אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"תצלם הכל, תראה את מי שאני לטוב ולרע"

"תצלם הכל, תראה את מי שאני לטוב ולרע"

עוד בכלא אמר אנאנט סינג לנלסון מנדלה שיום יבוא ויעשה עליו סרט. "מנדלה, הדרך הארוכה לחופש" כבר בבתי הקולנוע, והמפיק שלו רק מצטער על כל הקטעים שנאלץ להשאיר על רצפת חדר העריכה

24.12.2013, 08:45 | אורי שאלתיאל

נלסון מנדלה אהב מאוד נשים - זה ברור לכל מי שצפה בסרט עליו, שנחת כאן בסוף השבוע שעבר. אבל מתברר שמנדלה ידע גם להעריך יופי גברי. כשצפה לראשונה לפני כשנה בקטעים מהסרט היתה לו רק תלונה אחת למפיק אנאנט סינג: "השחקן שמגלם אותי (אידריס אלבה - א"ש) פשוט יפה מדי. אף אחד לא יאמין שהייתי כל כך מרשים".

היום הזה עם מנדלה היה עבור סינג החשוב בחייו, יום שסגר מעגל בן 20 שנה ומפעל חיים שהחל במפגש בין המפיק הצעיר למנדלה, כמה שבועות לפני שהשתחרר מהכלא. סינג היה מהפעילים הבולטים במאבק לשחרורו, וכשזכה להיפגש עם מנדלה הבטיח לו שיום יבוא ועוד יצלם סרט על חייו. "זה יהיה סרט משעמם מאוד", השיב מנדלה, "סרט על אדם שישב 25 שנים מחייו בחדר קטן ומסורג ולא עשה דבר". "זה יהיה סרט על מנהיג גדול ששינה את המדינה שלנו", השיב לו סינג, וצדק פעמיים: הסרט כאן, ועל גדולתו של המנהיג אין מי שיחלוק.

"כשהגעתי אליו הביתה הוא כבר היה חולה", מספר סינג בשיחת טלפון מיוהנסבורג, "ידעתי שלא יזכה לראות את הסרט השלם. הבאתי לו בערך שעה ומשהו של חומר גולמי, וישבנו לצפות יחד. זה היה רגע של פעם בחיים. ראיתי והרגשתי שמנדלה אוהב את הסרט, וידעתי שקיימתי את ההבטחה שנתתי לו 20 שנה קודם לכן".

סינג (57) ומנדלה הפכו לחברים קרובים במשך אותן שנים, וסינג, שהפיק בדרום אפריקה יותר מ־100 סרטים, זכה בקלות במכרז לצלם את הסרט המבוסס על האוטוביוגרפיה של המנהיג. "היה ברור שכחבר יהיה לי קשה לראות את הדברים בצורה אובייקטיבית", הוא מודה, "ודווקא מנדלה היה זה שעודד אותי להתמודד עם כמה מהחלקים הלא נעימים בחייו. הוא אמר לי שוב ושוב 'תצלם הכל, תראה את מי שאני לטוב ולרע. אני יודע שאני לא מושלם, ואל תהפוך אותי לכזה'".

החלקים הפחות נעימים שסינג מדבר עליהם עסקו בעיקר ביחסיו של מנדלה עם שתי נשותיו. את הראשונה הוא היכה וזנח, ואילו השנייה, וויני, הפכה מאוהבת לאויבת כמעט מיד לאחר שחרורו מהכלא. "זה לא היה פשוט ובהחלט היו מחלוקות", מודה סינג, "אבל לדעתי התוצאה הסופית משקפת את המציאות. הראינו אותו מרים יד על אשתו, הראינו שהוא לא היה שם עבור בנו הבכור. זה לא היה פשוט, אבל שום דבר בסרט הזה לא היה פשוט".

אנאנט סינג אנאנט סינג אנאנט סינג

הדרך ל"מנדלה, הדרך הארוכה לחופש" היתה ארוכה בעצמה. במאים באו והלכו, שחקנים שובצו וברחו, התסריט נכתב כמה וכמה פעמים, ולבסוף צולם סרט שנחתך לשלוש שעות וחצי ונקטל בחריפות כשהוצג בפסטיבל טורונטו. "קרה לנו מה שקורה לבמאים ומפיקים כל הזמן: התאהבנו במוצר ולא היינו מסוגלים לחתוך אותו מספיק", משחזר סינג, "כל שנייה בסרט נראתה לי חשובה וגורלית. לו יכולתי היינו עושים סרט שאורכו חמש שעות, אבל היה ברור שחייבים לחזור לחדרי העריכה".

אף שצופים רבים היו שמחים אם סינג והבמאי, ג'סטין צ'דוויק, היו מצליחים להשאיר עוד 20 דקות על רצפת חדרי העריכה, התוצאה הסופית מצליחה לרגש ומעבירה היטב את חייו הנדירים של אדם מופלא אחד. "כשאתה רואה איפה הוא נולד, את הילד היחף שרץ במדבר, ואתה רואה לאן הוא הגיע - קשה שלא להתרשם. את התחושה הזאת ניסינו להעביר".

