סעיפים קטנים, תגמולים גדולים: תיקון 20 לכל היתר

שכר הבכירים בחברות הגדולות בבורסה, השייכות למדד ת"א־100, מצליח לתפוס את תשומת הלב הציבורית. רוב שיאני השכר לרוב באים מחברות אלה, אלא שגם חברות קטנות בבורסה, אלה שממדד היתר, מייצרות מיליונרים, ואף בהן ניתן למצוא לא מעט עיוותים בין ביצועי החברות לתגמול הבכירים. תיקון 20 לחוק החברות, שנועד להביא את מדיניות שכר הבכירים לאישור אסיפת בעלי המניות, חל על חברות ת"א־100 כבר מספטמבר האחרון, ואילו חברות היתר, המאופיינות בממשל תאגידי חלש יותר, היו אמורות ליישר קו עם התיקון עד ל־12 בינואר 2014.

אלא שהשבוע החליטה רשות ני"ע ללכת לקראת חברות היתר שעדיין לא אישרו את מדיניות התגמול שלהן. החברות הקטנות פנו אל הרשות וביקשו לאפשר להן לדחות את האסיפות כדי שיוכלו למצות את הדיונים עם בעלי המניות ולתקן את מדיניות התגמול שלהן על פי דרישתם. בעקבות זאת החליטה הרשות שלא להתערב בדחיית האסיפות כל עוד "ייעשה מאמץ מצד החברות לסיים את הטיפול במדיניות התגמול בהקדם האפשרי". "כלכליסט" מספק לכם הצצה לדרמות הגדולות של החברות הקטנות.

דלתא: בעל השליטה דואג לבתו

חברת ההלבשה דלתא, הנשלטת על ידי אייזיק דבח, הגישה לאישור בעלי המניות את תנאי העסקתה של בתו, גלוריה, שמועסקת כמנהלת מוצר בחברה־הבת דלתא גליל USA. החברה זימנה לראשונה את האסיפה ב־26 בנובמבר, כאשר ב־22 בדצמבר נאלצה דלתא לנמק שוב מדוע היא מבקשת להכפיל את שכרה של הבת.

על פי ההצעה, שכרה השנתי של דבח שתהיה האחראית על העיצוב, הפיתוח והרכש של קטגוריות הילדים והתינוקות (Baby) של דלתא ישראל, יוכפל לכ־540 אלף שקל ברוטו, זאת לעומת שכר ברוטו של 277 אלף שקל בלבד עד כה. בנוסף, תהיה דבח זכאית לבונוס שנתי בסכום שלא יעלה על 30% משכרה השנתי, ועלות העסקתה הכוללת תעמוד על 763 אלף שקל.

דירקטוריון דלתא נימק את בקשתו להכפלת השכר בכך שב־2010, כאשר הבת החלה לעבוד בחברה, שכרה היה נמוך יחסית לשכר שהיה ראוי למשרתה, זאת בהתאם לנתוני השכר של עובדים מקבילים בחברה־הבת האמריקאית. "אדם חיצוני שיתבקש לעשות את כל התפקידים המוטלים כיום על גב' דבח" כתב הדירקטוריון, "ידרוש שכר גבוה יותר. במחלקתה של גב' דבח ישנם עובדים הכפופים לה, המשתכרים באופן משמעותי יותר ממנה, על פי שכרה הנוכחי. עובדים אלה לא היו כפופים לה במסגרת התפקיד שאותו החלה למלא ב־2010".

לבסוף, נכתב כי "השכר המבוקש לגב' דבח אושר על ידי ועדת התגמול והדירקטוריון, לאחר שהם בחנו גם נתוני שכר פנימיים של עובדים אחרים בחברה ולאחר שהם הכירו בתרומתה של גב' דבח לחברה – לאור תחומי האחריות שלה אשר גדלו באופן ממשי יחסית לתפקידה ב־2010".  

