אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
תהיו עדינים: ביקורת, כל ביקורת, מונעת מעובדים להשתנות צילום: shutterstock

תהיו עדינים: ביקורת, כל ביקורת, מונעת מעובדים להשתנות

מחקרים מצאו ששיחה על הדברים שצריך לעשות כדי להשתנות סוגרת בפנינו את האפשרות לשינוי; לעומת זאת, התמקדות בתקוות ובחלומות תוביל לשיפור

22.12.2013, 16:45 | סוכנויות הידיעות

"אם הכל יסתדר בצורה מושלמת בחיים שלך, היכן אתה רואה את עצמך בעוד עשר שנים?"

קראו עוד בכלכליסט

שאלה מסוג זה פותחת בפנינו אפשרויות חדשות, ומאפשרת לנו להרהר בדברים שחשובים לנו ביותר, ואפילו בערכים העמוקים שמנחים אותנו בחיים, כך לדעתו של דניאל גולדמן מחבר הספר אינטליגנציה רגשית ומנהל המרכז למחקר על אינטליגנציה רגשית בארגונים באוניברסיטת רטגרס. לעומת זאת, הוא מדגיש, שיחה שבה מעלים את נקודות החולשה שלכם, ומה עליכם לעשות כדי לתקן אותן, גורמת לנו להציב חומות הגנה ומצמצמת את האפשרויות שלנו להשתנות. לפיכך, גולדמן מציע למנהלים לזכור את ההבדלים בגישות הללו, בייחוד בעת פגישות הערכת עובדים.

מאחורי השאלה כיצד ייראו החיים שלכם בעוד עשר שנים עומד ריצ'רד בויאטזיס, מרצה בפקולטה למנהל באוניברסיטת קייס ווסטרן ועמית של גולדמן. במחקר האחרון שלו שחיפש אחר הגישה הטובה ביותר לקואצ'ינג, הוא השתמש בהדמיות מוח כדי לנתח כיצד הקואצ'ינג משפיע על המוח בצורה שונה כשמתמקדים בחלומות ולא בכישלונות. הממצאים הללו עוזרים למצוא את הדרך הטובה ביותר לסייע למישהו - או אפילו לעצמכם - להשתפר.

"הדיון ביעדים חיוביים וחלומות מפעיל מסלולי עצבים במוח שפותחים את האדם לאפשרויות חדשות. אך אם משנים את הדיון לדברים שעליכם לעשות כדי להשתנות, האפשרויות נסגרות", כתב בויאטזיס.

לפי המחקרים גם ביקורת "בונה" לא תוביל לשינוי, צילום: שאטרסטוק לפי המחקרים גם ביקורת "בונה" לא תוביל לשינוי | צילום: שאטרסטוק לפי המחקרים גם ביקורת "בונה" לא תוביל לשינוי, צילום: שאטרסטוק

במחקר שערך בואטזיס ביחד עם חוקרים מקליבלנד קליניק, המשתתפים עברו ראיון חיובי שמתמקד בחלומות או ראיון שלילי וממוקד בבעיות, בעת שסרקו את מוחם. הראיון החיובי עורר פעילות באזורים של הזיכרונות החיוביים וההרגשות המעודדים - הסימן של המוח לתקווה שאנחנו חשים כשמאמצים חזון מעורר השראה. לעומת זאת, הראיון השלילי הפעיל פעילות מוחית של חרדה, אותם אזורים שמופעלים כשאנחנו חשים עצובים או מודאגים. במצב זה, החרדה וההתגוננות שנוצרו מקשים עלינו להתמקד בנקודות החיוביות כדי להשתפר.

עם זאת, יש לזכור כי מנהל אמור לעזור לעובדים להתמודד עם הכשלים. "ההתמקדות השלילית נחוצה להישרדות, החיובית לשגשוג. שתיהן נחוצות, אך ביחס הנכון", כתב בויאטזיס.

הפסיכולוגית ברברה פרדריקסון מאוניברסיטת צפון קרולינה, מצאה כי רגשות חיוביים מאפשרים לנו לאמץ טווח רחב יותר של אפשרויות ולהניע אותנו לעבוד לעבר עתיד טוב יותר. לפי הממצאים שלה, אנשים שמצליחים הן בחיים האישיים שלהם והן בקריירה חשים במהלך היום יותר רגשות חיוביים מאשר רגשות שליליים.

לפי מחקר של ריצ'רד דווידסון מאוניברסיטת ויסקונסין מצב רוח חיובי מפעיל את המסלולים העצביים במוח שמזכירים לנו כמה טוב נרגיש כשנשיג את המטרה שלנו. המסלולים הללו הם אלה שגורמים לנו לעבוד בצעדים קטנים שחיוניים לעבר השגת המטרה הכללית - בין אם מדובר בסיום פרויקט גדול או שינוי בהתנהגות שלנו.

המעגל העצבי הזה במוח שחיוני להשגת המטרות שלנו, פועל על דופמינים, חומר כימי במוח שגורם להרגשה טובה, ביחד עם אופיואידים אנדוגניים כמו אנדורפינים. התבשיל הכימי הזה מזין מוטיבציה ומתבל אותה עם כפיות של עונג. מסיבה זו שמירה על דעה חיובית באה לידי ביטוי בביצועים טובים, כפי שהמחקר של פרדריקסון מצא: דעה חיובית ממלאת אותנו באנרגיה, ממקדת אותנו, הופכת את החשיבה שלנו לגמישה יותר ומאפשרת לנו להתחבר בצורה יעילה יותר עם הסובבים אותנו.

גולדמן ממליץ למנהלים ולקואצ'רים לזכור את המסקנות הללו. בויאטזיס טען שהבנת החלומות של אדם יכולה לפתוח שיחה שלמה על הדרך להגשמתם, ומכאן ניתן לבסס יעדי למידה קונקרטיים. לעיתים קרובות, המטרות הללו עוסקות בשיפור היכולות כמו פיתוח המצפון, הקשבה, שיתופי פעולה ועוד כישורים שבסופו של דבר יכולים להוביל לביצועים משופרים.

בויאטזיס מספר על מנהל מתחום ההנדסה שרצה לשפר את יחסי האנוש שלו. לשם כך הוא התנדב לאמן את קבוצת הכדורגל של הבן שלו ובדק לראות כיצד השחקנים מגיבים לאופן שבו אימן אותם. הוא יישם את הממצאים שלו בעבודה. בכך שהתחיל עם הצבת מטרה חיובית שהוא רצה להשיג - יחסי עבודה טובים יותר - במקום להסתכל על יחסי האנוש כפגם אישי שהוא רוצה להתגבר עליו, השגת המטרה נהפכה קלה בהרבה.

השורה התחתונה: אל תתמקדו רק בחולשות, אלא בתקוות ובחלומות. המוח שלנו כבר מתוכנת לכך.

תגיות