אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בורגראנץ': ביהמ"ש העליון יצטרך לבחור בין הנאמנים לשופטים צילום: טל כהן

בורגראנץ': ביהמ"ש העליון יצטרך לבחור בין הנאמנים לשופטים

בשני מקרים בלמו לאחרונה שופטים עירניים אישור של הסדרי חוב מיטיבים עבור נושה מובטחת לכאורה, שדרישת החוב שלה לא נבדקה. אם העליון יגבה את השופטת בתיק בורגראנץ', תהיה לכך השפעה גם על תיק התחנה המרכזית החדשה

19.12.2013, 08:16 | ענת רואה

חודשים ספורים אחרי הסאגה בפירוק בורגראנץ', שוב זה קורה: נושה מוצגת כמובטחת, עומדת להשתלט כמעט על כל הקופה, ורגע לפני אישור העסקה, הרבה בזכות נחישות והעמקה מצד השופט, מתבררת שורת עובדות חשובות שעשויה לשנות את המצב מן הקצה אל הקצה.  

קראו עוד בכלכליסט

כמעט שנתיים לאחר שהחלה הקפאת ההליכים של התחנה המרכזית החדשה בתל אביב (התמח"ת) ורגע לפני אישור הסדר נושים שמיטיב בעיקר עם הנושה המובטחת שהיא חברה־בת של בעלת השליטה נצבא של קובי מימון, הגיש השבוע עו"ד יוסי בנקל, הנאמן השלישי שמונה רק לאחרונה, חוות דעת נוקבת שבה הוא ממליץ לבית המשפט להימנע מאישור העסקה בנימוק שהיא פוגעת בנושים ומיטיבה עם בעלת השליטה.

בנקל. חוות דעת נוקבת, צילום: גלעד קוולרציק בנקל. חוות דעת נוקבת | צילום: גלעד קוולרציק בנקל. חוות דעת נוקבת, צילום: גלעד קוולרציק

תשלום "על הנייר"

העסקה שאותה תוקף בנקל היא פרי עבודתם של שני הנאמנים האחרים בתיק, רו"ח חיים קמיל, שותף במשרד שלמה נס, ורו"ח עליזה שרון. שרון מצדה הצטרפה למרבית קביעותיו של בנקל וקמיל טרם התייחס אליהן. לפי אותה עסקה, היתה אמורה חברה־בת של נצבא לרכוש את כל נכסי החברה שבהקפאה, שלפי בנקל מוערכים ב־310 מיליון שקל, תמורת 200 מיליון שקל. זאת, כשרובו של התשלום הוא "על הנייר" בלבד: קיזוז חוב של התחנה כלפי חברה־בת אחרת בשליטת נצבא, שהוצגה כנושה מובטחת, למרות שתביעת החוב שלה מעולם לא הוכרעה רשמית.

כמה נושים רגילים של התחנה המרכזית, שהותירה חובות נטענים של יותר ממיליארד שקל, תקפו בחריפות את העסקה, בעיקר משום שמי שזוכה בסופו של דבר בכל נכסי התמח"ת היא למעשה בעלת השליטה, והנושים נותרים עם חובות כבדים. קמיל ושרון לא התרגשו, השיבו להתקפות והמשיכו לקדם את ההסדר. בספטמבר האחרון התקיים דיון בפני השופט בנימין ארנון, שסירב לאשר את העסקה עד שיקבל תשובות לשורת שאלות שהציג. בסוף אותו דיון הוא מינה את עו"ד בנקל לנאמן נוסף לבחינת השאלות המשפטיות בתיק, שכן קמיל ושרון הם רו"ח. כאמור, חוות הדעת של בנקל מאששת הלכה למעשה חלק נכבד מטענות הנושים נגד ההסדר.

בעוד תיק התחנה המרכזית ממתין להכרעת השופט, תיק עם קווי דמיון, בורגראנץ', כבר נמצא על שולחן העליון, שידון בו ביום ראשון. בפרשת בורגראנץ' פסלה השופטת מיכל אגמון־גונן שני הסדרי נושים שהגישו לה בעלי התפקיד, עו"ד שלמה נס, עו"ד שאול ברגרזון ורו"ח אליעזר שפלר, בנימוק שהם מיטיבים רק עם הנושה שהוצגה כמובטחת, חברת פז, שהיתה בעלת רשת ההמבורגרים עד 2006, ולא עם הנושים הרגילים.

השופטת מתחה ביקורת חריפה ואף חסרת תקדים על שלושת בעלי התפקיד הבכירים וקבעה שהם הפרו את חובת האמון שלהם לנושים, כשהגישו הסדר ש"מגלה טפח ומכסה טפחיים".

תוכנית נאמן כבקשתך

השופטת אגמון־גונן לא התייחסה אמנם כלל לעובדה הזו, אבל בתיק בורגראנץ' אחד מבעלי התפקיד, עו"ד נס, התמנה לתפקידו ככונס לבקשת פז, שלבסוף כמעט ויצאה המרוויחה הגדולה. גם בתיק התחנה המרכזית אחד מהנאמנים, רו"ח קמיל, התמנה לבקשת נצבא, שעמדה לצאת המרוויחה הגדולה.

נס וקמיל דוחים כל טענה להעדפת האינטרסים של מי שביקשו למנות אותם, ובכל מקרה בשני התיקים יש בעלי תפקיד נוספים שחתומים גם הם על הסדרי הנושים המוצעים, אך קשה להתעלם בהקשר זה מדבריו המטרידים של הכנ"ר, פרופ' דוד האן, בכנס שנערך לפני חודשיים: "הלב של בעל התפקיד תמיד יהיה נתון למי שביקש את המינוי שלו". בפועל, כמעט בכל הקפאות ההליכים, הנאמנים מתמנים לפי בקשת החברה עצמה, כך שמדובר בקושי מובנה. בתיק בורגראנץ' הגישו נס, ברגרזון ושפלר בקשת רשות ערעור לעליון והם מבקשים לבטל את ההחלטה שפוסלת את ההסדר, אך בעיקר מלינים נגד אמירותיה של השופטת בעניינם וטוענים ששמם הטוב הוכפש שלא בצדק.

קובי מימון, צילום: אוראל כהן קובי מימון | צילום: אוראל כהן קובי מימון, צילום: אוראל כהן

נראה שלהכרעה בעליון יהיו השלכות רוחב משמעותיות שיחרגו ממידותיו של תיק בורגראנץ'. שופטי העליון יצטרכו למעשה לבחור אם לתמוך בשופטת שלכאורה חשפה ליקויים ופגמים בהסדר נושים, גם במחיר ביקורת חריפה על בעלי תפקיד שלדעתה לא עשו את עבודתם כראוי. אפשרות אחרת היא שהעליון יעדיף לשמר את המצב הנפוץ יותר, שבו בעלי תפקיד שנחשבים "ידו הארוכה של בית המשפט" זוכים ליד כמעט חופשית ולאמון רב מבית המשפט, ולמעשה להביע מורת רוח מהתערבות דומיננטית מדי של שופטים בתיקי פירוק.

תיק התמח"ת משקף גם הוא מצב לא נפוץ שבו בית המשפט אינו מעניק יד חופשית לבעלי התפקיד אלא רואה את עצמו כגורם משמעותי ודומיננטי.

כדי להבין את המשמעות הדרמטית של הדו"ח שהגיש עו"ד בנקל בתיק התמח"ת, צריך לחזור שנתיים אחורה לינואר 2012. אז פנתה התחנה התל אביבית לבית המשפט המחוזי בפתח תקווה וביקשה להורות על הקפאת הליכים ועל מינויו של קמיל כנאמן. קמיל מונה כמבוקש, וימים אחדים לאחר מכן צירף אליו השופט ארנון את רו"ח שרון. השניים הפעילו את התחנה ושמרו עליה כעסק חי, ועל כך זכו לשבחים מהשופט. שכר הטרחה שלהם, אגב, עומד על סכום נאה של 60 אלף שקל לחודש ובתוספת מע"מ לכל אחד. השכר הזה הצטבר בשנתיים האחרונות ל־3 מיליון שקל.