 

 

דוניץ: היקף המשרה המתכווץ לא משפיע על שכר הבכירים

המאבקים המשפחתיים בחברת הנדל"ן דוניץ יאלצו את החברה לזמן אסיפה חדשה לאישור מדיניות התגמול שלה, אחרי שאסיפת בעלי המניות, ברוב של 54%, לא אישרה את המדיניות המוצעת. הצבעתם של שניים מבעלי החברה, הדירקטור רם דוניץ (16.25%) ואחותו תמר רוטברג (16.4%), שנספרו בין מחזיקי המניות שאינם בעלי עניין אישי, היא שהכריעה את הכף נגד מדיניות התגמול המוצעת.  כיום מכהן כיו"ר דירקטוריון החברה יעקב דוניץ (4.85%).

 

בן דודו של היו"ר, עו"ד דב דוניץ (16.4%), מכהן כסגנו. המהומה בדוניץ החלה כשבסוף חודש אוקטובר אישרו הדירקטוריון וועדת התגמול את מדיניות התגמול החדשה, וב־11 בנובמבר פרסמה החברה זימון לאסיפת בעלי מניות לאישור מדיניות התגמול החדשה המוצעת ליו"ר והמנכ"ל.

בזימון לאסיפה הוצע כי יעקב דוניץ ימשיך ליהנות מתנאי העסקתו הנוכחיים אף שהיקף המשרה שלו יירד מ־100% להיקף משרה "גמיש ולא פחות מ־50%", כפי שנכתב בהצעת הדירקטוריון. עלות שכרו החודשי של דוניץ עומדת על 105 אלף שקל, והוא זכאי לבונוס של 1.375%–1.625% על רווח שנתי נקי שמעל 7.5 מיליון שקל. עלות העסקתו של דוניץ במשרתו המקוצצת צפויה להסתכם ב־1.64 מיליון שקל, זאת בהנחה שהבונוס שיקבל יהיה זהה לבונוס שקיבל ב־2012.

מי שעוד אמור לקבל שדרוג נאה לפי מדיניות התגמול החדשה הוא המנכ"ל נסים אחיעזרא, המכהן מעל ל־20 שנה בתפקיד ומחזיק ב־7.5% מהון המניות. לפי המדיניות החדשה, עלות שכרו החודשית של אחיעזרא תעמוד על 142 אלף שקל צמוד למדד, זאת במקום שכר חודשי בעלות של 125 אלף שקל כיום. אחיעזרא ימשיך ליהנות מבונוס של 2.75%–3.25% על רווח נקי לפני מס שמעל ל־7.5 מיליון שקל. עלות העסקתו צפויה להסתכם השנה ב־2.78 מיליון שקל. 

רם דוניץ התנגד לאישור מדיניות התגמול ליעקב דוניץ בטענה שהעדכון מהווה הכפלת שכר היו"ר ללא הצדקה, וכי אין הצדקה לקיים תפקיד יו"ר דירקטוריון בתגמול שנתי כולל שעולה על 1.5 מיליון שקל. רם דוניץ אף התלונן כי מחיקת תפקידו של סגן היו"ר ממדיניות התגמול "מעידה על מגמה של התאמת תפקידים פרסונלית בחברה".

גם דב דוניץ פרסם נייר עמדה משלו. "במשך 30 שנה שימשתי בתפקידים שונים בחברה, ממנהל כספים, דרך מנכ"ל משותף ועד לסגן יו"ר פעיל... רם דוניץ מצא לנכון לנהל מלחמת חורמה אישית ובלתי עניינית שמטרתה אחת: לפגוע בתנאי ההעסקה המוצדקים והמאושרים כדין של אותם בכירים".

דירקטוריון החברה לא נותר חייב, ופרסם תגובה משלו. "הדירקטוריון מצטער על כך שמחלוקת בין בעלי מניות שהם בני משפחה, עלתה כמחלוקת עקרונית. לדעת ועדת התגמול וכן לדעת מרבית חברי הדירקטוריון (למעט רם דוניץ), המדיניות המובאת לאסיפה מתאימה לחברה וכוללת תמריצים נאותים". בסופו של דבר, כאמור, מדיניות התגמול של דוניץ לא אושרה.

חמת: בור ללא תחתית

חמת, חברת מוצרי הבנייה והברזים, נאלצה להוסיף הבהרות למדיניות התגמול של מנכ"ל החברה יגאל מורן, על רקע התערבותה של אנטרופי. מדיניות התגמול המקורית של מורן לא כללה רף רווח מינימלי שמתחתיו לא יזכה המנכ"ל למענק שנתי, כאשר על פי הנוסחה המוצעת, זכאי מורן למענק בשיעור של 2% על הרווח השנתי לפני מס. בעקבות דרישתה של אנטרופי, ייקבע כעת רף מינימלי שמתחתיו לא יקבל מורן מענק. התוכנית החדשה תחול לא יאוחר מאשר תחילת 2015.

בנוסף, כל שינוי בתוכנית המענקים למורן תובא לאישור אסיפת בעלי המניות. המענק השנתי המקסימלי למנכ"ל יעמוד על מיליון שקל, כאשר עלות שכר הבסיס השנתי המקסימלי יעמוד על כ־1.2 מיליון שקל (לעומת עלות שכר שנתית של 1.06 מיליון שקל ב־2013). חריגה של עד 5% מסכום זה לא תחייב תיקון של מדיניות התגמול. עלות שכרו החודשית של מורן ב־2013 היתה גבוהה פי 6.4 מעלות השכר החודשית הממוצעת של עובד בחברה שעמדה על 13.8 אלף שקל בחודש.

לוועדת התגמול ולדירקטוריון יינתן שיקול דעת לנטרל מהרווח הנקי רווחים או הפסדים בעלי אופי חד־פעמי או שאינם במסגרת מהלך העסקים הרגיל. יו"ר חמת יואב גולן משך ב־2013 שכר בעלות של 786 אלף שקל – פי 4.7 מעלות שכרו של עובד ממוצע. לפי תוכנית התגמול, גולן אינו זכאי למענק שנתי.   

 

צור שמיר: מנכ"ל בהמתנה

צור שמיר האוחזת בביטוח ישיר ונשלטת על ידי דורון שנידמן והמנכ"ל מוקי שנידמן, נאלצה לדחות את אסיפת בעלי המניות שתדון במדיניות התגמול שלה מ־29 בדצמבר ל־5 בינואר. הסיבה: החברה מתדיינת במקביל עם אנטרופי על תנאי העסקתו של מוקי שנידמן. הסעיפים שהוסרו מסדר יומה של האסיפה הם אישור מדיניות התגמול, עדכון תנאי ההתקשרות עם חברת הניהול של היו"ר יוסי קוצ'יק ועדכון תנאי ההתקשרות עם מוקי שנידמן לשלוש שנים.

 

צור שמיר ביקשה לאשר לקוצ'יק דמי ניהול בעלות שנתית של 648 אלף שקל, כשקוצ'יק התחייב לאי־תחרות של שלושה חודשים עם סיום תפקידו בחברה. המענק המדיד שלו יהיה זכאי קוצ'יק יהיה בגובה של עד חצי מיליון שקל. עלות שכרו של קוצ'יק בתשעת החודשים הראשונים של השנה כיו"ר צור שמיר הסתכמה ב־645 אלף שקל וב־453 אלף שקל על תפקידו כסגן יו"ר ביטוח ישיר. שתי המשרות היו כל אחת בהיקף של 38%.

נקודת המחלוקת שבין צור שמיר לאנטרופי נעוצה בסעיף שקובע כי עם אישור תוכנית התגמול החדשה יחדל מוקי שנידמן לכהן כדירקטור בצור שמיר. עלות שכרו של שנידמן בתשעת החודשים הראשונים של 2013 עמדה על 904 אלף שקל על תפקידו כמנכ"ל צור שמיר (50% משרה) ועל 1.9 מיליון שקל כיו"ר ביטוח ישיר (50% משרה).   

