סקס, דיבה ורוקנ'רול: קורטני לאב עושה היסטוריה בטוויטר

התרומה הייחודית של קורטני לאב

זוכרים את הזמרת קורטני לאב? יש שיאמרו שעיקר התרומה שלה למוזיקה היתה היותו בת הזוג של קורט קוביין, סולן נירוונה המנוח. אבל מעבר לשירים בינוניים למדי, יש לה גם מזג פרוע ונטיה להסתבך בהתבטאויות קיצוניות. ואין כמו טוויטר כדי להביא את המיזוג הזה לשלמות.

לפני שנתיים היא השמיצה בטוויטר מעצבת אופנה בשם דון סימוראנגקיר וטענה שהיא יצאנית שמוכרת סמים. בזמנו, זה נגמר בפשרה מחוץ לבית המשפט במסגרתה שילמה לאב למעצבת 430,000 דולר, קרי בערך 3,071 דולר על כל תו בציוץ שלה - קצת יקר, אם תשאלו אותי. לאחר עוד כמה הסתבכויות של לאב בטוויטר, כתבה הבת שלה ביאוש "טוויטר צריכה פשוט לסגור את החשבון של אמא שלי". 

עכשיו נראה שלאב עומדת לעשות היסטוריה: לראשונה בארה"ב, בית משפט יתבקש לקבוע האם שימוש בטוויטר יכול להוות דיבה. לאב, כמסתבר, לא היתה מרוצה מעורכת הדין שלה במשפט הקודם, רונדה ג'יי הולמס, וכתבה ציוץ שממנו משתמע (אולי, תלוי את מי שואלים) שעורכת הדין הזו קיבלה שוחד. עצה לחיים טובים: אם החלטתם לעשות תרגיל כזה, אל תנסו אותו על עורך דין. זה מגביר משמעותית את הסיכוי שתמצאו את עצמכם בבית משפט.

לאב טוענת שהטקסט שלה היה סאטירי. המדור חושב שהוא בעיקר היה מבולבל. השופט קבע שצריך להעביר את העניין להחלטת חבר מושבעים, שיתכנס עוד שבועיים. בין אם ימצאו את לאב אשמה - וזה חתיכת "אם" בהתחשב בחוקי הדיבה המקלים שבארה"ב - ובין אם יזכו אותה, זה יהיה מקרה הראשון של דיבה בטוויטר במולדת האמיצים והחופשיים שאשכרה הגיע למשפט והסתיים בהכרעה. ככזה, תהיה לו השפעה של ממש על מה שמותר לומר בטוויטר. 

יצוין שבמדינות אחרות כמו בריטניה למשל, תביעת דיבה על ציוצים היא דבר שגרתי למדי. ששם הרשויות לא מעמידות פנים שמדובר בטריטוריה זרה, שחוקי המדינה לא חלים עליה.

מגה קנוניה?

באיחור ניכר, כמעט שנתיים אחרי הפשיטה על האחוזה של קים דוטקום ויותר משנתיים אחרי ששירותי המודיעין של ניו זילנד החלו לעקוב אחריו בניגוד לחוק, חושפת התביעה האמריקאית את כתב האישום שלה בפרשת מגהאפלוד. מדובר במסמך של 191 עמודים, שמטרתו היא לשכנע את ניו זילנד שלארה"ב יש די ראיות נגד דוטקום כדי שזו האחרונה תסגיר אותו. הליכי ההסגרה היו אמורים להתחיל באוגוסט 2012.

לטענת התביעה האמריקאית (שעדיין לא הגיעה לדיון בית המשפט) מגהאפלוד היתה מערכת מתוחכמת של גניבת תוכן. האתר שילם ל"משתמשים כבדים" כדי שאלה יעלו אליו קבצים שאותם ניתן היה להפיץ אחר כך, תוך שהוא מעמיד פנים שהוא לא יודע באילו קבצים מדובר. עם זאת, לטענת הממשלה, במגהאפלוד ידעו ועוד איך שמתבצעת הפרת זכויות יוצרים.

האס של התביעה הוא מייל מרשיע למראה של מנכ"ל הטכנולוגיה של החברה. במייל נכתב שאם תתבצע התכנית של הפניית קבצים פורנוגרפיים ממגהאפלוד למגהארוטיק, אתר אחר של החברה, הרי שבכך תעיד מגהאפלוד שהיא יודעת מה תוכן הקבצים שלה ותחשוף את עצמה לתביעות מצד חברות התוכן.

הנקודה המעניינת ביותר היא שהממשלה טוענת שהצליחה להגיע לכמה מה"משתמשים הכבדים" של מגהאפלוד ושהיא שכנעה חלק מהם להעיד נגד דוטקום. אם אכן שותפיו של דוטקום לפשע יעלו על דוכן העדים, הסיפור יקבל תפנית משמעותית. עוד נטען בכתב האישום שדוטקום הרוויח, ב-2010 לבדה, 42 מיליון דולר מהפעלת מגהאפלוד.

עורכי הדין של דוטקום טענו בתגובה שהממשלה מערבת טיעונים פליליים בטיעונים אזרחיים. הם אומרים שיש כאן לכל היותר "הפרת זכויות יוצרים משנית", שלדבריהם איננה פלילית. נעדכן.

המשימה הושלמה. מה עכשיו?

זו המסקנה השקטה של אדוארד סנודן, האיש שטלטל את העולם. חצי שנה לאחר שחשף את ההיקף המדהים של חדירת ארגוני הביון לחיינו והשתלט על כותרות כלי התקשורת הטכנולוגיים בעולם - סנודן מרשה לעצמו להיות מרוצה. 

הוא אומר שהוא השיג את מטרותיו: יש דיון ציבורי ער במה שמתרחש, המסווה שבו השתמשה עד כה מערכת השו-שו - בתי משפט סודיים - נקרע ולאדם הסביר ברור שה-NSA יצאה משליטה. בית משפט פדרלי כבר קבע שהמעקב אחרי אזרחים בארה"ב איננו חוקתי. הוועדה שכינס אובמה הגיע למסקנות מרחיקות לכת, שבין השאר אומרות שיש להגן גם על אזרחים זרים מפני מעקב חודרני ולא סביר.

עכשיו, יש להניח, הקרב הוא הבא שלו יהיה על החנינה. בכירים במערכת המודיעין כבר מדברים עליה: חנינה לסנודן תמורת הפסקת חשיפות מצידו. סנודן, שאומר שוב ושוב שלו עצמו כבר אין שום מידע ושכל המסמכים נמצאים בידי עיתונאים, לא יכול להבטיח כלום. העובדה שהממשל דן בנושא, כמעט בפומבי, מוכיחה שהוא על הפרק.

הבוסים של סנודן האשימו אותו בהפרת שבועה; בתגובה, ציין ביבושת שהחוזה שחתם עם ה-NSA לשמירת סודיות הוא חוזה אזרחי, לא שבועה. השבועה שהוא נשבע היא שבועה להגן על החוקה האמריקאית - שבועה שלטענתו שהגנרלים של ה-NSA הם אלה שהפרו. הוא ציין שאחת הסיבות למהפכה האמריקאית היתה "צווי החיפוש הכלליים" של המשטר הבריטי, שאפשרו לאנשיו לעשות חיפוש בבתים ובסחורות בלי סיבה הולמת. "בפעם האחרונה שזה קרה לנו" אמר סנודן בראיון ממוסקבה, "יצאנו על זה למלחמה". 

חלק ניכר מהציבור האמריקאי כבר סלח לסנודן והוא מכיר בפטריוטיות שלו. עכשיו נראה אם הממשלה האמריקאית, מסוגלת ליישר קו עם האזרחים.

קצרצרים

1. אכטונג! האפליקציה הפופולרית (אלוהים יודעת למה) סנאפצ'ט ידועה בכך שהיא נוקטת בכלל הידוע של הפילוסוף היווני הרקליטוס: אי אפשר לצפות באותה התמונה פעמיים. מרגע שהגיעה אליך התמונה, בדרך כלל תמונה שחשיפתה עשויה לגרום נזק, היא מחשבת את קיצה לאחור ומוחקת בתוך שניות. עכשיו סנאפצ'ט משנה את הכללים: מעתה, תוכל לצפות בתמונה פעם שניה. תוכל לעשות את זה רק פעם אחת ביום, אומרים שם, כך שתצטרך לבחור היטב באילו מהתמונות שקיבלת לצפות, אבל אם זה לא היה ברור קודם - התמונות לא באמת נעלמות. הן נשמרות והן יכולות לחזור ולנשוך אתכם.

2. חברת RSA, שהפכה לשם דבר בתחום ההצפנה, הכחישה שלשום (א') את הטענה כאילו היא שינתה את האלגוריתם שלה לבקשת ה-NSA, אבל לא הכחישה במפורש את הטענה שהיא לקחה מה-NSA עשרה מיליון דולר. מאחר ומדובר בסכום שהוא טיפה יותר ממה שאתה לוקח לפיצוציה, הנחת היסוד היא שאם הממשלה הטביעה 10,000,000 מכספי ציבור על RSA, היא גם קיבלה משהו. כתוצאה מכך, מתחילה תנועה של חרם על חברת RSA.   

3. ספקיות הרשת בבריטניה החלו לאחרונה להפעיל את מסנן הרשת שדורשת הממשלה. הלז אמור למנוע פורנוגרפיה, אבל, כרגיל, מסנן הרבה דברים אחרים. בין השאר, הוא מסנן אתרים לחינוך מיני ואתרים לנשים במצוקה, תוך שהוא לא מצליח למנוע גלישה לאתרי פורנו קשים מהמקובל. אבל יש פתרון! תוסף כרום פשוט שנקרא בשם Go Away Cameron, "יאללה לך הביתה קמרון, שלום ותודה", בעברית מודרנית - שעוקף את המסנן ומאפשר לחוות את הרשת בבריטניה ללא פילטרים מיותרים.