הפרקליטות הסכימה: כתב האישום נגד בן זקן יעבור להליך גישור פלילי

נגד בן זקן, ופעילי שוק ההון איתן אלדר וצביקה קולנברנר, הוגש באוקטובר כתב אישום בגין הרצת מניות חברת מנופים. על פי כתב האישום, בין 18 ל־30 בנובמבר 2010 ביצעו אלדר וקולנברנר שורה של עסקאות מתאומות במניית החברה כדי להכניס את מנופים למדד ת"א־100. העסקאות הזניקו את שער המניה ב־5%. בן זקן, כך נטען בכתב האישום, היה אחראי על מימון התוכנית להרצת המניות, בכך שדאג "לחלץ" את אלדר מההחזקה במניות שרכש לצורך העלאת השער. זאת באמצעות שליחת איש העסקים, טימור בן יהודה, לרכוש ממנו את המניות. בן יהודה אינו מואשם בדבר.

ג'קי בן זקן | צילום: עמית שעל

לפני כשלושה שבועות הציע לצדדים שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, חאלד כבוב, לעבור להליך גישור פלילי בפני השופט גלעד נויטל. סנגורי הנאשמים הסכימו, בעוד שבפרקליטות ביקשו פרק זמן נוסף לבחון את ההצעה. ביום חמישי הודיעו לבית המשפט נציגי פרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), אמיר טבנקין ואלה בינשתי, על הסכמתם להצעתו של כבוב.

הגישור הפלילי הושק לפני עשור כהליך לא פורמלי, שמאוחר יותר עוגן בחוק כהליך לא מחייב בפני שופט אחר מזה ששומע את התיק, אבל שבכוחו לסיים את העניין בהסכמה. הוא נועד בעיקר למקרים שבהם ניתן "לגשר" בין העבריין לקורבן העבירה, והוא לא הופעל כמעט בתיקים כלכליים מורכבים.

גישור פלילי דומה במהותו לעסקת טיעון, אבל כזו שנרקמת בידי שופט, ולכן האמון בהגשמת האינטרס הציבורי גבוה קצת יותר מאשר בעסקה שנרקמת בפרקליטות. השופט־המגשר, להבדיל מהשופט שדן בתיק, יכול להתבטא בחופשיות, ללא חשש לפסילה, ולגלות את דעתו על נקודת האיזון המשפטית הנכונה לטעמו. בכך הוא יכול לאפשר לצדדים להגיע להסכמות תוך חיסכון משמעותי בזמן, בהוצאות, ובעיקר במבוכות שכרוכות בחשיפת הראיות.

באחרונה עלה הגישור הפלילי בעניינו של השופט בדימוס דן כהן. האישומים נגדו הוסדרו בעסקת טיעון מול הפרקליטות, ואילו העונש בגישור פלילי בפני השופט דוד רוזן.