אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אחריות חברתית וסביבתית, טייק 3 צילום: עמית שעל

קפיטליזם 3.0

אחריות חברתית וסביבתית, טייק 3

המשרד לאיכות הסביבה הציג בשבוע שעבר מדריך חדש, שמסביר לחברות הממשלתיות כיצד לתכנן וליישם פיתוח בר קיימא. מדובר, כמובן, ביוזמה ברוכה. רק חבל שהחלטת ממשלה דומה מ־2009 כלל אינה מיושמת, וגם לא ההחלטה שקדמה לה ב־2003

26.12.2013, 11:22 | גיל קליאן

בשבוע שעבר הושק מדריך מהודר של המשרד להגנת הסביבה, מדריך שנועד להסביר לחברות הממשלתיות כיצד ליישם אסטרטגיות של פיתוח בר קיימא בפעילותן. מדובר באסטרטגיות שמהוות כיום את חוד החנית של התפיסות הניהוליות במגזר העסקי, שההגיון העומד בבסיסן הוא שהחברה יכולה וצריכה לפעול למען הסביבה והחברה, וכי פעילות כזאת, אם היא נעשית בצורה נכונה, תורמת גם לבעלי המניות של החברה, במקרה זה המדינה. לסיכום, מדובר בחוברת שאמורה לסייע לחברות הציבוריות למלא את מטרתן המקורית – להגשים פרויקטים לטובת הציבור.

היוזמה הזאת מגיעה עם יעדים. לדברי ד"ר אוהד קרני, מחבר החוברת וממונה לקיימות בעסקים במשרד להגנת הסביבה, באירוע השקת המדריך הוצג יעד טנטטיבי (יעדים קשיחים יוצגו רק בשבוע הבא) כשהכוונה היא שביוני 2014 יתבצע דיווח ראשון והגשה ראשונה של תוכנית אסטרטגית לפיתוח בר קיימא בחברות שלא עשו כן עד היום. קרני מוסיף שהחל מ־2015 יחויבו כל החברות הממשלתיות לפרסם דו"ח שיוקדש לנושא, הדומה לדו"חות אחריות תאגידית שחברות פרטיות מפרסמות כיום באופן וולונטרי.

 , איור: רחלי שלו איור: רחלי שלו  , איור: רחלי שלו

החלטות יפות, מציאות עגומה

כל זה היה יכול להיחשב כמהפכני ופורץ דרך - אבל האמת היא שכל זה כבר הוחלט, ולא יושם. בחברות הממשלתיות בפרט ניתן לציין את החלטת הממשלה שהתקבלה בנושא ביוני 2009, שהציבה לכל 100 החברות הממשלתיות תאריך יעד של עד מרץ 2010 להגשת תוכניות יישום מפורטות שמתוות שיפור בגישתן כלפי הסביבה, העובדים, הספקים, הלקוחות ושאר הקהלים שאינם בעלי המניות.

מה קרה עם המחויבות הזאת? בישיבה של ועדת הכספים בנושא ביוני 2012 אמר חבר הכנסת דב חנין כי "החלטות מאוד יפות יש לנו, אבל המציאות מאוד עגומה. נכון להיום לא פורסמה תוכניות לפיתוח מקיים של חברות ממשלתיות. הפרה כל כך בוטה, גם של החלטת הממשלה וגם של חוזרים ומדיניות של רשות החברות הממשלתיות, היא באמת דבר נדיר ומקומם במיוחד". אגב, באותו דיון הופיע גם קרני עצמו, שטען כי הכללים שיפשטו את מלאכת הדיווח על החברות הממשלתיות יפורסמו בינואר 2013 – כאשר הם פורסמו רק כעת.

בשיחה עם "כלכליסט" טוען קרני כי 37 חברות מתוך 100 הגישו גירסה כלשהי של דיווח על פיתוח בר קיימא מאז שנת 2000 (חברת החשמל היתה הראשונה, הרבה לפני החלטת הממשלה בנושא). עם זאת, מציין קרני כי פחות מ־10 דו"חות שהוגשו יכולים להיחשב כמסמכים "אפקטיביים".

מה הופך מסמך כזה לאפקטיבי? כאשר המסמך ממפה בצורה טובה את ההשפעות של הארגון על כל הקהלים עמם הוא בא במגע – הציבור, הלקוחות, העובדים, הספקים, הסביבה והדורות הבאים – ומעריך היכן הוא יכול להשפיע בצורה המהותית ביותר ולהשיג מקסימום תוצאה עם מינימום משאבים. הארגון צריך גם להגדיר לעצמו יעד כמותי ליישום תוך זמן קבוע מראש.אגב, לזכות התהליך ניתן לומר שהמדריך שפורסם בשבוע שעבר אמור לייצר מסמכים שכאלה, ברורים, כמותיים, תחת יעדים ברורים להשפעה ולוחות זמנים קשיחים ליישום.