 

קשרי תעופה: מדיניות תגמול כהמלצה בלבד

קשרי תעופה דחתה השבוע את אסיפת בעלי המניות שלה מ־24 בדצמבר ל־5 בינואר בעקבות שינויים שנאלצה לערוך במדיניות התגמול שלה על רקע תלונות של חלק מבעלי המניות. אחד הסעיפים הבולטים שהוסרו הוא זה שאפשר לה להעניק לדירקטורים, לרבות היו"ר ובעל השליטה (66.6%) רמי שביט, תגמול גבוה יותר מהסכומים הנקובים בתקנות התגמול.

 

כמו כן נדרשה קשרי תעופה לקבוע רווח נקי שנתי של לפחות חצי מיליון דולר כתנאי סף לחלוקת המענקים. ב־2012 הפסידה החברה 491 אלף דולר לעומת הפסד של 5 מיליון דולר ב־2011. את תשעת החודשים הראשונים של 2013 היא סיימה ברווח של 4.9 מיליון דולר, שיזכה את המנכ"ל יורם מוטעי במענק. עלות שכרו של מוטעי ב־2012 הסתכמה ב־1.1 מיליון שקל, פי 17.1 משכר עובד ממוצע בחברה (כולל מענקים), ושכרו של רמי שביט היה כ־554 אלף שקל.

עלות שכרם השנתית של נושאי המשרה בחברה תהיה בטווח שבין האחוזון ה־25 לאחוזון ה־75 של חברות מתחום השירותים והמסחר, קרי 972 אלף שקל עד 1.67 מיליון שקל עבור המנכ"ל, זאת לעומת רף מקסימלי שנתי של 1.75 מיליון שקל שהדירקטוריון ביקש לאשר.

נוסף על כך נקבע, בניגוד להצעה המקורית של הדירקטוריון, שאם מנהל יעזוב את החברה לפני תום מועד ההעסקה הוא לא יהיה זכאי למענק, אלא באישור חריג של ועדת התגמול והדירקטוריון; המענק המיוחד הוגבל לשלוש משכורות ברוטו לעומת 12 משכורות שביקש הדירקטוריון לאשר בהצעת התגמול המקורית.   

 

ליטו גרופ: עצמאים בשטח

תיקון 20 לחוק החברות מאפשר לחברות ציבוריות להתעלם מעמדתם של בעלי המניות בגיבוש מדיניות התגמול. עם זאת, מרבית החברות הציבוריות הבינו שהאפשרות המוקנית להן בחוק אינה ריאלית כל כך. אלא שבליטו גרופ, חברת התקנת מרכבי רכב וקירור קטנה, הנסחרת לפי שווי של 7 מיליון שקל, החליטו ללכת עם ההיתר עד הסוף, ולממש את אחד החששות המרכזיים של רשות ני"ע שהעריכה מלכתחילה כי החברות הקטנות עשויות להיות הבעייתיות יותר מבחינת הממשל התאגידי.

 

את ההתעלמות מעמדתם של בעלי המניות תירץ דירקטוריון ליטו בכך שהדירקטורים עמלו ונפגשו ארבע פעמים בטרם גיבשו את מדיניות התגמול, והדגיש כי מדיניות התגמול אושרה תוך עמידה בכל דרישות החוק. עוד כתבה ליטו גרופ כי "מדיניות התגמול שהובאה לאישור האסיפה הכללית משקפת לדעת ועדת התגמול והדירקטוריון את רצון החברה ליהנות מיכולת ניהול של נושאי משרה אשר מסוגלים לנהל חברה ולהובילה להצלחה למרות מצבה הפיננסי". בסוף ספטמבר היה לליטו גירעון של 135 מיליון שקל בהון העצמי.

על פי מדיניות התגמול שאישר הדירקטוריון, עלות שכרו השנתית של המנכ"ל יורם בן דוד לא תעלה על 1.02 מיליון שקל, ואילו עלות שכרו השנתית של היו"ר, משה בן חמו, לא תעלה על 1.2 מיליון שקל. עלות שכרם השנתית של הסמנכ"לים לא תעלה על 600 אלף שקל.