פוטרתם מחברת הייטק - מה עכשיו?

גל הפיטורים במשק כלל בתוכו גם חברות טכנלוגיות רבות. לפני כחודש וחצי הודיעה חברת הסטארט-אפ הישראלית קומפס (Compass-EOS) כי החלה בסבב פיטורים עובדים שלפי ההערכות יכלול עשרות מתוך 150 עובדיה. כשבוע לפני כן הודיעה חברת סרגלי הכלים בבילון כי תפטר כ-50 עובדים, 30% מכוח העבודה של החברה. יום לפני בבילון הייתה זו סרגון שהודיעה כי היא מפטרת 200 עובדים, 50 מהם בישראל ולפני כן נס הכריזה על פיטורי 20 בכירים בחברה, ואלו רק דוגמאות ספורות. אמנם גל הפיטורים הנוכחי מצומצם יותר מהתפוצצות בועת ההייטק בתחילת שנות האלפיים, אך עדיין מדובר במאות עובדים שנותרים ללא עבודה ועם שאלות רבות לגבי עתידם וזכויותיהם. "בדרך כלל חברות גדולות ומבוססות שמבצעות מהלך פיטורים שהם לא על רקע של ביצועים מאוד מנסות לעזור לעובדים שלהם למצוא עבודה חדשה וכן נותנות מענקים שונים", אומרת עו"ד קליה קליין, ראש מחלקת דיני עבודה במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ. חברות סטארט-אפ קטנות אינן מספקות את השירות של יצירת קשר עם חברות השמה ומעסיקים פוטנציאליים עבור מפוטרים והן אינן נוהגות לתת מענקים, היא אומרת.

מענקי פיטורים משתנים מאוד בין חברה לחברה ותלויים בסיטואציה, למה קרו הפיטורים, כמה אנשים פוטרו ומה מצב החברה. "אם מחלקה חיה בקושי שנה והדברים לא הסתדרו, חלק מכך באשמת העובדים - לא ימהרו לתת מענקים. אם, לעומת זאת, מישהו עבד עשרים שנה בחברה ותרם אז יש רצון לסיים את היחסים מאוד יפה", היא אומרת. בכל מקרה לא מדובר במשהו שמעוגן בחוזה ההעסקה.

בחברות הייטק רבות, חלק מחבילת ההעסקה כוללת אופציות לעובדים. "האופציות הן בדרך כלל תלויות עבודה כך שאם אדם לא סיים את תקופת ההבשלה שהיא בדרך כלל כשנתיים או שלוש שנים – אז הוא מאבד אותן. בחברה שהיא סטארט-אפ סביר להניח שהאופציות לא שוות יותר מדי. אופציות צריך לקנות, זה לא מניה שמקבלים. ברגע שרוכשים אותן בשלב של פיטורים או קיצוצים משלמים יותר מהשווי ולכן אין אינטרס בסיטואציות כאלו לממש את האופציות", אומר קליין. לדבריה, גם אם בעוד עשר שנים יגיע האקזיט האופציות לא יהיו שוות אז יותר מדי.

לעומת זאת אם פוטרתם מחברה גדולה ונסחרת וקיבלתם אופציות הסיפור הוא אחר. "אם אתה עובד בטקסס אינסטרומנטס, חברה שנסחרת בארה"ב, וקיבלת אופציה שאתה מקבל את המניה אך לא יכול למכור או לסחור בה עד שהאופציה מבשילה, בעת סיום העסקתך אתה מקבל את מה שכבר הבשיל. בחברות האלו לא מדובר סכומים בסדר גודל של אקזיטים נוסח ווייז אבל זה יכול להסתכם בשווי של משכורת 13 או 14", אומרת קליין.

בתחום ההייטק מקובל מאוד לתת לעובדים רכב צמוד. "בדרך כלל חברות נוטות לאפשר לעובדים כמה שאפשר להשאיר אצלם את הרכב בתקופת ההודעה המוקדמת", היא אומרת. לאחר תקופת ההודעה המוקדמת מסתיימים יחסי העובד-מעביד ומחזירים את הרכב. למרות שקיימים קנסות על החזרת רכב מליסינג לפני תום תקופה מסויימת בפיטורים עקב צמצומים לא גובים את הקנסות האלו מהעובדים.

גם תקופת ההודעה המוקדמת בחברות ההייטק היא בדרך כלל ארוכה יותר מהנדרש על פי החוק, אומרת קליין. כאשר מדובר במהנדסים בכירים לרוב מדובר בחודשיים או שלושה הודעה מוקדמת, זה תלוי בתפקיד ובמעמד. מהנדס צעיר שרק מתחיל לא יקבל חודשיים הודעה מוקדמת. לדבריה, לפי החוק תקופת ההודעה המוקדמת היא חודש או פחות, תלוי בזמן ההעסקה, אך ברוב חברות ההייטק מתחילים בהודעה מראש של חודש.

תנאי נוסף המקובל בחברות ההייטק גם הקטנות וגם הגדולות הוא ביטוח מנהלים לעובדים. "אחד הדברים שחשוב לעשות במקרה של פיטורים, גם אם מדובר בעובדים צעירים, הוא ככל הניתן לא לפדות את קרנות פיצויי הפיטורים. ברגע שפודים אותן זה פוגע בפנסיה העתידית. כדאי לנסות להשאיר את הכספים לפנסיה, להשתמש בתקופת ההודעה המקודמת או בהפרשי פיצויי הפיטורים אם לא היה בחוזה ההעסקה סעיף 14", אומרת קליין. מרבית חברות ההייטק מעגנות את סעיף 14 לחוק אשר לא מאפשר השלמת פיצויי פיטורים ומעניק לעובד פיצויים הן במקרה של פיטורים והן במקרה של התפטרות, הפיצויים הם בגובה של מה שהופרש כל השנים ונצבר. המשמעות היא שאם התחלת במשכורת של 10 אלף שקל וסיימת ב-20 אלף שקל, לא תקבל 20 אלף שקל עבור כל שנה שעבדת – אין זכות להשלמת הפיצויים, היא מסבירה.