אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
יוזמה: להגדיל מספר עוה"ד שימונו בתיקי חדלות פירעון צילום: אוראל כהן

יוזמה: להגדיל מספר עוה"ד שימונו בתיקי חדלות פירעון

הכנ"ר והשופט איתן אורנשטיין הודיעו שישתפו פעולה עם הוועדה שיזם מחוז ת"א בלשכה שתבדוק כיצד ניתן להרחיב את מעגל בעלי התפקיד המתמנים בתיקי חדלות פירעון וגם למנוע את המצב שבעל תפקיד מתמנה לבקשתו של נושה מובטח

29.12.2013, 08:22 | ענת רואה וזוהר שחר לוי

כנס חדלות הפירעון שהתקיים באילת בסוף השבוע לא היה רק הזדמנות של עורכי הדין להתחכך בשופטי הפירוקים הבולטים. יצאה ממנו גם החלטה אופרטיבית משמעותית: מחוז תל אביב בראשות אפי נוה יקים ועדה שתבדוק כיצד ניתן להרחיב את מעגל בעלי התפקיד המתמנים בתיקי חדלות פירעון וגם למנוע את המצב החוזר על עצמו שבעל תפקיד מתמנה לבקשתו של נושה מובטח.

קראו עוד בכלכליסט

על הקמת הוועדה הכריזו כונס הנכסים הרשמי פרופ' דוד האן והשופט איתן אורנשטיין בפאנל שעסק בתיקון 19 לחוק החברות. לפי הסיכום, מלבד האן, אורנשטיין ומחוז תל אביב, יקחו חלק באותה ועדה גם השופטים אילן שילה וחגי ברנר.

"בשיקום חברה, אין מנוס מפגיעה בנושים"

בסיום הפאנל במסגרת שאלות הקהל, אמר עו"ד אפי נוה שברצונו להבין כיצד ייתכן שבכל פעם מתמנים לתיקים אותם בעלי תפקיד, והאם לא מובן הפגם שבו בעל תפקיד מתמנה לבקשת נושה מובטח. הכנ"ר האן הסכים עם נוה ואף הזכיר שכבר אמר במספר הזדמנויות שלבו של בעל תפקיד תמיד יהיה נתון למי שמינה אותו. גם השופט אורנשטיין הביע הסכמה לדברים, אך הוסיף: "כשמדברים על הבראה או הקפאת הליכים, מדברים על שיקום החברה. המטרה היא לשקם את החברה ולהחזירה לדרך המלך. זה במחיר של פגיעה, אין מנוס, בנושים. אנחנו רוצים שהפגיעה תהיה כמה שיותר שוויונית וכמה שיותר מזערית".

לכנס הגיעו כ־200 עורכי דין העוסקים בתיקי פירוקים וחדלות פירעון. התחום נמצא באופן קבוע בכותרות בתקופה האחרונה וכך גם הדיונים האקדמיים זכו ללא מעט אזכורים אקטואליים. זה התחיל מיד באירוע הפתיחה של הכנס, כשהמושב הראשון זימן אליו על הבמה ובקהל כמעט את כל המעורבים בתיק בורגראנץ' (בבעלותה הקודמת) ובראשם השופטת מיכל אגמון־גונן מבית המשפט המחוזי בתל אביב, שבשבוע שעבר החליט השופט יצחק עמית מבית המשפט העליון לבטל את החלטתה לפסול את הסדר הנושים.

רוח גבית לשופטת אגמון־גונן

יחד עם אגמון ישבו בפאנל עו"ד איל רוזובסקי, שייצג בעליון את חברת פז, שלפי אגמון־גונן היתה המרוויחה הגדולה מההסדר, וגם ד"ר איתי הס, היועץ המשפטי של הכנ"ר, שבדיון בעליון יצא להגנת בעלי התפקיד, תוך שאמר שהשופטת "מרחה אותם בזפת ונוצות".

שניים מבעלי התפקיד, עו"ד שלמה נס ועו"ד שאול ברגרזון, ישבו בקהל. בדברי הפתיחה אמר עו"ד נוה כי מי שאינו נמצא במקום הוא השופט עמית, ואז פנה לשופטת אגמון־גונן ואמר: "אני אמנם לא מתמצה בתחום הפירוקים, אבל אני רוצה שתדעי שהלשכה מאוד אוהבת אותך". ייתכן שהרוח הגבית שלה זכתה אגמון גונן מעו"ד נוה וממשתתפים נוספים בכנס היא שגרמה לה להמשיך ולהביע בנחישות את דעתה שבית המשפט צריך לדאוג לנושים הלא מובטחים, למרות שהשופט עמית כתב בפסק דינו הקצר ש"בית המשפט איננו האפוטרופוס של הנושים", וכיוון בכך שהגישה העדיפה לדעתו היא פסיביות מצד שופטים.

עו"ד איל רוזובסקי (מימין) והשופטת מיכל אגמון־גונן בפאנל על תיקון 19 לחוק החברות. "לנושים הקטנים אין אבא ואמא", אמרה השופטת, צילום: מרסלו וישנייה עו"ד איל רוזובסקי (מימין) והשופטת מיכל אגמון־גונן בפאנל על תיקון 19 לחוק החברות. "לנושים הקטנים אין אבא ואמא", אמרה השופטת | צילום: מרסלו וישנייה עו"ד איל רוזובסקי (מימין) והשופטת מיכל אגמון־גונן בפאנל על תיקון 19 לחוק החברות. "לנושים הקטנים אין אבא ואמא", אמרה השופטת, צילום: מרסלו וישנייה

"הנושים הגדולים יודעים לדאוג לעצמם"

מושב הפתיחה עסק ב"ניגודי עניינים של השחקנים בהסדרי החוב", ועו"ד רוזובסקי שאל את אגמון־גונן אם נתקלה לאחרונה בניגודי עניינים של בעלי תפקיד. הקהל פרץ בצחוק, בגלל הרמז הדק כפיל לדברים שכתבה השופטת בתיק בורגראנץ'.

אגמון־גונן השיבה: "צריך להבדיל בין נושים גדולים שהם שחקנים קבועים וחוזרים לבין נושים קטנים. וזהו תפקידו של בית המשפט ושל הכונס הרשמי להיות פרו־אקטיבי כלפי הנושים הקטנים והלא חוזרים". אגמון־גונן הוסיפה ש"הנושים הגדולים יודעים לדאוג לעצמם. לקטנים אין אבא ואמא".

ד"ר הס השיב: "נכון שצריכים להיות פה לאוכלוסיות המוחלשות, אבל היום במרבית ההסדרים, אין מצב שנושה שרוצה לומר משהו לא יכול להגיד".

עו"ד רוני בר־ניר אמר: "חלק מבעלי התפקיד שמתמנים יודעים מראש שהם לא ירימו ויחפשו את העקרבים שמתחת לאבנים. אם בכל תיק היו עושים את מה שעו"ד יוסי שגב עושה בטאו, הדברים היו נראים אחרת". בר־ניר כיוון לחקירות האגרסיביות שמנהל עו"ד שגב שמפנה שורת חשדות כלפי בנק לאומי והנהלתו הבכירה.

השופטת אגמון־גונן התייחסה לדברי בר־ניר ואמרה שהיא מסכימה עם הדימוי של העקרבים שמתחת לאבנים. "הבעיה היא שהנושים הגדולים הם שחקנים חוזרים, אתה (הכוונה לבעל התפקיד - ע"ר וזש"ל) תסבך אותם פה - תקבל אותם במקום אחר. לכן בית המשפט והכנ"ר צריכים לדאוג לנושים הקטנים ולא לגדולים והחוזרים".

"אני לא חושבת שצריך להעדיף את הנושים הקטנים", הוסיפה אגמון־גונן, "אבל אי אפשר לתת להם ללכת לאיבוד, ומישהו צריך לעשות את העבודה הזו". אגמון־גונן אף אמרה לכנ"ר שנכח גם הוא בכנס: "לכנ"ר אין ממה לפחד. הוא יכול להפוך את האבנים האלה מעל העקרבים ולעזור לקטנים".

