אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
רשות ני"ע: "המסחר האלגוריתמי הינו תורם משמעותי לנזילות בשוק ההון" צילום: שאול גולן

רשות ני"ע: "המסחר האלגוריתמי הינו תורם משמעותי לנזילות בשוק ההון"

המחלקה הכלכלית ברשות פרסמה היום מחקר אוהד לפעילות המסחר האלגוריתמי בישראל. התחום מפגר בארץ לעומת העולם, רחוק מהשיא ב-2011, אבל תורם רבות למסחר

25.12.2013, 14:14 | אסף גילעם

רשות ני"ע יוצאת באיתות חיובי לשחקני המסחר האלגוריתמי בישראל. במחקר, שפרסמה אתמול המחלקה הכלכלית ברשות ני"ע בראשותה של ד"ר גיתית גור גרשגורן, מוצג המסחר האלגוריתמי המתפתח בישראל כבעל יתרונות חשובים למסחר, לנזילות, ליציבות ועוד. המחקר מצא כי סוחרי האלגוריתמים בבורסה בתל אביב תורמים במיוחד במצבים של נזילות מועטה ובמידה מסוימת גם בתקופות משבר.  

קראו עוד בכלכליסט

המחשב מקבל החלטות

המסחר האלגוריתמי בשוק ההון הוא שימוש בתוכנות מחשב לצורך קבלת החלטות, ניהול והגשת פקודות באופן אוטומטי. המסחר האלגוריתמי מחולק לשני תחומים עיקריים: הראשון, "אלגוריתמי ביצוע" (Execution Algorithms) שתפקידו להוציא לפועל עסקאות תוך השפעה מינימלית על המחיר. השני, מסחר בתדירות גבוהה (HFT) המשתמש בטכנולוגיה למגוון תחומים כגון עשיית שוק, זיהוי נזילות, ניצול פערי ארביטראז', ניצול מגמות וכדומה.

בניגוד לתחושה של רבים מהפעילים בשוק ההון המקומי, עולה מן המחקר כי היקף הפעילות של שחקני האלגו־טריידינג ירד השנה. חלקם של שחקני האלגוריתמים בעסקאות בשוק המעו"ף הגיע בשיאו לכ־50% בשנת 2011 ומאז התמתן לכ־35%. יש לציין כי המחקר מתייחס לשנת 2013 רק עד סוף יוני. הבורסה סבלה מנזילות נמוכה וממחזורי שפל, ורק מהקיץ חלה התעוררות במסחר. המחזורים הנמוכים מקשים על קיומה של פעילות אלגו נרחבת, ולכן גם הירידה בהיקפה במחצית הראשונה והשחונה של 2013.

היקף האלגו בארץ נמוך

המחקר גילה ששחקני האלגו משפרים את הנזילות בבורסה, בניגוד לחלק מהטענות שהעלו ותיקי שוק ההון. למרות זאת, כדי שהמסחר האלגוריתמי יצליח לשפר את הנזילות, דרושה נזילות מינימלית בשוק כדי שיהיה רווחי לאותם שחקנים לפעול.

המחקר, שבוצע על ידי ד"ר גיתית גור גרשגורן, עידן מיכאלי, גיא סבח וארז רפאלי, מתאר את מאפייני המסחר האלגוריתמי, סוקר את תרומתו לשוק ההון, סוקר את האסדרה (רגולציה) הקיימת בעולם ובישראל ובוחן את חלקו ואת תרומתו לנזילות בשוק המעו"ף. המחקר זיהה כי חלקם של שחקני האלגוריתמים מנפח המסחר בחוזים בשוק המעו"ף הגיע בשיאו, ב־2011, לכ־40% וב־2013 עמד על כ־25%. לעומת זאת, חלקם ממספר הפקודות שנשלחות לבורסה כפול ומתוך הפקודות שנכנסו לשכבה הראשונה הוא גדול אף יותר. ניתן לראות כי היקף הפעולות ביתר השווקים קטן יותר, והוא בולט בעיקר בשוק האג"ח הקונצרניות ותעודות הסל. 

 

אילוסטרציה, צילום: גלעד קוולרצ אילוסטרציה | צילום: גלעד קוולרצ'יק, shutterstock אילוסטרציה, צילום: גלעד קוולרצ

המחקר זיהה כי המסחר האלגוריתמי בישראל עודנו רחוק מזה הקיים בשווקים המערביים הגדולים. היקפו נמוך יותר, הוא מתפתח באיחור לעומת שוקי ההון בעולם והסוחרים מסיימים את היום עם פוזיציות גדולות יותר ביחס לנפח פעילותם במהלך היום. המחקר צופה את המשך התחזקות התחום בישראל, הן בהצטרפות שחקנים זרים והן בשיפור היכולת ומספר השחקנים של הגורמים המקומיים.

