אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מי עיצב את כפתור ה־ON/OFF? איור: ערן מנדל

מי עיצב את כפתור ה־ON/OFF?

בלדד היקר, מה מקור הסמל על כפתור ההדלקה והכיבוי, זה עם העיגול והקו הקטן? תודה, דותן

26.12.2013, 08:51 | בלדד השוחי
דותן היקר,

זוכר שפעם למכשירים חשמליים היה מתג שמכבה ומדליק אותם? ממש מתג, שמזיזים מצד לצד כדי לפתוח ולסגור את המעגל החשמלי. לפעמים היו מסמנים אותו במילים "כבוי" ו"דלוק" בשפה המקומית, ולפעמים — כדי להתגבר על מכשול השפה — היו מסמנים אותו במספרים: 0 זה כבוי ו־1 זה דלוק. הגיוני.

אבל המתגים יצאו מן האופנה, ובמקומם הגיע הכפתור. לחיצה אחת מדליקה, הלחיצה הבאה מכבה. וחוזר חלילה. איך מסמנים כזה כפתור? קלי קלות. לוקחים את ה־1, דוחפים אותו לתוך ה־0 ומקבלים עיגול שלם שבתוכו מונח קו. וזה כבר ממש מתקרב לסמל המוכר.

אלא שרוב כפתורי הכיבוי וההדלקה לא באמת מנתקים את המעגל החשמלי. הם רק מכניסים את המכשיר למצב המתנה, שבו צריכת החשמל שלו נמוכה יותר. ברוב המכשירים יש אפילו נורית חיווי קטנה, שמוכיחה שהמכשיר עדיין משתמש בחשמל. אז המעגל החשמלי עדיין סגור. קמו האנשים הטובים של ועדת האלקטרוטכניקה הבינלאומית, שנוסדה ב־1906 ומשמשת כסמכות העליונה לתקנים בתחום הזה, לקחו את הקו הקטן, זה ה־1 שלנו, משכו אותו קצת למעלה והניחו אותו כך שהוא מסתיר את החלק העליון של ה־0, כלומר העיגול. וזה הסמל שאתה מכיר. סמל מיוחד לכפתור המשונה שגם לא ממש מכבה וגם לא ממש מדליק.

זה התחיל במתגים הישנים שהוזזו מצד לצד, שבהם הצד שהדליק סומן ב־1 והצד שכיבה סומן ב־0. אלו התחלפו בכפתור, ואז באו כפתורים שעברו ממצב דלוק למצב המתנה, בלי כיבוי מוחלט זה התחיל במתגים הישנים שהוזזו מצד לצד, שבהם הצד שהדליק סומן ב־1 והצד שכיבה סומן ב־0. אלו התחלפו בכפתור, ואז באו כפתורים שעברו ממצב דלוק למצב המתנה, בלי כיבוי מוחלט זה התחיל במתגים הישנים שהוזזו מצד לצד, שבהם הצד שהדליק סומן ב־1 והצד שכיבה סומן ב־0. אלו התחלפו בכפתור, ואז באו כפתורים שעברו ממצב דלוק למצב המתנה, בלי כיבוי מוחלט

למה הריח הכי חזק עולה מהנר כשמכבים אותו? רות

בואי נערוך ניסוי: הכיני נר ומצית, הציתי את הנר ואז כבי אותו. רואה תימרת עשן מסתלסלת? זה הריח. עכשיו הדליקי בזריזות את המצית והגישי את הלהבה אל תימרת העשן, מעל הנר הכבוי. ראית את זה? הלהבה נתפסת בעשן, רצה עליו כלפי מטה, מגיעה לפתיל ומדליקה את הנר. קסם.

איך זה עובד? פשוט מאד. כשאת מציתה את הנר, החום מתיך את שעוות הפרפין שממנה עשוי הנר, והיא נספגת ומטפסת במעלה הפתיל. וכשהיא מגיעה לסביבות 350 מעליות צלזיוס, היא רותחת והופכת לגז. ה"עשן" הדליק הוא בעצם אדי פרפין.

כשהנר דולק, אדי הפרפין נשרפים והופכים, עם החמצן שסביבם, לחומרים חסרי ריח: אדי מים, דו־תחמוצת הפחמן, חד־תחמוצת הפחמן (הרעילה ביותר והסיבה לכך שלא משאירים אש בוערת בחדר לא מאוורר) וסתם פחמן (הקרוי גם "פיח"). אך כשאת מכבה את האש אדי הפרפין מתפזרים בחדר ומעלים באפך את הריח המוכר. כמו ריח של יום הולדת, רק בלי העוגה.

שאלות לבלדד השוחי: askbildad@calcalist.co.il

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות