העונש של דני דנקנר: שנת מאסר בפועל ושנת מאסר על תנאי

יו"ר בנק הפועלים לשעבר, דני דנקנר, ירצה עונש של שנת מאסר בפועל לאחר שהורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של מרמה והפרת אמונים, תחבולה ופגיעה בניהול תקין של תאגיד. כך פסק היום שופט בית המשפט המחוזי בת"א, צבי גורפינקל. בנוסף נגזרה על דנקנר שנת מאסר על תנאי וקנס של מיליון שקל. "דנקנר לא גילה על הקשרים העסקיים, היה נתון בניגוד עניינים ופעל בניגוד להוראות המפקח על הבנקים", אמר השופט במעמד הקראת גזר הדין. 

"בסופו של דבר הנאשם לא פגע בבנק, אך לא צריך להקל ראש בפעילות בניגוד עניינים. בנק לא יכול לפעול ללא אמון הציבור. הנאשם פעל מול הבנק שהוא עומד בראשו בניגוד עניינים חריף. חובתו הייתה לדווח על כך לדירקטוריון הבנק. תיק זה מהווה דוגמא למה צריך להשאיר את עבירת הפרת האמונים בספר החוקים", המשיך גורפינקל.

כתב האישום נגד דנקנר שהוגש בחודש אוקטובר שעבר התייחס לתקופה בה כיהן כיו"ר בנק הפועלים. הוא עוסק, בין השאר, בעסקת רכישת בנק פוזיטיף הטורקי על ידי בנק הפועלים. כתב האישום המקורי שהוגש כלל עבירות חמורות של הלבנת הון, קבלת מרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ופגיעה בניהול תקין של עסק תאגיד בנקאי.

במרכז כתב האישום שבו הודה דנקנר עומדת עסקה שבה רכש בנק הפועלים את השליטה בבנק הטורקי פוזיטיף. הטענה היא כי דנקנר פעל לאשר בדירקטוריון את רכישת הבנק הטורקי יחד עם קרן RP שבבעלות איש העסקים רפי ברבר, ולא גילה שלקרן זו יש קשרים ענפים עם קבוצת אלרן שבבעלותו ובבעלות בני משפחתו, ולכן עמד במצב של ניגוד עניינים.

בנוסף, דנקנר הודה כי ניהל מו"מ עם קרן RP לקבלת פיצוי ליציאה מהעסקה, פיצוי שהיטיב עמה אך לא עם הבנק. אישומים נוספים שבהם הודה מייחסים לו קבלת הלוואה במרמה של 5 מיליון יורו מבנק DHB ההולנדי, וקבלת אשראי במרמה של 3.4 מיליון דולר מבנק הפועלים.

באוקטובר האחרון, בדיוק שנה לאחר הגשת כתב האישום נגדו ושעות ספורות לפני שאמור היה להעיד בבית המשפט, הגישו נציג המחלקה הכלכלית בפרקליטות, ד"ר מאור אבן חן, וסנגוריו של דנקנר, עוה"ד נבות תל-צור, יורם ראב"ד, יוסי בנקל וטל שפירא הסדר טיעון לבית המשפט. דנקנר הודה במסגרת ההסדר במרבית העובדות המופיעות בכתב האישום. במסגרת ההסדר נקבע כי דנקנר ישלם קנס של מיליון שקל, ושאלת המאסר גולגלה לבית המשפט.

בחודש שעבר, במהלך שלב הטיעונים לעונש, דרש נציג הפרקליטות עונש בפועל של 18 חודשים ואילו מצידו של דנקנר, דרשו סנגוריו להסתפק בקנס הכספי. דנקנר עצמו, ביקש את התחשבות בית המשפט בגזירת העונש ואמר: "השנים האחרונות היו סיוט מתמשך עבורי, לא רק בהשפעה על ילדיי ועל אישתי. אני לא עובד, אין לי הכנסה, רק עבודות זמניות ואני רק מנסה לטהר ככל שניתן את שמי. העונש שנענשתי ב-4 השנים האחרונות הוא מאוד קשה. אני מבקש מבית המשפט להתחשב בי ובמצבי ולהטיל עלי עונש שתואם את שעברתי. זו הדרך היחידה שבה אוכל לשקם את חיי, את חיי משפחתי מבחינה נפשית וכלכלית".

התובע עו"ד ד"ר מאור אבן-חן מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה מסר בתגובה כי: "ההרשעה וגזר הדין מהווים תמרור אזהרה לכל מנהל ולכל נושא משרה בכיר בתאגיד במדינת ישראל". לדבריו, "המעשים שבהם הורשע דנקנר הם ברף העליון של עבירת מירמה והפרת אמונים וקבלת דבר בתחבולה. בין היתר לאור מעמדו הבכיר של דנקנר בבנק הפועלים והפגיעה שנגרמה באמון הציבור כתוצאה ממעשיו קיבל בית המשפט את עמדתנו ואנו סבורים שהעונש שנגזר עליו משקף את חומרת המעשים".

סנגורו של דנקנר, עו"ד נבות תל צור, מסר בתגובה כ:י "מדובר בגזר דין חמור ותקדימי". "סברנו שעל רקע נטילת האחריות של דני דנקנר בתיק הזה ולאחר שהושמטו מכתב האישום עבירות המירמה החמורות, הלבנת ההון ויתר העבירות החמורות בתיק הזה הוא ראוי לעונש שונה". לדברי תל צור, "בית המשפט סבר אחרת ומכאן הקריאה שלנו לבית המשפט לקבל פסק זמן על מנת לבחון היטב את גזר הדין והמשמעויות שלו וכדי לבחון את האפשרויות המשפטיות הנוספות של דני בהמשך הדרך".