הכלכלנית הראשית, ד"ר גתית גור גרשגורן, מסבירה בשיחה עם "כלכליסט" כי המחקר מהווה בדיקה ראשונית של הרשות לפעילות: "יש לפעילות האלגו יתרונות וחסרונות. זאת האחריות שלנו לבצע את הפיקוח עליה באופן מידתי, לאפשר לה לפעול ולא לפגוע בהגנות השוק". ד"ר גור גרשגורן מדגישה כי ישראל היא עוד לא אמריקה. "המסקנה הראשונה היא שצריך להיזהר ולהיות רגישים על איך שמסתכלים על שחקני האלגו הישראלים. אלו לא אותם שחקנים וזו לא אותה פעילות כמו בשווקים המתקדמים בחו"ל, למשל ארה"ב. השחקנים שלנו פחות מהירים ופחות מתוחכמים, זה חלק משוק קטן יותר עם מסחר בהיקף נמוך יותר. אצלנו אין ריבוי של זירות שמאפשרות פעילות ארביטראז' רחבה, מלבד המניות הדואליות. כל הדברים האלה לא מביאים את השחקנים המתוחכמים מהשווקים המובילים בחו"ל לפעול פה. אלו שכן פועלים בישראל, לא פועלים באותה אינטנסיביות כמו השחקנים בחו"ל".

"הרגולטור צריך ללמוד"

למול המחקר שהתפרסם אתמול, ניכרת מנגד הפעילות של הרשות להגביל ולהסדיר את פעילותם של שחקני הנוסטרו, אותם שחקנים אשר גם אמורים לספק נזילות לבורסה. ד"ר גור גרשגורן מדגישה כי "אין פה העדפה, אלא חובה לנהל את הסיכונים". היא מציינת כי חלק מאותם שחקני נוסטרו פעילים גם במסחר אלגוריתמי: "אנחנו רוצים להבין את שחקנים הפועלים בשוק. המחקר מוצא שיש למסחר האלגוריתמי תרומה לנזילות, אבל הוא לא מתעלם מזה שיש לו גם השלכות שליליות אפשריות. זו פעילות חדשה, ואנחנו כרגולטור צריכים ללמוד אותה". ד"ר גור גרשגורן אומרת כי הפעולה צריכה להיעשות בכמה זירות, כדי לאפשר לשוק האלגו להתפתח בישראל: "הפעילות לא משתווה לחו"ל, יש עוד הרבה דברים שאפשר לעשות. חלק קשור לטכנולוגיה בבורסה, אבל גם להיעדר ריבוי הזירות, גובה עמלת המינימום ועוד".

"בעיניי, השאלה אם אלגו טוב או רע לא רלבנטית. זו עובדה קיימת, זה חלק מהמסחר בישראל ובעולם" אומר אלעד בנבג'י, מנכ"ל אקסלנס נשואה שירותי בורסה. "יש לזה יתרונות וחסרונות, זה כמו לשאול אם האינטרנט תופעה חיובית לחינוך בישראל, צריך רק לראות איך מתמודדים איתו. אין ספק שהוא מגביל נזילות. עם זאת, הוא יכול למנוע משחקני פוזיציות גדולות כמו המוסדיים, להעביר חבילות גדולות בשוק. יכולה להיות התנגשות בין מסחר מוסדי גדול לבין אלגו, אבל יש פתרונות לכך. לדוגמה, אמרו שיהיה עסקאות מתואמות, בלי שאלגו יוכל לקחת חלק מהעסקה.

"אין ספק שלאלגו יש חיסרון שהוא מפריע לשחקנים ידניים, גם מוסדיים וגם פרטיים. זה שיש אלגו טרייד מקטין את מספר השחקנים הידניים. המכונה מנצחת במהירות, ולכן השחקן הידני צריך להיות יותר מתוחכם". מעבר לכך מסביר בנבג'י, אשר יושב גם בדירקטוריון הבורסה מטעם אקסלנס, כי ישנה היערכות שנעשית ותיעשה מבחינת חברי הבורסה עצמם: "ישנו נושא הבקרות, שמצריכות מחברי הבורסה לפתח מערכות שיגנו על עצמם ועל הבורסה".

בסיכום הסקירה אנשי רשות ני"ע לא מעלים הצעה אופרטיבית בנוגע למסחר האלגוריתמי, "נראה כי המסחר האלגוריתמי מעלה סוגיות ערכיות ומשפטיות מורכבות. מאז ומעולם היו פערים בין משקיעים שונים ביכולת הניתוח והתגובה למידע חדש, אך נשאלת השאלה האם כניסתם של שחקנים אלה ודפוסי פעולתם אינה בגדר שבירת "חוקי המשחק". אין בידינו תשובה חד משמעתית", כתבו בסיכום הסקירה אנשי הרשות.

תגיות