את ההסדר המוצע הגישו קמיל ושרון לשופט בפברואר 2013. השניים ביקשו לכנס אסיפות נושים לדיון באישור מכירה של כל נכסי התמח"ת לחברת מפעילי תחנות, חברה־בת של נצבא. הם הסבירו שרוב התשלום ייעשה באמצעות קיזוז חוב של התמח"ת ל"נושה המובטחת" נכסים ייזום ופיתוח (ניפ), חברה בשליטה מלאה של נצבא. ההטבה לנושים הרגילים, נטען, תהיה 21 מיליון שקל, שבכל מקרה יחולקו רק להם.

רו"ח חיים קמיל, צילום: אוראל כהן רו"ח חיים קמיל | צילום: אוראל כהן רו"ח חיים קמיל, צילום: אוראל כהן

להסדר הוגשו כמה התנגדויות נושים. משרד עו"ד שרגא בירן שטען לחוב שכר טרחה גדול כלפיו, כתב שההסדר הוא "לעג לרש" ו"תרגיל לא כשר". האדריכל ישראל גודוביץ טען שיש "לעצור את הליכי המכר ולהחליף את הנאמנים". אגד טענה ל"ניסיון של בעל השליטה להשתלט על נכסי החברה, תוך ביצוע תספורת בוטה של מעל 90% לנושי החברה, וכל זאת תחת הכותרת של הקפאת הליכים והסדר נושים".

אגד, באמצעות עו"ד רונן מטרי, אף תקפה אישית את בעלי התפקיד והאשימה אותם שהם מנסים להעביר לנושים המובטחים את כל נכסי החברות. נושה נוסף, איתמר מרקור, האשים ש"הטייקון מימון מנסה לבצע תעלול משפטי הנגוע באי־ניקיון כפיים".

נושים עם גב

כפי שאפשר להתרשם, הנושים הללו הם "נושים חזקים", עם גב כלכלי ושמסוגלים לנהל מאבק. תיקים רבים הנושים הרגילים מורכבים מאוסף של ספקים או לקוחות שאין להם יכולת לנהל מאבקים כאלה. לכאורה, מי שאמור לייצג את האינטרס של הנושים הרגילים הוא הכנ"ר, אלא שגם בבורגראנץ' וגם בתיק התמח"ת, הכנ"ר תמך באופן מלא בבעלי התפקיד והמליץ לאשר את ההסדרים.

בתיק התמח"ת מתח השופט ארנון ביקורת על האופן שבו הוגשה לו עמדת הכנ"ר, שלפיה הכנ"ר נפגש עם הנאמנים, קיבל מהם מידע ותמך בעמדתם. לאחר מינויו של בנקל הגישה אגד בקשה שחשפה למעשה שניפ הוכרזה נושה מובטחת אף שתביעת החוב שלה לא הוכרעה. בקשת אגד לא הוכרעה מפני שהנאמנים הודיעו שתשובה לה תימצא בדו"ח שיגיש בנקל. את הבדיקות בבסיס הדו"ח של בנקל ביצעו שלושת הנאמנים יחד. בנקל, כאמור, קבע שנסיבות המקרה מחייבות לקבוע שהחוב לנצבא הוא חוב נדחה, כלומר כזה שלא ישולם עד שכל הנושים יקבלו החזר מלא. המשמעות לכאורה דרמטית, שכן לפי עמדת בנקל, לניפ אין זכות לקזז כל חוב ואין לה כל זכות לקבל כספים, וודאי שהיא אינה נושה מובטחת.

רו"ח חיים קמיל סירב להגיב לפניית "כלכליסט". רו"ח עליזה שרון מסרה: "אמרנו לכל אורך הדרך שלא בדקנו את תביעת החוב של ניפ. בדיון אמרתי לשופט שלא בכל דבר אנחנו, שני הנאמנים, רואים עין בעין. לכן המינוי של עו"ד בנקל ממש התבקש והאיר זרקור על חלק מהסוגיות המשפטיות שעלו. במבט רחב יותר, עלו שאלות בסוגית מימון דק, שחלקן חשבונאיות ובחלקן הצד המשפטי נותן את הגיבוי".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות