אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

ועידת החינוך

שי פירון: "הספר של מחר הוא המורה שנכנס לרשת"

שר החינוך אמר בוועידה לעתיד החינוך של "כלכליסט", כי "למידה מיושנת אינה רלוונטית עוד. צריך לתת אמון במורים ובמנהלים, צריך לייצר פדגוגיה של סקרנות ואנחנו צריכים תלמידים שיגיעו לכתה י"ב ויחלמו מתוך אמונה שזה יכול להתגשם. רק במקום שנרצה לראות בטכנולוגיה פתרון, ובמקביל נראה את הבעיות - במקום הזה יימצא האיזון הגואל"

24.12.2013, 12:46 | ערן סוקול

"הספר של מחר הוא המורה שנכנס לרשת", כך אמר שר החינוך, שי פירון בוועידת עתיד החינוך של "כלכליסט" והמיזם "סיסמה לכל תלמיד".

קראו עוד בכלכליסט

"שר חינוך צריך להציג תוכנית שלא שר החינוך המכהן ייהנה ממנה. תוכנית חינוך היא לא לקדנציה אחת", אמר פירון.

"חינוך הוא גלגל שיניים ואי אפשר להתמקד רק בדבר אחד בלבד, זו איננה מכונה שיכולה להתנתק משאר גלגליה", המשיך פירון. "אם לא נשנה את הגדרת הלמידה, הטכנולוגיה הזו תהפוך להיות אוצרות של ברזלים. אסור לברוח מהיצירתיות ומחשיבה מחוץ לקופסה.

"העולם של היום הוא עולם של חשיבה ואם לא רואים תלמידים עם עיניים זוהרות אז זה לא הצלחה. למידה מיושנת אינה רלוונטית עוד. צריך לתת אמון במורים ובמנהלים, צריך לייצר פדגוגיה של סקרנות", אמר שר החינוך.

שר החינוך שי פירון בוועידת עתיד החינוך, צילום: נמרוד גליקמן שר החינוך שי פירון בוועידת עתיד החינוך | צילום: נמרוד גליקמן שר החינוך שי פירון בוועידת עתיד החינוך, צילום: נמרוד גליקמן

"צריך לשחרר", אמר פירון, "רק במקום שהתוכניות יתרכזו בעיקר ומצד שני יאפשרו לכל קהילה וקהילה לפתח את

המיוחדות שלה, זה התנאי הראשון לגאולה". האם אני רוצה שכל ילד יסתובב בביה"ס עם מכשיר סלולרי? אין לי תשובה. אבל רק במקום שנרצה לראות בטכנולוגיה פתרון, ובמקביל נראה את הבעיות - במקום הזה יימצא האיזון הגואל".

"חייבים להפוך את בית הספר למקום פורח ומפריח", אמר פירון, "כדי להוביל את ישראל למקום אחר חייבים לפגוש את האדם. צריך אהבה בבית הספר, חיבור ושיח אישי".

שר החינוך הדגיש כי חובה לצמצם פערים. "לא רק בעניין כלכלי, זה עניין מוסרי. מערכת שתיקח את הטכנולוגיה ותהפוך אותה לפורטל של כל מה שדיברתי עליהם כאן, יכולה להיות הפתרון הגדול שלנו", אמר פירון. "אנחנו צריכים תלמידים שיגיעו לכתה י"ב ויחלמו מתוך אמונה שזה יכול להתגשם".

תגיות

14 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

14.
התדרדרות ברמת התלמידים בבתי הספר היסודיים, ובתיכונים.
ההתערבות בקביעת התכנים ושיטות הלימוד של חוקרים באוניברסיטאות, בבתי הספר היסודיים ובתיכונים הם הגורם העיקרי בהתדרדרות ברמת הלימודים של ילדי ישראל. המורים שהרכינו את ראשם בפני חוקרים מהאוניברסיטאות הפקירו את ילדי ישראל לשיטות לימוד, תכנים ושפה שאין להם יכולת לקלוט ולהתמודד איתה. חוקרים, מרצים וסגל אוניברסיטאי פשוט לא יודעים לדבר בשפה המובנת לילדים ובני נוער. לאותם חוקרים מהאקדמיה יש אולי יידע רב במחקר, אבל הם אינם יודעים ללמד. פשוט כך. הם בקושי מסוגלים ללמד ולהעביר יידע לסטודנטים בוגרים. השפה הגבוהה, הביטויים והשיטות אינם מתאימים לילדים, ובנוסף לכך הם אף פעם לא למדו הוראה, והכי חשוב לא התנסו בהוראה בבתי הספר בעצמם. חומר הלימוד, התכנים והשיטות צריכים לחזור ולהיקבע ע"י מורים, ותיקים ומנוסים.
אבי , מבשרת ציון  |  25.12.13
13.
פני הדור כפני פירון ולפיד, במדינת הריאליטי "אין עתיד"
אוי לנו שזהו שר החינוך. כנראה הגרוע ביותר בתולדות מדינת ישראל. ביטחון עצמי ביחס הפוך ליכולת, לידע, להבנה. הכל ססמאות חלולות. הוא ויאיר לפיד תוצאה של אותו חינוך קלוקל. ההתיחסות שלו לתלמידה שכתבה את מכתב ה"מחאה" היתה מזעזעת. איך יעמוד מורה מול כיתה וילמד כאשר שר החינוך והתלמידה המפונקת כבר החליטו מעל לראשו שהלימודים חסרי ערך? ובכך דרדרו סופית את מעמד המורה והכבוד לסמכות במערכת החינוך. התלמידים היום בטוחים שהם יודעים הכל יותר טוב מהמורים, אז איך ילמדו משהו חדש? וכשהתלמידים רואים את יאיר לפיד שר אוצר, הם מבינים שלא צריך לדעת כלום, לא צריך ללמוד כלום, לא צריך שום כישורים, שום ניסיון. רק לדעת לדבר יפה ולהגיד לכולם את מה שהם רוצים לשמוע.
רועי , רמת גן  |  25.12.13
11.
הערות בעקבות ניסיון רב שנים
שר חינוך יקר, הססמאות אכן יפות לכנסים ולאירועים חגיגיים, אך המורים שנמצאים בחזית כיום נתקלים בנוער שאבד את כל הערכים שגדלנו עליהם אי פעם. אין כבוד לסמכות ואף לא לערך ההשכלה עצמו. הבינוניות היא המטרה. כאשר המטרה היא להעלות את אחוזי הזכאות לבגרות, כל האמצעים כשרים. כל המערכת חולה, זאת משום שלמורים אין שום כלים לכפות משמעת לימודית והתנהגותית כאחד. תלמידים יודעים שהעונש המרבי על התנהגות בלתי הולמת הוא השהייה. המפקחים האזוריים אינם מאשרים הנשרה של תלמידים והמורים נאלצים להתמודד עם תלמידים ש"מפוצצים" שיעורים. דבר נוסף, יש תלמידים רבים שלא מסוגלים להתמודד עם הכמות העצומה של בחינות הבגרות וכמות הידע שיש להפנים כדי לעבור אותן. בעבר היו בתי ספר מקצועיים שם למדו מקצועות low-teck. לאן נעלמו בתי ספר אלה? עדיין יש צורך בחשמלאי רכב, פחחים, עובדי בניין טובים, פקידות וכדומה. הרעיון לצמצם את בחינות הבגרות ולאחד אותן הוא דווקא רעיון מצויין. כך היה בעבר. יש לאחד את בחינות הבגרות באנגלית ובמתמטיקה. כיום שיעורים מוקדשים רק להכנת התלמידים לחלק זה או אחר של הבחינה. ולסיום, לדעתי יש להחזיר את המערכת למבנה של 8 שנות בית ספר יסודי ו-4 שנות תיכון. מניסיוני, מאחר שבחטיבה אין שום מבחן כלשהו בו על התלמיד להוכיח רמת ידע מסויימת, תלמידים לא לומדים בכלל בחטיבה. הם מגיעים לתיכון ללא כל הרגלי למידה או הרגלי התנהגות ותפקוד. מורים בתיכון צריכים להתמודד עם חסך זה ולהכין אותם כבר בסוף כיתה י' לבחינות בגרות. בעבר, נהגנו להנחיל להם הרגלים בכיתה ט', דבר שאינו מתאפשר כיום.
מירה , הרצליה  |  24.12.13
10.
אתם נורא דואגים מהווי פיי בבית הספר אבל הסלולארי שלו בכיס...
אני יודע שקשה להורים לעקוב אחרי טכנולוגיות ולהבין מה זה אומר. א-ב-ל דאטה בסלולר גרוע בערך פי 100 מדאטה בוייפיי באותו מכשיר (שנקרא "סלולרי" - יודע, מבלבל). בקיצור - תרדו מלהאשים את הוויי פיי בבית הספר בקרינה. זו הקרינה הכי פחות בעייתית שהוא נתקל בה (הקרינה מהשמש בהפסקה - גרועה פי כמה).
נו באמת  |  24.12.13
לכל התגובות