכשה את המפעל של מיקרון הכושלת, וגייסה לשורותיה 800 עובדים מתוכה, מעידה על רצינות כוונותיה לגבי שדרוג המתקן.

כך או כך, גם אם אינטל לא תבנה את המפעל הבא שלה בישראל, 800 עובדי מיקרון ימשיכו לעבוד בפסי הייצור הקיימים והחדשים של החברה בקרית גת. זאת בין היתר לאור הודעתה של החברה לאחרונה כי היא פותחת את פסי הייצור שלה עבור חברות אחרות, והופכת למה שקרוי בתעשיית השבבים Foundery - מפעל שבבים שאינו מייצר עבור אינטל בלבד אלא גם לחברות טכנולוגיה חיצוניות.

הרחבת האסטרטגיה של אינטל לייצור עבור חברות אחרות עשויה להיות בשורה טובה עבורה, משום שהיא תאפשר לה להחזיק מפעלים רבים פעילים ויצרניים, במקום לסגור מפעלים רק משום שאינם עומדים בחזית הטכנולוגית. האסטרטגיה החדשה מובלת בידי המנכ"ל החדש בריאן קארזאניץ', בעצמו מנהל ייצור לשעבר באינטל.

האסטרטגיה של קרזניץ' הובילה את אינטל לייצר שבבים גם עבור מתחרות שלה, כמו קוואלקום, אבל הוא קורץ גם לאפל, שמעוניינת להעביר את ייצור השבבים שלה ממפעלי סמסונג, המתחרה הגדולה ביותר שלה בזירת הסמארטפונים והטאבלטים.

צעד משמעותי שביצעה אינטל בכיוון זה הוא ההכרזה שלה כי תייצר שבבים בטכנולוגיה של המתחרה שלה, ARM, עבור חברת אלטרה האמריקאית. בטווח הארוך המהלך עשוי למשוך את אפל לייצר באינטל את שבביה, המבוססים אף הם על טכנולוגיית ARM. כך, עלולה להיווצר גם האפשרות התיאורטית שאינטל תייצר שבבים עבור אפל באחד ממפעליה בישראל.

אינטל מתלבטת בין ישראל, אירלנד וארה"ב

אינטל הלכה צעד משמעותי קדימה באסטרטגיית הייצור שלה בישראל, כאשר גייסה כמה מעובדי מיקרון לפס ייצור חדש בקרית ג,ת האמון על ייצור מערכות אלקטרוניות על גבי שבבים (System on Chip) לסמארטפונים וטאבלטים - פס ייצור שיידרוש בשנים הקרובות מאות עובדים נוספים.

על הקמת המפעל החדש תתחרה ישראל שוב מול אירלנד ומול ארה"ב. בעוד שאינטל בונה באופן קבוע מפעלים בארה"ב, היא בוחרת מדי מספר דורות את האתר הנוסף שלה מבין אירלנד וישראל. אלא שגם היום, ההצעה שיכולה להציע אירלנד לאינטל עדיין אטרקטיבית הרבה יותר מזו של ישראל. באירלנד מוכנים ללכת רחוק ולהעניק זיכוי במס של 25% על מחצית מההשקעה במפעל, מה גם שמעמדה של אינטל באירלנד הוא כשל סניף של חברה זרה ולכן היא פטורה מתשלום מס על הדיבידנדים ועל רווחי ההון, הטבה שאינה קיימת בישראל. זו הסיבה שמענק בגובה מיליארדי שקלים הוא מחויב מהמציאות.

"ישראל עדיין לא אטרקטיבית ביחס לאירלנד בהשוואה של תנאי המיסוי", אומרת ל'כלכליסט' רו"ח איריס שטרק, שותפה מנהלת בשטרק את שטרק. "הטבות המס בישראל צריכות להיות תחרותיות לאלה שקיימים במקומות אחרים בעלי כח אדם איכותי. לאירלנד יש מספר יתרונות מלבד זאת כמו עובדים עם אנגלית שוטפת ושכר גבוה, כך שגם מס ההכנסה המשולם שם גבוה. החלטה של אינטל שלא לפתוח מפעל בישראל פירושה לא רק הפסד של מפעל, אלא הפסד של מיסים ושל השקעה בעובדים", אומרת שטרק.
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



