בן ברננקי הוא אחד האנשים שמנעו מהכלכלה העולמית ליפול לתהום, אבל במסיבת העיתונאים שקיים בסוף השבוע שעבר היכה
יו"ר הבנק הפדרלי המרכזי היוצא על חטא. "לא זיהינו את המשבר מספיק מהר, אני לא זיהיתי את המשבר מספיק מהר. בדיעבד זה היה משבר מסורתי קלאסי, שהסתתר מאחורי מכשירים פיננסיים שונים מאוד ומוסדות שונים מאוד, ולכן היסטוריון כמוני התקשה לזהות אותו".
זו צניעות חריגה עבור מי שמחזיק במשרה השנייה בחשיבותה באמריקה, בוודאי בהשוואה לזחיחות שאפיינה את קודמו בתפקיד אלן גרינספן, שזרעי המשבר נטמנו בתקופתו ומעולם לא התכחש לתואר שדבק בו, המאסטרו. היכולת של ברננקי להודות בטעויות ולשמור על ראש פתוח בשילוב הרקע שלו כהיסטוריון של השפל הגדול הפכו אותו לאיש הנכון בזמן הנכון.
בניגוד לבנקאים מרכזיים אחרים, ברננקי לא בחל בשום כלי: הוא הוריד את הריבית לרמה אפסית, אפשר לבנקים ללוות כמויות עתק מהפד ופעל בנחרצות לניקוי מאזניהם. כשכל זה לא הספיק פתח במסע אדיר ממדים לרכישת איגרות חוב בשווקים: זו המדיניות שנודעה בתור ההקלה הכמותית, ובמסגרתה תפח מאזן הפד מפחות מטריליון דולר לכמעט 4 טריליון דולר. התוצאות המובהקות של המדיניות הזאת נרשמו בשווקים, שנעים משיא לשיא, אבל גם בהתייצבות הכלכלה האמריקאית, שמציגה ניצני התאוששות.
בשבוע שעבר, בפעם האחרונה שבה ניהל את ועדת השווקים הפתוחים של הפד, נתן ברננקי את האות לסיום הדרגתי של ההקלה הכמותית, כשהודיע שבינואר יפחת קצב רכישות האג"ח מ־85 מיליארד ל־75 מיליארד דולר בחודש. כשהאפשרות עלתה לראשונה, באמצע השנה, הגיבו השווקים בהיסטריה. הפעם התגובה היתה חיובית, בעיקר משום שברננקי ליווה את ההכרזה בהתחייבות כבדת משקל: הפד ישמור על ריבית אפסית הרבה אחרי ששיעור האבטלה יירד מתחת ל־6.5% (כיום הוא 7%).
זו האסטרטגיה החדשה של הפד. ההקלה הכמותית מתחלפת בהנחיה עתידית. בעבר נודעו בכירי הפד בהתבטאויות סתומות, ששמרו את כל האפשרויות פתוחות. גרינספן הכריז פעם: "אני יודע שאתם חושבים שהבנתם את מה שחשבתם שאמרתי, אבל אני לא בטוח שהבנתם שמה ששמעתם זה לא מה שהתכוונתי". העידן הזה נגמר. עכשיו הפד עושה כל שביכולתו להבהיר שהריבית תישאר אפסית זמן רב. יש לכך משמעויות עבורנו: הריבית הנמוכה בישראל היא תוצאה ישירה של הריבית הנמוכה מעבר לים.
הרעיון של הנחיה עתידית מזוהה עם מחליפתו של ברננקי ג'נט ילן. לא כולם מסכימים. סטנלי פישר, שימונה כנראה לסגנה, חושב שאין היגיון בהצהרת הפד מראש על כוונותיו מסיבה פשוטה: "אנחנו לא יודעים מה אנחנו הולכים לעשות שנה מהיום".
יש גם ביקורת מכיוונים אחרים. נגיד הפד של בוסטון אריק רוזנגרן הכריז שמוקדם לסיים את ההקלה הכמותית: האבטלה גבוהה מדי והאינפלציה נמוכה מדי. הנשיא אובמה, מנגד, הכריז בסוף השבוע, על רקע נתוני צמיחה חזקים, כי 2014 תהיה שנת הפריצה של הכלכלה האמריקאית.
מי צודק? ימים יגידו. מוקדם לדעת מה תהיה מורשת ברננקי. במסיבת העיתונאים שלו סיכם יו"ר הפד היוצא: "אני מקווה שאחיה מספיק זמן לראות מה ייכתב בספרי הלימוד".
צילום: בלומברג
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה