אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
התחרות מחסנת צילום: MCT

התחרות מחסנת

עלייתן של חברות תרופות במדינות המתפתחות מבשרת הוזלה משמעותית במחירי החיסונים - והישגים היסטוריים במאמץ לחסן כל ילד

30.12.2013, 08:25 | ביל גייטס

חיסונים מחוללים פלאים: הם מונעים התפרצות מחלות, וזה טוב בהרבה מטיפול בהן לאחר שכבר צצו; הם גם זולים וקלים לשינוע - ולמרות כל זאת, מיליוני ילדים בעולם אינם מחוסנים. זה תמיד הפליא אותי. כשהקמנו את קרן גייטס לפני 15 שנה, הנחנו שכבר ננקטים כל הצעדים המתבקשים, ושנצטרך לספק את הפתרונות היקרים, או אלו שיעילותם טרם הוכחה; אבל למעשה, אספקת החיסונים הבסיסיים עדיין נמצאת בראש סדר העדיפויות שלנו.

במבט ל־2014, אני אופטימי מתמיד לגבי ההתקדמות שבכוחנו להשיג בעזרת כוחם של חיסונים כדי להעניק לכל ילד, בכל מקום, התחלה בריאה בחיים. יש לנו משאבים חדשים מתורמים נדיבים בכל רחבי העולם; אנו מפתחים חיסונים חדשים וטובים יותר להגנה על ילדים ממחלות קטלניות; אנו גם מוצאים דרכים חדשניות לספק אותם, במיוחד באזורים שקשה להגיע אליהם.

ביל גייטס, צילום: בלומברג ביל גייטס | צילום: בלומברג ביל גייטס, צילום: בלומברג

אחת ההתפתחויות המסעירות ביותר במאמץ הגלובלי לחסן כל ילד - התפתחות שנותרה עד כה בצל - היא המעורבות הגוברת של ספקי חיסונים ממדינות מתפתחות: מדינות כמו ברזיל, סין והודו עמדו בעצמן בפני אתגרים רבים בתחומי הבריאות והפיתוח, והשיגו התקדמות עצומה. כעת הן מנצלות את הניסיון והיכולת הטכנית שצברו כדי לסייע למדינות אחרות להתקדם באופן דומה.

סביר להניח שלא שמעתם על רבות מחברות התרופות שהפכו לשותפות חשובות במאבקנו למען הבריאות העולמית - חברות כמו מכון סרום, בהארט ביוטק, ביולוג'יקל E, צ'יינה נשיונל ביוטק גרופ וביו־מאנגיניוס, אם למנות רק כמה מהן. החברות הללו מגייסות את הרוח החדשנית שחוללה שינוי בשווקים המתעוררים והפכה אותם למרכזי ייצור של הכל, ממכוניות ועד מחשבים, והן כעת מובילות באספקת חיסונים איכותיים וזולים לעולם.

התחרות הגוברת מצד אותן חברות והגישות החדשות שלהן בייצור מאפשרות להגן על ילד מפני שמונה מחלות עיקריות ובהן טטנוס, שעלת, פוליו ושחפת, בעלות נמוכה מ־30 דולר. מכון סרום, למשל, מייצר יותר חיסונים מכל חברה אחרת בעולם, וממלא תפקיד מרכזי בהורדת העלויות והגדלת הנפחים.

הספקים הללו מקיימים שותפויות הדוקות עם יצרני חיסונים בינלאומיים, עם תורמים ועם GAVI - ארגון הפועל להפצת חיסונים במדינות עניות. השותפויות האלה, ומאמצי הספקים, הובילו לכך שכיום מחוסנים בעולם יותר מ־100 מיליון ילדים בשנה, יותר מאי פעם - וככל שיותר ספקים ייכנסו לשוק ויגבירו את התחרות באמצעות שיטות ייצור חדשניות, המחירים ירדו עוד יותר.

קחו לדוגמה את ההתקדמות שהושגה עם החיסון המחומש, שמציל חיים ומגן על ילדים מפני דיפטריה, טטנוס, שעלת, הפטיטיס B ו־Hib (חיידק הגורם לדלקת ריאות ולדלקת קרום המוח) - כולם במנה אחת. כש־GAVI הוקמה, היה רק ספק אחד לחיסון הזה, שעלה אז 3.50 דולרים למנה. עם העלייה בביקוש לחיסון, GAVI עודד ספקים נוספים להיכנס לשוק והמחיר צנח. כעת יש חמישה ספקים, וחברת התרופות ההודית ביולוג'יקל E הודיעה השנה כי תציע את החיסון תמורת 1.19 דולרים למנה בלבד.

ראינו גם מדינות מתעוררות חשובות המשקיעות בטכנולוגיית ביומד כדי לספק חיסונים חדשים למדינות מתפתחות. מחלקת הביוטק במשרד המדע ההודי, יחד עם בהארט ביוטק, מתכננות להשיק השנה חיסון חדש נגד נגיף הרוטה, שקוטל מאות אלפי ילדים בשנה, במחיר של דולר למנה - זול משמעותית מהחיסונים הקיימים. ארגון הבריאות העולמי אישר באוקטובר לחברת ביוטק סינית לשווק חיסון משופר נגד קדחת המוח היפנית. באותו חודש הכריז מרכז המו"פ המוביל בברזיל בתחום הביומד, ביו־מאנגיניוס, בשיתוף עם קרן גייטס, על תוכנית לייצר חיסון משולב לחצבת ולאדמת.

כשנכנסנו לתחום הבריאות הודעות כאלה היו נדירות. בענף החיסונים שלטו קומץ חברות תרופות ממדינות עשירות, והמגזר כולו סבל מחוסר תחרות. כיום היצרנים במדינות מתעוררות מייצרים כ־50% מהחיסונים שרוכשות סוכנויות האו"ם עבור העולם המתפתח, לעומת פחות מ־10% ב־1997.

פעילויותיהן של יצרניות חיסונים במדינות המתעוררות נוטות להשלים את עבודתן של מקבילותיהן בעולם המפותח. למעשה, חלק מהרעיונות החדשניים ביותר נולדו ממאמצים משותפים שלהן. קרן גייטס תומכת בשותפות חשובה בין מכון סרום בהודו לבין סינקו, יצרנית חיסונים הולנדית, לייצור חיסון זול שיגן על יותר מ־450 מיליון איש באפריקה מדלקת קרום המוח. ביולוג'יקל E הודיעה השנה על שתי שותפויות חשובות עם יצרניות חיסונים בינלאומיות: שותפות עם גלקסו־סמית־קליין תניב חיסון משושה המגן על ילדים מפני פוליו ומחלות מידבקות אחרות; ושותפות אחרת, עם נוברטיס, תניב שני חיסונים שיגנו על מיליוני אנשים מפני טיפוס וסוגים של קדחת פארא־טיפואידית.

למרות כל ההתקדמות הזו, יש עוד מה לעשות כדי להגיע ל־22 מיליון ילדים, רובם במדינות העניות ביותר, שאין להם גישה לחיסונים. ללא הגנה מפני מחלות קטלניות כמו חצבת ודלקת ריאות, נחסמת בפני רבים מאותם ילדים ההזדמנות לגדול בבריאות, ללמוד ולנהל חיים פרודוקטיביים. גם המדינות שלהם מפסידות. מדינה ענייה שנפגעת ממחלה אינה מנצלת את כוחם וכישרונם של תושביה החולים, ונאלצת להתמודד עם עלויות טיפול שפוגעות בצמיחה הכלכלית.

אנו חיים בעולם שבו יש לנו הכוח לתקן את העוולה הזו. יש לנו הידע הדרוש כדי לייצר חיסונים יעילים, לדאוג שמחירם יהיה שווה לכל כיס, ולספק אותם לילדים הזקוקים להם. ספקיות החיסונים במדינות המתעוררות הן חלק חשוב ובלתי נפרד מהתהליך הזה. הודות למאמציהן, אנו מתקרבים ליום שבו לכל הילדים תהיה התחלה בריאה לחיים.

ביל גייטס הוא מייסד מיקרוסופט ויו"ר-שותף של קרן ביל ומלינדה גייטס

פרוג'קט סינדיקט, 2013

תגיות