81 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

80.
להעניק מיליון שקל ל- 3500 חברות סטארט-אפ ישראליות
כל חברה תעסיק 3-4 עובדים, כלומר סה"כ 10,500-14,000 עובדים בשנתיים הראשונות. מתוך 3500 יצליחו עשרה אחוז, כלומר 350 חברות סטארט אפ. מתוכן בוודאי שיקומו חברות בסדרי גודל של מאות מיליוני דולרים. אבל הממשלה נכנעת ללחצים של ראשי אינטל ומעדיפה להעניק את הכסף לחברה אמריקאית.
אריה  |  24.12.13
79.
משהו הזוי כאן, כבר פעם רביעית שאנחנו מתחרפנים
חוק מור אומר בעברית פשוטה, כל שנה וחצי המפעל הולך לזבל. אינטל משחקת עם המפעל והעובדים עוד שנה וחצי. כך שההשקעה היא לשלוש שנים בלבד. עכשיו קצת מספרים ועובדות אינטל פרסמה בפאב 28 שני מכרזים שנסגרו חניה ב 100 מיליון ₪ ומבנה ב 100 מיליון דולר, במפעל יש כ 20 מכונות, כל מכונה עולה מיליון דולר. אינטל נותנת מספרים שפקידי האוצר לא יודעים להתמודד איתם ומדינת ישראל משלמת על הפיתוח, הפטנטים והייצור ומשאירה גם עודף למנהלים. עובדי הייצור עובדים שמונה ימים בשבוע, כן, זו לא טעות, עובד הייצור עובד 12 שעות ברציפות בשיטה הבאה, היומיים הראשונים בוקר, היומיים השניים לילה וארעה ימי חופש, בס"ה 48 שעות בשבוע של 8 ימים או בעברית פשוטה 40 שעות בשבוע. הרווח של אינטל אין שעות נוספות ואין שבתות וחגים (המפעל עובד 24*7 כולל ביום כיפור עפ"י היתר מיוחד). השאלה היחידה שעומדת בפני האוצר האם שווה לנו ייצוא של מיליארדי דולרים בשנה אעפ"י שאנחנו לא מקבלים על כך מס, כדי שהמדינה תראה יצוא גבוה או לא
איציק , קרית גת  |  19.12.13
77.
תגובה מהעבר בנושא תרומת אינטל לעובדיו (מדובר במפעלי היצור לא בפיתוח).
באינטל ישראל אתה עבד בתנאים מצויינים -ו 60 - 70 -80 זה לא תכנית שירים ישנים, זה כמות שעות העבודה השבועית באינטל ישראל. האם אתה יודע שמנויים וקידומים בחברה (למרות ההתיימרות לשיטת קידום נקייה) היא על בסיס אישי לחלוטין של שני מנהלי המפעל (להנהלת המפעל קוראים: מועדון חברים)? האם אתה יודע שבכל שנה בין 5-7 אחוז מהעובדים עוזבים/מועזבים (למרות שרובם עובדים טובים מאד- אתה יודע, שיטת הערכת העובדים חולנית למדי)? האם אתה יודע שאחוז העובדים שיוצאים מאינטל ישראל לפנסיה הוא שואף לאפס (נסה אתה לשרוד שם, נגיד 5 שנים)? האם אתה יודע שניסיון התאגדות שנעשה בירושליים לפני מספר שנים נופץ בכוח אדיר? האם אתה יודע 85% מהעובדים כל שנה מקבלים מסר שהם "לא מספיק טובים" (אתה בחור איטיליגנטי - תבין לבד מה זה אומר!!!). בקיצור ידיד, אין ספק לאינטל תרומה אדירה לפריפריה (תל אביב, ירושליים, מבשרת ציון, גדרה, אשקלון ואשדוד), וגם למעגלי נותנים שרותים, אבל בחיית ראבק, עם המליארדים שישראל שופכת שם, רצוי פעם להציץ פנימה, ולראות איך העסק מתנהל, ותאמין לי, לא כל מה שנוצץ הוא זהב. בנוסף רצוי שתדע שאם אינטל העולמית הייתה מחשיבה את אינטל קרית-גת ככזו טובה, היא היתה משקיעה שם את הכסף ולא מבקשת נדבות מישראל, בינתיים, נכון להיום הם מעדיפים להשקיע בארה"ב מהרבה סיבות טובות יותר או פחות.
דוד  |  19.12.13
לכל התגובות