אף שמדובר במסמך שנכתב במשרד להגנת הסביבה, נכללים בו גם פרמטרים שניתן להגדיר כ"חברתיים" או סתם אנושיים, שעל החברות הממשלתיות לבדוק. כך למשל הן מתבקשות לבדוק סיפוק אישי ומוטיבציה של עובדים, והאם התרבות הארגונית שלהם תומכת ביעדים של הארגון.

לא מתחשבים בשיקולי הטווח הארוך

החלטת הממשלה מ־2009 לגבי החברות הממשלתיות היא לא הראשונה שמנסה להחדיר סטנדרטים איכותיים יותר לניהול המגזר הציבורי. כאשר מנסים להתחקות אחרי שורשי תפיסות אלו בממשל הישראלי מגיעים למסמך מדיניות של המשרד להגנת הסביבה שחובר ב־1996 ולא ממש השפיע על קובעי המדיניות, אך כן היווה את הבסיס לחיבור מסמך בין משרדי לקראת ועידת יוהנסבורג לפיתוח בר קיימא שהתקיימה ב־2002. משלחת מכובדת של קובעי מדיניות מישראל נסעה לאותה ועידה, ואחריה התקבלה החלטת הממשלה הראשונה בנושא.

בהחלטה, שהתקבלה ב־2003, קבעה הממשלה כי היא מעוניינת לקדם תוכנית לפיתוח בר קיימא עבור המדינה כולה. נקבעו יעדים ולפיהם עד סוף 2003 תוגש התוכנית, שתעודכן לאחר מכן בכל שלוש שנים. בהחלטת הממשלה עצמה נקבעו 80 מטלות בנושא ל־12 משרדי ממשלה שונים. הוחלט גם כי המשרד להגנת הסביבה יגיש דו"ח חצי שנתי על ההתקדמות.

התוכנית כמובן לא הוגשה עד סוף 2003, וב־2005 כתב על כך מבקר המדינה דאז, מיכה לינדנשטראוס, כי "עולה שמשרדי הממשלה טרם יישמו את החלטת הממשלה, טרם נתנו לנושא את המשקל הראוי, וטרם נערכו לאימוץ עקרונות הקיימות וליישומם בכל האגפים הנוגעים בדבר. כפועל יוצא אין עדיין מאמץ לאומי ובין משרדי בנדון, ולא מן הנמנע שנעשות כיום פעולות פיתוח ופעולות אחרות שאינן מתחשבות בעקרונות של צדק בין דורי, בצורכי הדורות הבאים, בהידלדלות המשאבים ובשיקולי הטווח הארוך. פעולות פיתוח רבות הנוגדות לעקרונות הקיימות הן בלתי הפיכות ופוגעות במשאבים חסרים (כגון קרקע ומים). לגורם הזמן יש לפיכך חשיבות ניכרת במניעת פעולות אלה, ומכאן גם הכורח ביישום מהיר יותר של החלטת הממשלה".

"טרם נוצרו כלים אפקטיביים"

למרות שהמשרד להגנת הסביבה היה אמור להגיש דו"ח התקדמות בכל חצי שנה, בפועל עד 2009 הוא פרסם רק שלושה דו"חות כאלה. בדו"ח שפורסם בשנת 2009 הוארו כמה נושאים שזכו לקידום בכמה משרדים, אך עדיין היתה חסרה אסטרטגיה כוללת. יתכן שהסיבה לכך היא בחירתה של מדינת ישראל ב"מודל הקנדי" ליישום ההחלטה, במסגרתו כל משרד קובע מדיניות לעצמו, וכל מסמכי המדיניות של המשרדים השונים אמורים להתגבש לכדי מדיניות אחת.

ב־2009 נכתב כי "זוהו תחומי פעילות משותפת בין משרדי ממשלה, אך טרם נוצרו כלים אפקטיביים ליישומם בפועל. במבט לעתיד, יש לקוות כי שיתופי הפעולה והתקרבות עמדות בעלי העניין יאפשרו בקרוב הכנת אסטרטגיה לפיתוח בר־קיימא למדינת ישראל".

בדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהוגש ביוני 2013, צוין כי ישראל וקנדה היו בין המדינות הבודדות שאימצו את "המודל הקנדי" אחרי ועידת יוהנסבורג. מרבית מדינות העולם, אם כן, הלכו בדרך של קביעת מדיניות אחת, ויישומה במשרדי הממשלה השונים. ההליך המרכזי ביותר בנושא החל רק ב־2011, עם ההחלטה לאימוץ תוכנית לאומית לצמיחה ירוקה. תוכנית זו הושלמה והוצגה, אך חלקים גדולים ממנה, כמו איחוד ופישוט הרגולציה הסביבתית, טרם יושמו.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות