עם 160 מיליון שקל בקופה, למה שהדואר יתקשה לשלם חובות?

גופי הגמל והפנסיה המחזיקים באג"ח של דואר ישראל קראו באכזבה את המכתב ששיגר שר התקשורת גלעד ארדן למנכ"ל הדואר חיים אלמוזנינו, שבו הטיח ארדן בהנהלת הדואר האשמות על מצבה הקשה של החברה הממשלתית.  

"ארדן נלחץ וזורק את האשמה על ההנהלה, וכך מתנער מאחריות", אמר אתמול ל"כלכליסט" אחד ממנהלי הגופים. "הוא השר שאחראי על הדואר וצריך לתת פתרונות, אבל מנגד, גם ההנהלה לא בסדר. נוח להם לשבת בצד ולתת לנו (המוסדיים - ר"ב) לעשות בלגן. הם יכולים להיות פרואקטיביים ולבוא לבעלים - המדינה - ולהגיד שיש לדואר נכסים ששווים הרבה יותר מהחוב ואת חלקם אפשר לשעבד לטובת מחזיקי האג"ח, אבל הם לא עושים את זה".

מחזיקי האג"ח - בהם חברת הביטוח הראל, קרן הפנסיה הוותיקה גילעד ובתי ההשקעות אקסלנס ומיטב דש - יקיימו היום אסיפת מחזיקים כדי למנות נציגות ועורך דין, במטרה להחריף את הצעדים כנגד החברה ובעליה. דרישתם המרכזית היא שעבוד חלק מהמבנים שבהם נמצאים סניפי הדואר, או לחלופין שהמדינה תזרים הון לחברה. הנהלת הדואר ביקשה לדחות את המפגש, אך מחזיקי האג"ח סירבו.

דרישת השעבוד הוצגה להנהלת הדואר ביולי האחרון, ועל כך השיב אלמוזנינו: "לא בחנו את נושא השעבוד, משום שלהערכתנו אין בו צורך בשלב זה". עם זאת, הדגיש כי נכסי הדואר, ששוויים עולה על מיליארד שקל, אינם משועבדים ובאפשרות החברה למכור עד 20% מהם ללא אישור הממשלה. נתונים אלה לא מרגיעים את מחזיקי האג"ח, שחוששים שאין סיכוי למכירת הנכסים כיוון שוועד העובדים, שמבין כי מכירת הסניפים משמעה פיטורים, יתנגד למהלך.

לא סומכים על המדינה

לפני כחודש התקיימה פגישה בין מחזיקי האג"ח לנציגי הממשלה, שבה התבקשו מחזיקי האג"ח להמתין שלושה חודשים, בתקווה שעד אז יגובשו מסקנות ועדת רייך לבחינת תעריפי הדואר. כבר אז הבהירו נציגי מחזיקי האג"ח כי ההמתנה אינה מקובלת עליהם.

"מצד אחד, הממשלה דורשת ממני כגוף מוסדי להיות אקטיבי בהסדרי חוב, ומצד שני, מצפה שאשב בשקט ואראה את קופת המזומנים מידלדלת", אמר אחד ממחזיקי האג"ח הגדולים. מבדיקות שביצעו גופי הפנסיה עולה כי לדואר יש כסף לשנה וחצי הקרובות לכל היותר. "הם לא נותנים לנו לראות את דו"ח תזרים המזומנים החזוי, אבל אולי אחרי שנקים נציגות ונבוא בדרישות פורמליות לפני נקיטת צעדים משפטיים, הם יסכימו", הוסיף.

מחזיקי האג"ח לא מוכנים עוד להסתמך על היות המדינה, הבעלים של הדואר, כגורם מניח את הדעת להחזר החוב, לאחר שהמדינה הוכיחה שגם היא יודעת לשמוט חובות, כמו במקרה שבו לא עמדה במלוא התחייבויותיה כחלק מהבעלים של חברת אגרקסקו.

"אי אפשר להתעלם מתקדים אגרקסקו", אמר מחזיק אג"ח אחר. "להגיד שאני גוזר גזירה שווה אוטומטית על הדואר? ממש לא, אבל אני גם לא ישן בשקט החברה לוותה מאיתנו כסף, ששימש להחזר הלוואת בעלים של המדינה. אותה ממשלה צריכה עכשיו לייצר פתרונות". מחזיק אג"ח נוסף הסביר כי יוכלו לקבל את כל החוב בחזרה אם ידרשו את פירוק החברה, מפני ש"החוב נמוך מ־400 מיליון שקל והנכסים שווים מיליארד שקל. המדינה לא תרצה להגיע לפירוק ולכן תצטרך למלא את דרישותינו".

2015 תסתיים ביתרה שלילית

מניתוח שביצע "כלכליסט" עולה כי ישנה הרעה בכל הפרמטרים הכלכליים והמשך הידרדרות במצב הפיננסי של החברה.

נכון לסוף ספטמבר, בקופת המזומנים של הדואר יש 160 מיליון שקל, אך הנחות המוצא הן כי ההכנסות ימשיכו להישחק ב־1% בשנה על רקע קיטון בשימוש בשירותי דואר, ואילו הוצאות השכר ימשיכו לעלות ב־1% בשנה, מפני ששכר עובדי הדואר צמוד לשכר עובדי המדינה, שנהנים מעדכון שכר שנתי קבוע. כמו כן, החברה תמשיך לבצע השקעות הון בכ־90 מיליון שקל בכל שנה. בקצב הזה, ללא מימוש נדל"ן או הזרמת הון מהמדינה, הסיכוי להחזר החוב

בעוד שנתיים שואף לאפס.

החוב הפיננסי נטו כבר מגיע ל־220 מיליון שקל, לעומת 153 מיליון שקל בדצמבר 2012. הנהלת החברה מסבירה בדו"ח כי תוכל לשלם את החובות בשנתיים הקרובות, אך מודה כי "לאורך זמן, ללא נקיטת צעדים על ידי הממשלה, החברה לא תעמוד בהתחייבויותיה".

בשוק ההון מעריכים כי אם הדואר ימשיך לבצע השקעות הון, לא ימומשו נכסים או יגויס חוב כנגד שעבוד נדל"ן, או לכל הפחות המדינה תתחייב לתמוך בחברה - הסיכוי לעמידה בחובות ב־2015 הוא אפסי. על פי התחזיות, 2015 תסתיים ביתרת נזילות שלילית של 150 מיליון שקל, ואילו החוב יתפח ל־410 מיליון שקל.