האן: אנחנו לא סדרני עבודה של הלשכה

הכנ"ר פרופ' דוד האן ניצל את הכנס כדי להעביר מסר לעורכי הדין בתחום הפירוקים: "היחסים הטובים עם לשכת עורכי הדין חשובים לנו, אבל הכונס הוא לא סדרן עבודה של לשכת עורכי הדין. הוא עובד רק מול בתי המשפט ותפקידו לסייע להם מזווית מבט ממלכתית".

לכן, סיכם האן, "צריך לקחת בחשבון שאנחנו נעשה את עבודתנו נאמנה לצורך האינטרס הכללי הבלתי תלוי של בית המשפט. העובדה שמשרדי הכונס נגישים יותר לציבור מבתי המשפט לא אומרת שמשרד הכונס הוא מקום שניתן להפוך אותו לקרדום לחפור בו ולהתנהל בצורה שכונתית. לא כך ראוי שיהיה".

תגיות

3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
ומה לגבי החייבים?
האם המימון לבעלי התפקיד החדשים גם יגבה מריביות על גבם של החייב? מה לגבי ייצוג הולם של החייב ופיקוח על מנגנוני הגביה ? כמה פרשיות על חובות מפוברקים ומנופחים כבר יצא לציבור לשמוע ואין שום בקרה שתעצור את המגיפה. אני מזמין כל אדם לבדוק ברשת על דרכי הפעולה של הגבייה בישראל, על אנשים שנהרסו להם החיים בגלל חובות כי איש לא איפשר להם להשיג הסדר שיוכלו לעמוד בו. העיקר לוודא שלחייבים יהיה עוד יותר קשה להתקיים. מערכת המשפט בארץ צריכה עוד עורכי דין כמו שחבית נפט זקוקה לגפרור.המערכת בימינו מסורבלת,איטית וחסרת כל יעילות, במצב זה,תובעים ונתבעים סובלים כאחד.
אבי , חולון  |  30.12.13
2.
העניין ברור, בהיר ומובן: למנות עוד מקבלי שכר מהחור שבקופה.......
לא מספיק שכל "בעלי התפקיד" הממונים עושקים את הגוויה , וצמם את השאריות שעדיין יש, עכשיו יש לשקול גם להרחיב את הקשת של המתפרנסים העליזים........ יופי. כן, זה ברור. הכוונה היא, אולי, שכולם (כולל הנוספים) יתפרנסו מאותן השאריות של אותה הגוויה, וכך זה גם יעבוד יום-יומיים. נו, טוב, אולי שלושה.... ואז יקרה הנס (נס?... נס?.... אהה... נס!) ובתי המשפט העליזים יעניקו לחבריה העליזה את מה ש(ודאי וודאי) מגיע להם בעליזות..... והכל שב על מקומו. כולם יזכו לאותם הסכומים שמגיע להם, רק שעתה ה"כולם" יהיו רבים יותר. מעניין על חשבון מי זה יבוא. ורק כדי לסבר את אוזנכם ועינכם: לאחרונה קראתי וניתחתי 2 דו"חות של מומחה מסויים שמונה ע"י בית המשפט לקראת הסדרי חוב (שגם הוא נהנה, כ"בעל תפקיד", מהקופה השמנה והמפוצצת של הגוויה). השכר של אותו המומחה מוערך כשכר שנתי של רואה חשבון ותיק-שכיר (אני, למשל...). כמה עשרות עמודים (עם טבלאות וגרפים יפהפיים), פלאס הסברים והבהרות ונתונים הלקוחים כמעט מילה במילה מדו"חות ההנהלה האחרונים , עם שגיאות וטעויות מביכות (!!!) אפילו בעניינים פשוטים של בעלות ואחוזי השליטה. גם מביך וגם עושק של הנושים.
לא קורא כתבות ארוכות  |  29.12.13