פרטוריה ושכם

התחושה הזאת מגיעה לשיאה ברגע גורלי אחד, שבו מנדלה מתיישב מול מצלמות הטלוויזיה ומבקש מבני עמו לחדול מהאלימות: "אם אני, שישבתי 25 שנה בבית הסוהר מוכן לסלוח להם, אז גם כל אחד ואחד מכם יכול לסלוח להם", נואם מנדלה לעמו, ומבחינת סינג זה הרגע שבו הפך מלוחם חופש אמיץ למנהיג דגול ששינה את ההיסטוריה. "היכולת של מנדלה לסלוח הצילה את דרום אפריקה", אומר המפיק, "והיכולת הזאת היא שהפכה אותו לאחד האנשים החשובים בעולם. מדהים איך אדם אחד יכול להציל את חייהם של מיליוני אנשים".

וזה מה שמטיס אותנו מדרום אפריקה למזרח התיכון, ולחוסר הנוחות מהדמיון בין התקוממות הדרום אפריקאים לבין האינתיפאדה הראשונה, שפרצה כמה שנים קודם לכן. בקבוקי המולוטוב בסמטאות פרטוריה מזכירים באופן מבהיל את הקסבה של שכם. סינג דווקא חושב שהסרט שלו יכול לשמש לנו כמודל: "גם אצלכם אדם אחד יכול להציל את כל האזור. ייתכן שהוא בן 5 כיום, או שעוד לא נולד, אבל יום אחד הוא יצליח להוביל את כולכם להפסיק לשנוא זה את זה".

הביקורת מתלהבת פחות

 

בקולנוע לב בדיזנגוף סנטר, ביום שישי בערב, החזון הזה נראה רחוק מאי פעם. העובדה שהסרט הגיע לכאן שבוע בלבד לאחר מותו של מנדלה לא הרשימה את הישראלים, והנוכחות דלילה. במקומות אחרים בעולם המצב שונה. "אין ספק שהמספרים טובים, במיוחד כאן בדרום אפריקה. אנשים עדיין באבל, והסרט עוזר להם להתמודד איתו. מפיקים רוצים לעשות כסף, זה ידוע, אבל במקרה הזה חשוב לי שאנשים יראו את הסרט ויידעו איזה אדם גדול היה מנדלה".

המבקרים מתלהבים קצת פחות. הסרט זכה רק לשלוש מועמדויות בגלובוס הזהב, וגם באוסקר לא צפויה לו כנראה סיבה למסיבה. אידריס אלבה, המועמד לפרס השחקן הטוב ביותר בגלובוס הזהב, יכול לשנות זאת במקצת. "למרות מה שנלסון אמר, זה ליהוק אדיר", אומר סינג, "אידריס הולך להיות השחקן הכי לוהט בסביבה".

מנדלה תמיד גרם לי להרגיש שווה/ אבי נגוסה

 

לפני שלושה ימים ראיתי את הסרט על מנדלה, דמות שתמיד ידעה להפיח בי תקווה, לגרום לי לראות את האור בקצה המנהרה, להאמין שבני האדם טובים מטבעם. בתור בחור שחור תמיד תקפה אותי הרגשה מוזרה כשהייתי מוקף באנשים לבנים. הייתי בטוח שכל העיניים נעוצות בי, כשבעצם לא עניינתי אף אחד. זה איזשהו תסביך שהחברה דאגה לשמר אצלי. התוצר המושלם של גזענות הוא החלחול שלה לראשו של מי שהגזענות מופנית כלפיו.

ההרגשה המוזרה הזו קרתה לי גם כשראיתי את "ג'אנגו ללא מעצורים" של טרנטינו וכל מילה שלישית היתה כושי - מה שגרם לי לאי־נוחות שהוסוותה בצחוק מזויף, רק כדי להראות לכולם שאני לא באמת מתרגש מהמילה הזו. הסרט מנדלה לא היה מהטובים שראיתי, אך הוא גרם לי לעצום עיניים, לפקוח אותן, ולהבין שהכל בראש שלי. מנדלה תמיד ידע לגרום לי להרגיש שווה. באיזשהו אופן בכל אחד ואחת מאיתנו יש מנדלה קטן, כזה שעוזר לנו להאמין שכולנו יכולים להיות מה שאנחנו רוצים.

כשיצאתי מהסרט ראיתי בחור ממוצא אתיופי, בן 50 שעובד כמנקה. הוא ניגש לפנות את כל שקיות הפופקורן ושאריות הקינג סייז קולה שאנחנו הצופים, השווים בין שווים, השלכנו. הוא בהה בכתוביות במסך, כאילו פנטז על איך הוא משחק בסרט. הלכתי לסרט כדי לקבל זריקת עידוד זמנית ומיד אחר כך לחזור למציאות, שבה גם לאתיופים בישראל, אף שאף אחד לא מדבר על זה, יש עדיין מספיק מלחמות שצריך לנהל בגלל עוולות מוסריות של החברה.

הכותב הוא סטודנט לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה

תגיות